ת"א וירושלים הטילו ב־2022 קנסות בגובה 203 מיליון שקל על נסיעה בנת"צ

מצלמות אכיפת הנסיעה בנתיב תחבורה ציבורית (נת"צ) של עיריות תל אביב וירושלים רשמו בשנה שעברה שיא פעילות של כל הזמנים, כך עולה מנתונים שהגיעו לידי "כלכליסט". בשנת 2022 ניתנו בתל אביב 203 אלף דו"חות על עבירות נסיעה בנתיבי תחבורה ציבורית שצולמו באמצעות 31 מצלמות שהתקינה העירייה. השיא של 2022 מהווה זינוק של כ־16% בהשוואה ל־174 אלף דו"חות שניתנו ב־2021, לאחר שהעירייה הוסיפה בשנה זו 11 מצלמות.

המגמה בירושלים דומה. עיריית ירושלים חילקה מספר כמעט זהה של דו"חות בשנה החולפת, 203,770 דו"חות על נסיעה בנתיבי תחבורה ציבורית, לאחר שהתקינה 4 מצלמות נוספות. בסך הכל פועלות בעיר 19 מצלמות. קצב הגידול במספר הדו"חות בירושלים מרשים במיוחד: ב־2020 חולקו בעיר 3,244 דו"חות בלבד. ב־2021 מספרם כבר זינק לכ־124 אלף, וב־2022 זנק כאמור בכ־63%.

גובהו של הקנס המוטל על נהגים הנתפסים נוסעים בנת"צ בתל אביב ובירושלים הוא 500 שקל. המשמעות היא שכל עירייה הפיקה בשנה החולפת הכנסה של כ־100 מיליון שקל מקנסות נת"צ בלבד. תקציבי העיריות עומדים על 5.84 מיליארד שקל בתל אביב ו־7.64 מיליארד שקל בירושלים.

כיום על פי חוק מותר לעיריות בישראל להפעיל סוג אחד של מצלמות לאכיפת עבירות תנועה: מצלמות נת"צ אשר אוכפות את הימצאותן של מכוניות בלתי מורשות בנתיבי תחבורה ציבורית. הפעלת המצלמות בנתיבי התחבורה הציבורית מתבצעת מכוח הגשת הצעת חוק של שר התחבורה לשעבר, ושר האנרגיה בהווה, ישראל כ"ץ, בעת שכיהן במשרד התחבורה. לפי הצעת החוק הוסמכו פקחים עירוניים לאכוף עבירות נסיעה בנת"צ – כלומר הפקח העירוני מחזיק בסמכות לפענח את המידע אשר מתקבל ממצלמות המוצבות בנתיבי תחבורה ציבורית – ולהפיק דו"ח.

נציין כי היקף הפקת הדו"חות אינו פרופורציונאלי בהכרח למספר המצלמות המותקנות. הסיבה לכך נובעת משני גורמים: הסתגלות נהגים למיקום המצלמות – ויעילות מיקום המצלמה, כלומר האם המצלמה נמצאת במיקום שמסוגל "לייצר" דו"חות. המצלמות בירושלים, אגב, אינן פועלות בשבת. יש לציין כי בחיפה ובהרצליה סירבו לחשוף את נתוני הפעילות של מצלמות הנת"צ.