בשנים 2012 עד 2016 הסתכמו הכנסות קופת המדינה מקנסות תעבורה בלבד בכ-900 מיליון, לא כולל הכנסות מדוחות חניה - שנכנסו לקופת הרשויות המקומיות. כך עולה מנתונים של מרכז המחקר של הכנסת. זרם הקנסות השנתי שמר על יציבות יחסית לאורך השנים, אולם על פי הערכות ב-2017 חלה עלייה דו-ספרתית.
מפילוח דוחות התעבורה עולה כי עבירות הקנס המובילות מבחינה מספרית הן עבירות החניה, שמשקלן ב-2016 עמד על כ-22.4% מכלל הדוחות עם קרוב ל-140 אלף דוחות. חשוב לציין כי דוחות החניה העירוניים אינם נכללים בפירוט של הכנסות המדינה מקנסות תעבורה, והם לבדם מכניסים לקופות העיריות 350-400 מיליון שקל בשנה. את המקום השני ברשימת הסיבות לדוח, תופסת עבירת המהירות המופרזת - עם קרוב ל-100 אלף דוחות ב-2016 ונתח של 16% מכלל הדוחות.
מכונת חליבה ושמה דוחות תעבורה: כמיליארד שקל ב-5 שנים
על פי נתוני המחקר, דווקא על עבירות תעבורה משמעותיות בחומרתן, שלהן מיוחס חלק גדול מתאונות הדרכים בישראל, ניתנת רק כמות מזערית של דוחות. כך, למשל, מתוך כ-574 אלף דוחות בגין עבירות תנועה שניתנו בשנת 2016 רק 2.1% היו על "נהיגה בחוסר זהירות", 1.4% מהדוחות היו על "פניה לא נכונה", 1.3% בלבד מהדוחות היו על עקיפה שלא כחוק ו-0.2% מהדוחות בלבד היו על אי מתן זכות קדימה לרכב.
יצוין כי בשנת 2018 צפוי זינוק משמעותי בהיקף הדוחות וההכנסות בסעיף התעבורה - זאת ממספר סיבות.
בשנה שעברה אישרה הכנסת להעלות את הקנסות על מספר עבירות ובחוק ההסדרים החדש, שצפוי להתקבל מקרוב, תורחב משמעותית האפשרות של רשויות מקומיות להנפיק דוחות על עבירות תעבורה שמבוצעות בתחומן, וזאת בין השאר באמצעות מצלמות וציוד מתקדם. בנוסף בוחנת כיום המשטרה להוריד את סף מהירות האכיפה במצלמות המהירות האוטומטיות. סף החריגה מהמהירות המותרת בעיר, למשל, שעומד כיום על 11 קמ"ש, צפוי להיות מונמך לכ-8 קמ"ש. כך, בדרך שמותר לנהוג בה עד 50 קמ"ש, נהג שייסע 59 קמ"ש לא יקבל היום דוח. לאחר השינוי, עם זאת, הנהג צפוי לקבל קנס של כ-250 שקל, ללא נקודות.
חדשות קשורות
