שוק הרכב הרדום התעורר, אבל אף אחד לא צפה את המחיר

שוק הרכב הישראלי מעוצב זה שנים על ידי שתי מגמות סותרות. מצד אחד, כולם רוצים לשדרג לרכב פרטי חדש. היצע הדגמים האטרקטיביים הולך ומתרחב במהירות, טעמי הקהל משתנים לכיוון רכבי פנאי אופנתיים ונישות פרמיום, ובסיוע הטכנולוגיה המודרנית כל דור חדש של דגמים מביא עמו - במיוחד בשנים האחרונות - קפיצת דרך משמעותית בכל הנוגע לבטיחות, אמינות, נוחות חיסכון בדלק ואבזור.

מצד שני, קשה למצוא היגיון כלכלי לרכישה של רכב חדש בישראל. הממשלות לדורותיהן הפכו את הרכב וחלקיו לפרת מס חולבת והטילו עליהם מיסוי ברוטאלי, שמכפיל - ויותר מכך - את מחירו של הרכב בדרכו משער המפעל עד ללקוח. הוסיפו לכך אגרות רישוי וביטוח חובה מהגבוהות בעולם, וקיבלתם מוצר שמחירו מנופח ללא כל פרופורציה לערכו האובייקטיבי בעולם או לכוח הקנייה של הצרכן הישראלי.

ו כמובן הזמנה ממשלתית פתוחה לכל השותפים בשרשרת הערך של יבוא, שיווק ותחזוקת הרכב בישראל להצטרף לחגיגה על כיסו של הלקוח. ועוד לא הזכרנו לקוחות מוסדיים רבי-עוצמה, דוגמת חברות הליסינג שגם האינטרסים שלהן מקבלים עדיפות על פני הלקוח הפרטי.

שתי המגמות הסותרות הללו איזנו זו את זו במשך שנים והובילו לרמת מינוע נמוכה יחסית בישראל ולצמיחה מבוקרת של השוק, ששמרה על פרופורציה לעלייה ברמת החיים.

מה שהפר את האיזון היה עידן הריבית האפסית. בהיעדר אפיקי השקעה אטרקטיביים לעודפי הנזילות, גילו המלווים את האפיק האטרקטיבי והבטוח יחסית של מימון כמעט מלא לרכב חדש. תרמו לכך גם העיוותים המבניים של שוק הרכב הישראלי ובעיקר קיומו של מחירון רשמי פיקטיבי לרכב חדש, שגבוה בעשרות אחוזים מהמחיר האמיתי (כפי שהוא משתקף במבצעי מכירות ובמחיר למוסדיים) אשר יצרו מעין "כרית ביטחון" למלוויים. כלומר, האשראי "הזול" ללקוח הפרטי ניתן כנגד מחיר המחירון הפיקטיבי הגבוה ולא כנגד המחיר האמיתי, מה שיצר למלווה עודף רווח של 10%-15%, שיכול לנטרל הפסד כתוצאה מחדלות פירעון וצורך למכור את הרכב.

זה לקח קצת זמן, ולא מעט פרסום, אבל לבסוף הפנימו המוני בית ישראל, שאפיקי המימון וההלוואות בריבית נמוכה מאפשרים להם לממש את החלום של "רכב מהניילונים" עם כמעט אפס מזומן, בלי קשר ישיר ליכולת הכלכלית האמיתית שלהם ובלי צורך למכור את רכבם הישן במחיר הולם כתנאי לרכישה. אמנם רבים גילו עם הזמן (ועדיין מגלים) שהם ממשיכים להחזיר אשראי על מוצר שערכו נחתך בעשרות אחוזים בשוק היד השנייה, אבל למה לדאוג לעתיד. אחרינו המבול.

האשראי הצרכני הזול לרכב אחראי במידה רבה לזינוק שנרשם בחמש השנים האחרונות במכירות רכב חדש בישראל והגיע לשיא בשנתיים האחרונות עם למעלה מ-280 אלף מכירות. על פי הערכות, כמעט מחצית מכלי הרכב החדשים נמכרים בשנים האחרונות בסיוע אשראי בנקאי או חוץ-בנקאי ואנחנו לא כוללים ברשימה את הרכישות של חברות הליסינג, שגם הן ממונפות אשראי.

לבנק ישראל, שמופקד על ריסון האשראי במשק ועל יציבות המערכת הבנקאית, הייתה הצתה מאוחרת בנושא. אבל אחרי דוח של מבקר המדינה ולא מעט כתבות בעיתון, החל הבנק לאסוף ממצאים ממוקדים על היקף האשראי לרכב. כתוצאה מכך, ביוני 2017 פרסם הבנק המרכזי שורה של הנחיות לבנקים ולחברות כרטיסי האשראי לבצע בדיקת סיכונים ו"מבחני לחץ" לתיקי ההלוואות כנגד כלי רכב משועבדים.

"לנוכח אינדיקציות לעליה ברמת הסיכון של חלק מהלווים בענף", כתבו בבנק, "חשוב לוודא שנהלי החיתום והבקרות בתאגידים בנקאיים ובחברות כרטיסי אשראי יתנו מענה מתאים לרמת הסיכונים העולה".

מדובר אמנם בהמלצות בלבד, אבל המסר הובן היטב ובענף יודעים לספר על העלאה מסוימת בריבית לרכישת רכב, בדיקה קפדנית יותר של העסקאות ויכולת ההחזר של הלווים ודרישה לשיפור בביטחונות. כמובן, שמהרגלים ישנים קשה להיפטר ומי שרוצה יוכל גם היום למצוא הצעות אשראי לרכב בנוסח "עד 100 תשלומים, ללא מקדמה". אבל לפחות ברמת המגמה, נראה ששוק ההלוואות לרכב מתחיל להיות רציונלי יותר.