גם סיאט מצטרפת לעולם הקרוסאוסברים עם האטיקה החדשה

למה "סיאט" צריכה קרוסאובר? ככה! כי לכולם כבר יש.

ולמה לכולם כבר יש קרוסאובר? כי הלקוחות פשוט מתים על קרוסאובר.

נו, ולמה הלקוחות מתים על קרוסאובר? שאלה טובה. אולי כי "קרוסאובר" נשמע יותר קו*ל*י מאשר סתם "סטיישן". אולי כי רוב הקרוסאוברים מפגינים חזות מעט מטרו-מסוקסת וגם קצת אורבנו-מאצ'ואיזם מוגבה. אולי כי לכולם כבר יש, ורק להם אין. ואולי - מי יודע - אפילו להיגיון יש כאן תפקיד: רוב הקרוסאוברים (ויש המון!) הם פשוט מכוניות מאוד-מאוד שימושיות, מאוד-מאוד נכונות, ומאוד-מאוד מתאימות לשימוש המשפחה כולה, כולל המטען.

לשאר בנות משפחת פולקוואגן - סקודה, אודי, פולקוואגן עצמה - כבר יש "קרוסים" מזמן. רק לסיאט לא היה. וסביב עומדים כל מיגוון הקרוסים של רנו, ניסן, סוזוקי, פיז'ו, מיצובישי, הונדה, קיה, יונדאי, טויוטה, סובארו, דאצ'יה, שברולט, אפילו זאת רק רשימה חלקית. רק לסיאט אין.

לא עוד! בא לסיאט גואל. "אטיקה" (ATECA) שמו. קרוסאובר ספרדי.

חזותו החיצונית של האטיקה היא - מי היה מאמין - חזות של קרוסאובר. מעט מוגבה, מעט מרובע, מעט מגודל, מעט מסוקס. בסך הכל - חזות נאה בהחלט. אך לא בזכות צורתה היא תכה את יריבותיה. הרי גם הם, ברובם, נאים כמוה. בעיקר בחרטום ניכר המאמץ העיצובי לייצר ייחוד והתבלטות. שבכת גריל דרמטית למדי, תאורת יום בוהקת ב-LED, פנסי ערפל דמויי כונסי אוויר מודגשים ופנסים מלוכסנים ועתירי נוכחות.

הצדודית, לעומת זאת, די מקובלת. זו לא תחלץ גניחות התפעלות מאיש, אך גם לא יבבות של כאב או תדהמה. היא סולידית, מקובלת, לא מציקה. הולכת על בטוח. הירכתיים, שגם בהם יש כמה קווים חדשניים קמעה, בהחלט חביבים. רק ה-"יא-עני מגן-גחון מפלסטיק מוכסף, נראה לי מיותר. הייתי מוותר עליו. הסה"כ הוא איפוא מדוייק, נעים, לא מעצבן, ובעיקר - מקרין אווירה עניינית ושימושית.

בקיצור, פה לא מדובר בניסאן ג'וק. וטוב שכך.

עיצוב הפנים מעורר תגובה דומה. הוא נעים לעין (בעיקר בגוונים היותר-בהירים), הוא שימושי ונוח, הוא מרווח, הוא עושה רושם איתן ומגומר כהלכה, אבל התלהבות יתר אין בו. שוב מלת המפתח היא ענייניות, וזו בפירוש איננה מלת גנאי כאן.

במכוניות ההשקה זרח מסך 8 אינטש במרכז המכונית (סטנדרט? אקסטרה?), וממנו בוקעים מסכי הניווט, השליטה במערכת הקול, תפריטי ניהול המכונית וכיוצ"ב. מול חוטמו של הנהג, בין מד המהירות למד הסל"ד, מציץ עוד מסכצ'יק קטן המקרין אל הנהג מידע ניווטי, ונתוני מחשב דרך מגוונים.

וכאן, כך נראה, טמון ייחודה של האטיקה; בתחום האבזור. באלקטרוניקה, בעזרי הנהיגה, בעזרי הבטיחות. בתחום ההתקנים שהורגלנו למצוא רק בפלחי רכב גבוהים ויקרים יותר. פירוט - בהמשך.

נהגתי במנוע בנזין אחד ובמנוע דיזל אחד. הבנזין היה בנפח 1.4, מגדש טורבו, 150 סוסים ו-25 קג"מ זמינים מאוד. המנוע הזה משרת גם דגמים נוספים במשפחת פולקסוואגן, והוא מנוע נהדר.

ממש כך. שקט, עתיר כוח, גמיש, מהיר תגובה, חסכוני. כל המעלות כולם, באריזה צנועה בת 1.4 ליטר. תיבת ההילוכים היתה ידנית. כמעט חילול קודש בישראל, אבל לחם וחמאה באירופה. ההרמוניה בן גיר ומנוע היתה נינוחה בהחלט, אבל-אבל התנהגות הכביש וההיגוי לא הרשימו במידה מספקת.

האמור לעיל (כך אני מהמר) אינו מקרה ואינו טעות. זהו תוצר מכוון של התאמת המכונית לצרכיה של משפחה, ולא לגחמותיו של נהג ראלי (אני כמובן מגזים קצת לתפארת הדרמה).

מיתלים על הצד הרך, המפנק והגה מחושמל וקל באופן בולט, נועדו להנעים את ההתפתלות בערים, את שיכוך המהמורות בכבישים דפוקים ואת הנהיגה המשפחתית הרגועה. המטרה הזאת מושגת במלואה. האטיקה שקטה, רכה, נעימה, כמעט ואמרתי - נימוחה. ואת המחיר משלם הנהג צמא האדרנלין. הוא לא יקבל כאן יותר מדי ריגושים.

אבל בגירסת הדיזל 2.0 ליטרים, גם 150 סוסים, אבל 35 קג"מים, הילוכים כפולי מצמד והנעה כפולה, גם נהג תאב אקשן יקבל לפחות את חצי תאוותו. יותר אחיזה, יותר היגוי, יותר התנהגות, ויותר מחיר... (האם גם הגירסה הזאת תגיע לישראל? הלוואי).

אך כאמור, דומה שאת ייחודה ואת יתרונה מחפשת האטיקה בהנגשת מערכות יוקרתיות גם למכונית שאיננה מיועדת רק לשועי ארץ עתירי ממון: בקרת שיוט אקטיבית, לרבות "נהיגה אוטונומית" בפקקי תנועה. מערכת המתריעה על מפגעים ויודעת גם לבלום בשעת הצורך. חיישניה גם יודעים לזהות הולכי רגל. מערכת שמירה על נתיב הנסיעה, בכבישים שמסומנים כראוי. מערכת החנייה אוטונומית במקומות צפופים שבהם קשה לפתוח את הדלת כדי לצאת מהמכונית. מערך מצלמות 360 מעלות, המאפשר לראות את המכונית כולה מ"מעוף ציפור" וכך מקל מאוד על החנייה ועל הנהיגה במקומות עתירי מכשולים. משטח הטענה למכשירים סלולאריים, ומגבר קליטת GSM. פתיחה וסגירה חשמליים של דלת תא המטען בעזרת "דוושה וירטואלית". מערכת זיהוי תמרורים המשתלבת בתצוגת הנווט. תאורת "אווירה" פנימית בשלל צבעים, ועוד ועוד ועוד...

רשימה נדיבה להדהים ומרשימה להפליא. מה מכל אלה יגיע ארצה - ימים יגידו.

אז מה יש לנו? יש לנו מכונית משפחתית נוחה, נעימה, יעילה, שימושית. יש מכונית משפחתית צנועה יחסית בממדיה, אך נדיבה בהחלט במרחבה הפנימי. יש מכונית שמעניקה לבעליה את הישיבה המוגבהת לה הם מייחלים, ואת החזות ה"כמו-ג'יפית" שכה אופנתית. יש מכונית שאולי לא תרגש את הנוהג/ת בה, אך כנראה תשרת ביעילות ובנעימות את משפחתה/ו. יש מכונית עם מנוע מבריק ומן הסתם היא תגיע עם הילוכים אוטומטיים כפולי מצמד (שילוב בו לא זכיתי לנהוג). ויש מכונית המציעה - לפחות על הנייר האירופי - רשימה ארוכה-ארוכה-ארוכה של עזרי נהיגה, עזרי בטיחות, שמיצ'יקים, גימיקים וגאדג'טים, שיציבו תחרות לא פשוטה מול כל שאר אחיותיה הקרוסאובריות. זה, ללא ספק, נשקה הסודי של האטיקה.

ונסיים בקלישאה המקובלת: גורלה יוכרע על ידי תווית מחירה.

חלק מהמתחרות

אאודי Q2

אחד המתחרים המעניינים ביותר של ה"אטקה" צפוי להגיע מבית. ה-Q2 החדש, שיגיע ברבעון האחרון, הוא קצר יותר בכ-20 סנטימטרים ומציע פחות נפח מטען, אבל הוא נושא על חרטומו את הסמל היוקרתי של אאודי. גם הוא יצויד במנוע 1.4 ליטר טורבו ומחיר הבסיס שלו יתחיל כנראה באיזור של האטקה.

טויוטה CH-R 

המצטרף החדש של טויוטה לפלח, שיגיע אלינו לקראת סוף השנה, מציע עיצוב מושחז ועדכני נוסח לקסוס, תא נוסעים משפחתי והרבה טכנולוגיות מתקדמות. אופציות ההנעה כוללות מערכת היברידית נוסח הפריוס או מנוע 1.2 ליטר טורבו-בנזין עם תיבת הילוכים רציפה. המחירים יתחילו כנראה בסביבות 140 אלף שקל.

קיה נירו

מעבר לפינה נמצא גם הקרוסאובר הקומפקטי החדש של קיה, שימוצב מתחת או לצד הספורטאז' רב המכר. החידוש המרכזי של הנירו הוא מערכת הנעה היברידית, שכוללת מנוע 1.6 ליטר בנזין, מנוע חשמלי וסוללת ליתיום מתקדמת. המחירים יתחילו ככל הנראה באזור ה-140-150 אלף שקל.