ברור שכסף קונה אושר, והמכונית הזו היא ההוכחה

לפני שנתיים, 7 חודשים - 9 אפריל 2022, Walla!
ברור שכסף קונה אושר, והמכונית הזו היא ההוכחה
מבין שלל הגרסאות של פורשה 911, ה-GTS נמצאת בנקודת האיזון העדינה בין האלגנטיות הספורטיבית של הדגם לבין השד הקטן הזה שיש בכל 911 ומשתלט על הנהיגה

כבר יותר מדי שנים מסתובבת פה השטות הזו ש"כסף לא קונה אושר". דורות שלמים שיננו את המשפט הזה לילדים שלהם כאשר לא היה להם כסף לקנות להם מה שהם ביקשו. טוב, במחשבה שניה זו לא שטות מוחלטת, כי כסף לא קונה אושר, אבל ממה שבדקתי - בוחטות של כסף קונות לכם פורשה 911 - וכשחושבים על זה, זה די אותו דבר.

ובדיוק כשאתה מבין שפורשה 911 קאררה, הבסיסית, הפשוטה, היא בדיוק מה שאתה אוהב ורוצה, מגיעה ה-GTS - היא צועקת, בועטת, רוטנת ומנערת מלמעלה עד למטה את העולם שלך ואתה רק מתחנן לעוד.

אבל בואו נחזור לשלב שבו אנחנו מדמיינים שיש לנו את הכסף לקנות 911, רגע, זה לא נהייה קל יותר - מכיוון שאז אתם צריכים להבין איזו 911 אתם קונים. כי כאשר אומרים לכם פורשה 911 יש את התבנית המוכרת, מכונית ספורט עם מנוע בוקסר אחורי אבל מכאן העסק מסתבך לגמרי. כי יש את הקאררה שהיא הבסיס ומגיעה בגרסה סגורה או פתוחה ואז הקאררה 4 עם ההנעה הכפולה בגרסה סגורה או פתוחה, זה ממשיך לקאררה S ואז ל-S4 שוב, בגרסה פתוחה או סגורה. אה, ויש גם את הטארגה החצי פתוחה בהנעה כפולה ובגרסת ה-S4 לכמה הגענו? 10 גרסאות בינתיים וזה לפני שהגענו לטורבו שגם אותה יש בגרסת S ו"רגילה" בתצורה סגורה או פתוחה ואת ה-GT3 מנפצת השלשלאות, הראשונה לשמה. ובתוך כל הרשימה הזו כאשר היא ממוקמת בין הגרסאות ה"רגילות" לטורבו השרירית יש גם את ה-GTS, שמגיעה סגורה, פתוחה או טרגה בהנעה אחורית או כפולה. אם לא התבלבלתי כבר בעצמי בספירה, אנחנו על 20 תתי דגמים לפני מהדורות מיוחדות.

ואנחנו הפעם עם אותה GTS, החוליה מקשרת בין שבין עולמות ה-911 בגרסאות הקאררה וה-S לבין הטורבו הקיצונית, המכונית שנדרשת לעשות את המשימה הקשה ביותר של שילוב בין מכונית הספורט-מיני GT שהיא ה-911 לבין מכונות ההארד-קור של המשפחה הזו.

בין חיוך לפלצות

במבט חטוף על ה911GTS היא נראית כמו עוד 911, אותה צללית שמזוהה בשנייה, עם החרטום הנמוך, קו הגג המתעגל והזנב הכבד - שפשוט לא דומים לאף מכונית ספורט אחרת. בדור הנוכחי היא משלבת את האבולוציה שעברה המכונית הזו עם כמה סממנים שהם מחווה לדור הראשון כמו פתחי האוורור של המנוע מאחור.

צריך עוד שנייה כדי לזהות את שני הרכיבים החיצוניים הכי בולטים שמבדילים אותה מיד מכל 911 אחרת - הספוילר הקדמי שמחולק לשלושה תאים וטבור הגלגלים שכאן מחליף את הברגים ביחידת נעילה מרכזית, שזה בגדול סידור ממש חשוב במכונית מירוץ ודי מטופש במכונית כביש כי: א. אתה לא תצטרך להחליף גלגלים מהר כדי לחזור למירוץ, ב. זה דורש כלים מיוחדים כדי להחליף גלגל ולא, אין לך אותם. עוד טיפ לזיהוי? היא עם הכיתוב, צינורות האגזוז ובתי הפנסים המושחרים. אבל יש לי שיטה הרבה יותר פשוטה עבורכם כדי להבדיל בין הגרסאות והן לא קשורות למכונית, אלא לנהג בה.

אם הוא מחייך, זו קאררה, אם הוא מחייך מאוד זו קאררה S, אם הוא מחייך באופן קצת מלחיץ וקריפי זו ה-GTS, שואג מצחוק? זו הטורבו והטורבו S. אגב, אם הוא רק יושב שם במבט מפוחד זו ה-GT3.

גם בישיבה בה מתגלה הגאונות של פורשה ביצירת תא נוסעים מאוד חכם, מדוקדק ומדויק. הוא חכם כי גם כאשר יש בה המון טכנולוגיה הכל פשוט לשימוש, עם מתגים שעושים חשק ללחוץ עליהם כל היום, עם פונקציה לכל כפתור בלי להפוך אותו לקוקפיט של חללית ובלי כל מיני תפריטים וחוגות. הוא מדוקדק בזה שלמרות שיש מסכים בלוח המחוונים, החלק המרכזי הוא מד סל"ד אנלוגי וגדול. הוא מדויק באופן שבו הוא בשום פנים ואופן לא צפוף ועדיין חובק ועוטף את הנהג, שרק אחרי שאתה יושב מול הדוושות האלו אתה לומד מה זה מיקום דוושות מושלם. החומרים, מיותר לציין, הם לא רק משובחים, אלא גם משולבים בטעם, במין היגיון של איפה יהיה עור, איפה פס סיבי הפחמן ואיפה האלקנטרה ואיפה העור ההפוך. וההגה הזה, אוח, אי אפשר להפסיק למשמש אותו ברמה שאם הוא לא היה חפץ דומם, העסק היה נגמר בתלונה מאוד חמורה במשטרה.

אפילו מגרעות השימוש היום יומי בה, כמו מיקום מחזיקי הכוסות, תאי האחסון והגודל שלהם מקבל פתאום טוויסט, כאשר היא דוחקת אותם לאחור ואומרת לך "קפה תשתה בבית של אמא שלך! פה נוהגים". רק על מתג ההילוכים אני ממש כועס, פיסת פלסטיק שנראית כמו מכונת הגילוח הקטנה בעולם וגורמת לך לעשות תנועה כל כך מטופשת עם היד בכל תפעול שלו. על גג השמש (23,423 שקלים) במכונית המבחן הייתי מוותר, גם משקולת וגם במיקום הכי פחות טוב להוסיף בו משקל.

בתור הדגם שמשלב בין העולמות בפורשה, ה-GTS מקבלת כמה מהתופינים המכאניים של הטורבו החזקה. זו שלדת הספורט המונמכת ב-10 מ"מ, גם המתלים האדפטיביים מגיעים ממנה קומפלט, חישוקי ה-21 אינץ' מאחור ו-20 אינץ' מלפנים וגם מערכת הבלימה עם הדיסקים הגדולים של הטורבו.

והם כולם מרכיבים את המעטפת למה שמניע אותה, בוקסר שישה צילינדרים בנפח 3.0 ליטרים שאם לא הייתי יודע שהוא מוגדש טורבו, לא הייתי מנחש בחיים. האופן שבו הוא שופך החוצה את 480 הסוסים שלו (30 יותר מאשר בדור הקודם) כל כך חלק ולניארי, מהרגע בו מגלגלים את הרגל על הדוושה ועד לפרץ הכוח שיורה אותה קדימה עוברים חלקיקי שנייה בלבד. אבל המהירות והמיידיות הזו מגיעים גם מתיבת המצמד הכפול שלה, או PDK בפורשית. יש בה שמונה הילוכים שיודעים לעבור חלק כשצריך, ובאגרסיביות כשרוצים. שום תיבת הילוכים כפולת מצמד שאני פגשתי לא מתקרבת אליה, לפעמים זה נדמה שהיא מנחשת אותך מראש, וכבר מכינה לך בדיוק את ההילוך ההוא בשנייה הנכונה כדי לירות אותה החוצה מהפנייה.

ואיך היא פונה, ינעל העולם... כי תאוצה ל-100 ב-3.4 שניות זה טוב ויפה, אבל לנסוע מהר מעמידה בקו ישר זה לקופים, אנחנו פה בענייני נהיגה. המיקום של המנוע - המשקולת העיקרית במכונית - אי שם מאחור, מעביר את ה"ציר" שסביבו היא פונה לאיפה שהוא באיזור המושבים, כלומר איפה שאתה הנהג יושב. והסיפור הזה מייצר לה את מאפיין ההתנהגות המוכר כל כך של ה-911 - אף רגיש יותר משל כלב ציד והיענות מהירה יותר משל רועה גרמני.

היא הייתה ונותרה מחנכת מופלאה למעורבות בנהיגה. היא ממש מכריחה אתכם לנהוג נכון, מדויק, כירוגי. הבלימה החזקה חייבת להיות בקו ישר, ורק אחר כך להשתמש במשקל המנוע כמטוטלת ו"לעזור" לה לפנות עם השאיפה שלו להוציא את הישבן החוצה מקו הפניה. החזרה לגז? רק כשסיימת את העברת המשקל ורגע לפני שאתה מתיישר. ואם יש שם ישורת מספיק ארוכה, לחיצה על הכפתור הקטן הזה בבורר מצבי הנהיגה שמכניס לפעולה את ה-SPORT RESPONSE - 20 שניות של שכרון חושים, תוספת כוח למנוע ורעש שעושה אותי מאושר כמו חתול במרלו"ג של זוגלובק.

זו לא "מייצרת האלמנות" שהייתה ה-911 בעבר, אבל היא עדיין תזכיר לכם טוב-טוב שמערכת היחסים פה היא ממש לא הדרעק הזה של נהג בצד אחד ובצד השני אחת המכונות המודרניות האלו. נו, אתם יודעים, אלו שיהיו מהירות בטירוף גם אם יישב בהם מישהו שלא מבדיל בין ESP, LSD ו-ABS. 911 GTS היא מכונית שתיתן לך את העולם, את הירח והכוכבים - אבל אתה חייב להיות ראוי לה. תזלזל בה והיא תזמבר אותך, תאמלל אותך.

ובכבישים הנכונים, הרחק מהשאון הסואן של המרכז, אתה רק רוצה לנהוג ולנהוג בה. לנהוג עד שהאגזוזים יהיו מפויחים כמו ריאות של מנקה ארובות, שהבלמים ישרקו כמו פלוגת מילואים למראה מדריכת קליעה, למחוק לה את החריצים מהצמיגים ולעצור רק כדי לשמוע את התקתוקים מהסעפות הלוהטות שנשמעות כמו שקית פופקורן במיקרוגל.

היא לא מכונית נוחה בשום פנים ואופן, לא נוחה ועל רוב הכבישים גם לא שקטה בגלל הסרת חלק מחומרי הבידוד כדי לחסוך משקל. אבל אתם צריכים לזכור כל הזמן שזו אולי נראית כמו 911, אבל היא מכונית עם יכולות פנטסטיות. ואז אפילו העובדה שהיא רועשת במידה לא סבירה בעליל, בטח לא למכונית בסכום שלה, נמהלת בחיוך מהכביש המפותל הקודם ובחיוך בציפייה לכביש הבא - החיים הם רק קטעי הקישור המשעממים בין השניים.

בעיני, הקאררה הרגילה, בעלת ההנעה האחורית תמיד הייתה ה-911 הכי נכונה, הכי נאמנה למקור של המכונית הזו. אבל בדור החדש הזה קרה משהו אחר, היא התרככה קצת, רצתה לפנות לקהלים רחבים יותר - כך גם חזרו והדגישו לנו פורשה בהשקה בה נהגנו ב-911 הנוכחית. והיה לי קצת עצוב עליה, אבל אז הם הוציאו את ה-GTS הזו, ועבורי, אישית, כמי שמעדיף כיף ודיוק על כוח, זו חוויה מתקנת אדירה. לדעת שיש שם אחת כזו, לראות אותה עושה את זה ולנהוג במכונית שמשאירה את הדגם הזה לא רק אחת ממכוניות הספורט הטובות בעולם אלא אחת המכוניות הטובות בעולם נקודה.

אה ועוד משהו באמת ברמת הפרוצדורה - פורשה 911 בגרסת GTS עולה 1,175,000 שקלים, מכונית המבחן נשאה תוספות שהביאו את הסכום הכולל ל-1,493,451 שקלים. אז כן, מסתבר שכסף לא עושה אותנו מאושרים, אבל ערימות של כסף? ברור!

על הצד הטכני: פורשה 911 GTS

מנוע, הנעה: בנזין, טורבו, אחורית
נפח (סמ"ק): 2,981
הספק/סל"ד (כ"ס): 6,500/480
מומנט/סל"ד (קג"מ): 2,300/58.1
תיבת הילוכים: כפולת מצמד, 8 הילוכים

מידות:
אורך (ס"מ): 453
רוחב (ס"מ): 185
גובה (ס"מ): 130
בסיס גלגלים (ס"מ): 245
תא מטען (ליטרים): 132

ביצועים:
תאוצה 0-100: 3.4 שניות
מהירות מירבית: 311 קמ"ש
צריכת דלק (מבחן): 8.5 ק"מ לליטר

מתחרות:
אודי R8, אסטון מרטין ואנטג'

מחיר:
1,175,00 שקלים (בסיס), 1,4,93,451 שקלים (מבחן)

Support Ukraine