אם בתוך פחות מחודשיים יצא לי לבחון SUV פרימיום (אודי E TRON), משאית עירונית (פולאריס) וסופר מיני (רנו זואי) שכולן חשמליות במאה אחוז מכף רגל ועד אגזוז (שאין) כנראה שהמכונית החשמלית היא כבר לא גמיק או מבט אל העתיד אלא מציאות שהולכת וכובשת בנחישות ובמהירות (מוגבלת) את התחבורה העולמית ואם תרצו או לא, השאלה לגבי המכונית החשמלית שלכם היא לא האם, אלא מתי ואיזו.
היצרנים הולכים על חשמל ואחד אחרי השני אנחנו עדים לדגמים חדשים והצהרות לגבי חשמול דגמים נוספים ברמה כזו או אחרת, היברידי, פלאג אין או מאה אחוז. אבל החשמל בכבישים הוא עובדה קיימת והתופעה רק תלך ותגבר ככל שיעבור הזמן ואיתו יורחבו התשתיות שיאפשרו "תישמול" (תידלוק בחשמל) והמשך נסיעה. לפני כשבע שנים השתתפתי בהשקת הניסאן לייף הכל חשמלית. הטווח המוצהר עמד אז על כ-150 ק"מ, אבל העובדה שההשקה התקיימה בנורווגיה הקפואה הביאה בשלב מסוים אותי ואת הקולגה שלצדי להתחיל לעשות חישובי כדאיות והישרדות האם לקפוא ולהמשיך בתנועה או להמשיך עם חימום ולהיתקע. כן, כשכל מכלולי הרכב הם צרכנים של אותו מקור אנרגיה, צריך לפעמים לקבל החלטות קשות. לונג סטורי שורט, את אותה נסיעה סיימנו על הקשקש כשכל צרכני החשמל ברכב כבויים לרבות החימום. "חרדת טווח" קוראים לזה בעגה המקצועית.
לא מזמן ראיתי סדרת טלוויזיה ("התנהגות טובה" עונה 1) בטלוויזיה שעוסקת בזוג נוכלים שבעיקר עסוקים בלגנוב, לרצוח ולברוח. בפרק 3, הזוג רוצח זוג אחר וגונב להם את מכונית הטסלה S ונמלט מהמשטרה רק שהאישה לוחצת בטעות על כפתור הפאן שמספק תאוצה מופרעת לרכב אבל מרוקן את הסוללה במהירות. המשך הפרק עוסק כולו במרוץ נגד הזמן והטווח של בני הזוג שמנסים להגיע לעמדת טעינה במרחבים העצומים של ארה"ב לפני שיעצרו, תרתי משמע. מבלי להתכוון, תוך כדי המריבות וחילופי ההאשמות בין בני הזוג במכונית, מציג הפרק את כל הבעיות כולן של המכונית החשמלית הנוכחית מבחינת הטווח ופריסת התשתיות. ספויילר. הסדרה ממשיכה גם לפרק הרביעי...
גם הרנו זואי לא נשארה מאחור ואם בתחילת דרכה אי שם ב-2012 הציגה טווח "מעבדה" של כ- 200 קילומטר, בדגם החדש היא זוכה לסוללה בנפח של 41 קווט"ש שמאפשר לה טווח של 402 ק"מ על פי התקן המחמיר של WLTP ומקבלת תו מחיר מוזל לעומת המחיר הראשוני שלה שעמד על 145,000 שקלים. לנו זה הספיק כדי לקחת אותה לנסיעה בכבישי ארצנו ולבדוק מה נשתנה.
רנו ZOE מבפנים ומבחוץ
הזואי כידוע היא מכונית סופר-מיני המבוססת על הרנו קליאו. העיצוב שלה שונה ובניגוד לרוב המכוניות שמתהדרות כיום בגריל שהולך וגדל, בזואי החשמלית אין בו ממש צורך וכך מתקבלת חזית שלמה וחלקה כמעט לגמרי למעט סבכה מצומצמת וזוג פנסי דרך מלוכסנים וצרים. מאחור, זוג פנסי לד מעוינים שמעניקים את הטאצ' הייחודי שלהם למראה הכללי. תא הנוסעים רגיל, איכות החומרים סבירה אבל דווקא המינימליזם שלו מעניק תחושה אוורירית שחשובה במכוניות קטנות. המושב נוח למדי, אפשרויות הכיוון שלו מוגבלות ומאחור הופתעתי לגלות מרווח ברכיים נאה ומושב שיאכלס שני מבוגרים בנוחות. מלפנים ישנו מסך מולטימדיה 7'' קריא וברור ולוח מחוונים שמספק בעיקר נתוני טווח וצריכה בנוסף למהירות. מלבד המסך, ישנה בקרת אקלים אלקטרונית, מפתח חכם, בקרת שיוט ומראות צד מתקפלות חשמלית אבל מערכות בטיחות מתקדמות עדין אין, מה שמחייב התקנה מקומית של מובילאיי. מפתיע בגודלו הוא תא המטען שמציג נפח נאה של 338 ליטרים נוחים להטענה
כמה נוסע ואיך
שאלת הרמזורים של קרובי משפחתנו הרבים (אחי, כמה סוגר?) עומדת להתחלף ל (אחי, מה הטווח?), כי כדי להציל אותנו מידי עצמנו, הזואי מוגבלת במהירות שלה לאזור ה-136 קמ"ש וכאמור מציגה נתון יצרן של כ-400 ק"מ, שעל הכביש ודאי יהיו יותר מציאותיים לכיוון ה-300. הנהיגה שלנו כללה יציאה צפונה מאולם התצוגה בפתח תקווה דרך כביש 5 אל כביש החוף עד לזכרון יעקב וחזרה.
סדר גודל של כ-150 ק"מ כולל סטיות מהנתיב המתוכנן לצילומים וכו'. במהלך הנסיעה לא ריחמתי על הדוושה ורובה התנהלה במהירות תלת ספרתית חוקית תוך שימוש מוגבר במזגן. על לוח המחוונים ישנה תצוגה קבועה של מצב הסוללה וסקאלה המשנה את צבעה בהתאם לאופי הנהיגה מירוק לרגוע וחסכני, דרך צהוב ועד לכחול עצבני למי שעושה שטויות ומתאמץ לגמור את הסוללה באמצע הדרך. כשהיה צורך, יצאתי לעקיפות כשזמינות הכוח (22.4 קג"מ) המידית מאפשרת יציאה וזינוק זריזים. גם בעליות לזכרון יעקב האוטו לא נכנע למשקלו (קצת יותר מ-1.5 טון) וטיפס בקלות למרום ההר תוך שהוא מפגין אחיזה טובה והתנהגות יציבה גם בכביש המסולסל. התנהגות הכביש הטובה של הזואי לא הפתיעה בהתחשב בעובדה שהסוללה ממוקמת ברצפת הרכב ומנמיכה מאוד את מרכז הכובד שלו. למרות הנהיגה הלא חסכונית הגעתי חזרה למרכז כשבתא החשמל עדין עומדים לרשותי למעלה מ-120 ק"מ.
למי זה טוב?
האמת שכל מי שמחפש מכונית סופר מיני להתנהלות היומית ימצא בזואי את מבוקשו. חרדת הטווח שהוזכרה, כבר לא קיימת כי בתכל'ס, כמה מאיתנו נוסעים יותר מ-300 קילומטרים ביום, כל יום, אם בכלל?! בדרך כלל הנסיעה לעבודה וחזרה עם הסעות חוגים או בילויים בערב מסתכמים ב-100-150 ק"מ גג ביום ולא צריך יותר לפחד או לעשות חשבון איפה ומתי נטעין.
כאן אנחנו מגיעים לסוגיה השנייה שמעלה המכונית החשמלית והיא פריסת התשתית. מטבע הדברים, התשתית תמיד תפגר אחרי הצורך ואף אחד לא סלל כבישים לפני שהיו מכוניות ואף אחד לא יקים עמדות טעינה לפני שיהיו מכוניות חשמליות. כיום, כשהמכוניות החשמליות כבר הופכות לעובדה קיימת, מואצת גם פריסת עמדות הטעינה. במדינה קטנה כמו ישראל שעל הנייר קיבולת של סוללה אחת מספיקה לחצות את המדינה כמעט מקצה לקצה, אין צורך ביותר מדי עמדות טעינה אבל בעתיד הלא רחוק, כשינועו אלפי ועשרות אלפי מכוניות חשמליות בכבישים, ודאי יתעורר גם צורך בפריסה רחבה ומאסיבית של עמדות טעינה מהסיבה הפשוטה שזמן הטענה הוא ארוך בהרבה מזמן תדלוק. זמן הטעינה המלא בזואי הוא כשעתיים וארבעים דקות. אין לה אופציה של טעינה מהירה וזאת לא בעיה להטעין בבית בלילה או כשאנחנו בעבודה, אבל אם נוסעים לאילת למשל קשה לראות מישהו שיעצור באמצע הדרך לכמעט שלוש שעות.
ומכאן אנחנו מגיעים לשאלת מיליון הדולר, האם זה משתלם ולמי. מבחינה כלכלת טהורה וחשבונאית קרה, למרות המחיר הזול משמעותית של ק"מ חשמל (כ-8 אג') לעומת בנזין (כ-45 אג'), התשובה החד משמעית היא - לא. בגלל הפער במחיר הקניה של הזואי לעומת המקבילות לה בסגמנט המונעות עדין בבנזין. במקרה הטוב, נתחיל להרוויח או לחסוך רק אחרי רק אחרי 5-6 שנים. אחרי ההוזלה הדרמטית ממחיר הגעתה לארץ, מחירה של הזואי כיום עומד כל 125,000 שקלים רק שלכך צריך להוסיף עוד 6,000 שקלים מחיר הקמת עמדת טעינה ביתית למי שלא ירצה להתבסס על עמדות ציבוריות.
האחריות היא לשלוש שנים על הרכב ו-8 שנים על הסוללה אבל כשמשווים את המחיר הכולל של 131,000 שקלים לכ-100 אלף שקלים שעולות המתחרות הרגילות שלה, הכדאיות הכלכלית מתבטלת ונשאר הקטע הסביבתי והחדשני. הלקוחות של המכוניות החשמליות כיום מאופיינים בעיקר בשני מישורים - הדאגה לשמירה על איכות הסביבה, וחיבה לחדשנות וטכנולוגיה ואת שני אלה הזואי מספקת בקלות. מי שמוכן לשלם קצת יותר בהתחלה כדי לשלם פחות בהמשך יקבל מכונית סופר מיני נעימה ונוחה עם ביצועים טובים לסגמנט מבלי לחשוש לגבי טווח הנסיעה ובעיקר יתרום את תרומתו הצנועה לשמירה על הכדור.
על הצד הטכני: רנו זואי R110
מנוע, הנעה: חשמלית, קדמית
קיבולת סוללה: 41 קילוואט שעה
הספק/סל"ד (כ"ס): 109/3,395
מומנט/סל"ד (קג"מ): 22.9/500
תיבת הילוכים: הילוך יחיד, תיבת הפחתה
מידות:
אורך (ס"מ): 409
רוחב (ס"מ): 173
גובה (ס"מ): 156
בסיס גלגלים (ס"מ): 259
תא מטען: 338 ליטרים
ביצועים:
תאוצה 0-100: 11.4
מהירות מירבית: 135
מחיר:
125 אלף שקלים
