בתחילת החודש הודיעה דלק רכב, יבואנית מאזדה, פורד וב.מ.וו, על השלמת העסקה לרכישת השליטה בחברת ורידיס, שעוסקת בתחום התשתיות הסביבתיות והאנרגיות המתחדשות, תמורת כמיליארד שקל. בנימוק לעסקה, שמלווה במעבר למבנה של חברת אחזקות, ציינה דלק רכב כי "במסגרת שאיפות החברה להתפתח לתחומים נוספים, ובין השאר לנוכח האי ודאות לגבי שיעורי הצמיחה לטווח הארוך של יצרניות הרכב, ובהתאמה לגבי ענף יבוא הרכב בישראל, החברה בחנה כניסה לתחומי פעילות מעבר לענף הרכב".
העסקה היא דוגמה בולטת ראשונה, אבל כנראה לא אחרונה, להשפעות העסקיות על ענף הרכב הישראלי של מה שמכונה "חדשנות משבשת" (Disruptive Innovation). המונח הזה הלקוח מעולם הטכנולוגיה מוגדר כ"חדשנות שמובילה ליצירת שוק חדש, ובמשך הזמן גורמת לשיבוש השוק הקיים והמסורתי עד להפיכת הקטגוריה החדשה לדומיננטית, תוך דחיקתה והחלפתה של הקטגוריה המסורתית".
ענף הרכב הישראלי הפגין במהלך עשרות שנים חסינות מרשימה בפני "שיבושים" כאלה, לא מעט בזכות השמרנות המסורתית של לקוחות הרכב בארץ ובזכות האינטרס של הרגולטור "לשמור על האווזה שמטילה ביצי זהב". אבל כיום הולכת ומתחזקת ההכרה, שהשינויים הטכנולוגיים המתרחשים בתעשיית הרכב העולמית הם מהירים ואלימים דיים להוות איום - בטווח הארוך, הבינוני ואולי אפילו הקצר - על המודל העסקי היציב שמאחורי שיווק, החכרה ותחזוקת של רכב בישראל.
הטכנולוגיה משנה את השוק
הרקע לשינוי המוקד העסקי הוא המהפכה, שמתחוללת בשנים האחרונות בתעשיית הרכב הגלובלית, בסיוע קפיצות הדרך הטכנולוגיות. השקעות של עשרות מיליארדי דולרים מזינות ומאיצות כיום את קפיצות הדרך הללו, ומאות גופי מחקר רציניים בכל העולם חוזים ששוק הרכב העולמי יעבור בהדרגה למודל חדש ושונה, שנשען על "שלוש רגליים": רכב אוטונומי ומקושר; שימוש מואץ בתחבורה שיתופית חכמה על חשבון רכישת כלי רכב חדשים; ונטישה של מנועי הבעירה הפנימית לטובת כלי רכב חשמליים.
רוב התחזיות הן לטווח של 5 עד 12 שנים, וחלקן כה אופטימיות, מרחיקות לכת ותלויות ברגולציה, עד שהן מתקבלות בספקנות בישראל. אבל לא צריך לצפות לעתיד כה רחוק כדי להבין את ההשפעה המעשית והמיידית של "טכנולוגיות משבשות" על התמונה העסקית בענף הרכב.
דוגמה אחת היא הזינוק במכירות של דגמים בעלי הנעה היברידית-נטענת (פלאג-אין), שבא על חשבון רכבי יוקרה "רגילים". כלי רכב עם הנעת פלאג-אין קיימים בשוק כמעט מתחילת העשור וכך גם הטבות המס שניתנות עליהם בישראל, אולם עד לפני כשלוש שנים רבים ראו בהם נישה זניחה. כיום כבר נעים על כבישי הארץ כ-2,500 רכבי פלאג-אין, שרובם נמכרו ב-12-18 החודשים האחרונים בלבד במסלול היבוא הישיר או העקיף.
בהתחשב בנפח המוגבל של שוק רכבי היוקרה במחיר של כ-300 אלף שקל ומעלה, שאליו משתייכים רוב דגמי הפלאג-אין בישראל, מדובר בשינוי מהותי במאזן הכוחות. יבואנים שהתעוררו מאוחר או, שליצרן שלהם עדיין אין מה להציע בתחום, מוצאים את עצמם כיום בנחיתות תחרותית קשה ומאבדים נתח שוק בישראל. זו אמנם לא "חדשנות משבשת" מבוססת טכנולוגיה נטו, ולהטבות המס יש בה חלק לא מבוטל, אבל זו הוכחה טובה למשמעות העסקית של כשל בחיזוי מוקדם של שינוי טכנולוגי. נציין כי אם וכאשר יתממשו התחזיות לחדירה מואצת לישראל של כלי רכב חשמליים "נטו", שיציעו יחס גבוה של שימושיות (טווח בין טעינות) למחיר, אפשר לצפות לשיבוש דומה בפלחים גדולים הרבה יותר של השוק.
עוד דוגמה לחדשנות משבשת, שמשפיעה כבר היום על ענף הרכב הישראלי, היא התרחבות השימוש במערכות סיוע לנהג (ADAS) ובעיקר מערכות להתרעה ולמניעת התנגשות חזיתית (מובילאיי, בלימה אוטונומית וכו'). מערכות כאלה הופכות לסטנדרט בכלי רכב חדשים, ושלא לציטוט מודים גורמים בענף כי התפוצה הנרחבת שלהן הביאה לירידה משמעותית במספר תאונות הפח הקלות בהשוואה לשנים עברו, וכתוצאה גם בירידה בביקוש לחלקי פח לצורך תיקון. זו כמובן בשורה טובה מבחינה לאומית, אבל בהתחשב בעובדה ששוק חלקי הפח נחשב בעבר למוקד רווחים בענף החלפים, אי אפשר להתעלם מההשפעה העסקית של השינוי.
ירידה של עד 50% במכירות
אבל הפוטנציאל הגדול ביותר ל"שיבוש" מקומי נובע מהעלייה המסחררת של שירות שיתוף הנסיעות (Ride Sharing) בעולם. בערים כמו ניו-יורק, סן פרנסיסקו, לונדון, ברלין, שנחאי ואחרות, שירותים זמינים וזולים של שיתוף נסיעות, שמבוססים על מיקום ואפליקציות, הופכים במהירות לתחליף ריאלי לבעלות על רכב ועל רכב חברה בפרט, ויש לכך השלכה ישירה על מכירות הרכב. תחזית עדכנית של בנק ההשקעות UBS, למשל, מעריכה שבאזורים מסוימים בעולם שירותים כאלה יביאו לחיתוך של עד כ-50% מנפח מכירות הרכב עד סוף העשור הבא.
חשוב לציין, ששוק הרכב הישראלי רגיש במיוחד ל"שיבוש" כזה בשל אחוז גבוה מאוד של רכבי חברה צמודים, המשמשים לנסיעות לעבודה. כלי הרכב הללו גם סובלים בישראל ממס שימוש גבוה במיוחד, שמביא לתהליך טבעי של התכווצות השוק ולמספר גדול של מקבלי רכב צמוד ש"יושבים על הגדר" ובוחנים את הכדאיות הכלכלית ביחס לחלופות של תחבורה ציבורית.
אמנם הרגולטור בישראל, בהובלת משרד התחבורה, עדיין מציב חסמים משמעותיים בפני חדירה נרחבת של מודלים לשיתוף נסיעות. אבל אם החסמים הפוליטיים הקיימים יוסרו ושירותים כאלה יהפכו זמינים, זה עשוי להיות טריגר נוסף, שיביא לנטישה מסיבית של רכבי חברה. במקרה כזה גם היבואנים וגם חברות הליסינג ירגישו היטב ההשפעות העסקיות של השיבוש.
במאמר מוסגר נציין, שתרחיש כזה עשוי להיות קרוב בהרבה ממה ממה שנוטים לחשוב. בשקט, מתחת לרדאר מצליחות כיום חברות טכנולוגיה כמו Gett, אובר ו-Waze, להציע בארץ שירותי שיתוף נסיעות בדגש על לקוחות מוסדיים ומעסיקים גדולים. במקביל, מינויו של ערן יעקב למנכ"ל רשות המסים החדש עשוי להעניק דחיפה משמעותית ליישום של מס גודש, שיקטין את הכדאיות של נסיעה בכלי רכב צמודים. נזכיר שבכנס הרכב של "גלובס" לפני שנתיים אמר יעקב, אז עדיין סמנכ"ל רשות המסים, כי "עתיד מיסוי הרכב בישראל נמצא במס על נסועה, שיתבסס על השימוש היחסי של הנהגים בכלי הרכב שלהם".
החוליה החסרה כאן היא ההרחבה צפויה של השימוש בנת"צים בכל רחבי הארץ והחלטת הרגולטור להעניק אישור לנסיעה בנת"צים לכלי רכב מרובי נוסעים. שילוב כל הגורמים האלה הוא מסוג הדברים, שיכולים להניע פגיעה רוחבית בשוק הליסינג ובמכירות רכב חדש בכלל.
פורטפוליו חדש ליבואנים
לא כל יבואני הרכב וחברות הליסינג מוטרדים כרגע מהשינויים שבפתח. חלק לא מבוטל מחברות יבוא ושיווק הרכב הן כבר היום חברות אחזקה, עם פעילות מבוזרת ואחזקות משמעותיות ונרחבות בתחום הנדל"ן, המסחר, הביטוח, הספנות, התשתיות והפיננסים. ובכל זאת, מדובר בשוק בנפח של כ-30-35 מיליארד שקל בשנה, ששיעור הרווח הגולמי ופוטנציאל הדיבידנדים שלו גבוהים משמעותית לעומת הרבה ענפים האחרים. בקיצור, זה לא מקור הכנסות זניח.
לפיכך, ככל שתתבהר התמונה וככל שתתרחב החדירה של הטכנולגיות המשבשות לישראל, סביר שנראה יותר ויותר מהלכי השקעה וביזור עסקי, בישראל ובחו"ל, של קבוצות יבוא הרכב. התהליך כבר החל מאחורי הקלעים ולא מעט חברות בונות כיום פורטפוליו של השקעות בחברות סטארט-אפ, שחלקו לפחות אסטרטגי ולא פיננסי. שחקנים אחרים מהדקים את הקשר עם יצרני הרכב שלהם כדי לעקוב מקרוב אחרי השינויים ולהיות מוכנים לתנועות מהירות. ויש כאלה, שמחפשים אחרי הזדמנויות השקעה בחו"ל.
כך או כך, בהתחשב ברמת הנזילות יוצאת הדופן של השחקנים בענף יבוא הרכב בישראל, לא נופתע אם נראה בעתיד הלא רחוק עוד עסקאות מעניינות בקליבר של רכישת ורידיס, ואולי אף גדולות יותר.
שוק שיתוף הנסיעות בעולם
היקף השוק ב-2015: 3.3 מיליארד דולר (לא כולל זימון נסיעות סלולרי
צפי להיקף השוק ב-2022: 6.5 מיליארד דולר (כ-30% מזה בארה"ב)
מספר המשתמשים בשירותי שיתוף ב-2015: כ-207 מיליון
צפי למספר המשתמשים ב-2021: 539 מיליון
מקור: חברת המחקר ג'וניפר
חדשות קשורות
