ייבאו כלי רכב גנובים מאירופה, זייפו נתוניהם ומכרו אותם בארץ

איך הפעילו שלושה ישראלים עסק לייבוא ומכירת רכבי יוקרה גנובים בארץ? כמה קל לזייף מסמכים ומספרי שלדה של כלי רכב? ומה העונש שקיבל אחד מהם לאחר שהודה בביצוע העבירות? בית המשפט המחוזי בחיפה גזר היום (א') 45 חודשי מאסר בפועל, 15 חודשי מאסר על-תנאי וקנס בסך 80 אלף שקל, על ירון כהן שהודה והורשע במסגרת הסדר טיעון, בכך שניהל, יחד עם שני ישראלים נוספים, עסק לייבוא ומכירת רכבי יוקרה בישראל, שנגנבו קודם לכן במדינות שונות באירופה.

גזר-הדין מגולל את סיפור הפרשה ואיך עבדה השיטה. בשנת 2013, החליטו שלושה חברים ותיקים, כהן, ליאור אבנת ומרעי מרעי, לייבא ולמכור את כלי הרכב הגנובים, תוך שהם מזייפים את זהות כלי הרכב שנגנבו. העסק נולד ופעל בתקופה בה התגורר כהן בחו"ל, וחבריו אבנת ומרעי, התגוררו בישראל. אבנת היה הבעלים של מגרש כלי רכב בשם "רכב המפרץ" הממוקם בחיפה.

הפרקליטות לא הצליחה לאתר את הגורמים בחו"ל מולם פעל כהן, כדי לקבל את כלי הרכב הגנובים, ואולם מהראיות שהושגו והעובדות בהן הודה כהן עולה כי שרשרת הזיוף, מרגע שכלי הרכב היו ברשותו פעלה כך: כהן קיבל מאנשים שזהותם אינה ידועה את כלי הרכב הגנובים, על-מנת למכור אותם בישראל; בהמשך לכך, כהן, אבנת ומרע שינו את זהות הרכב על-ידי זיוף מספרי שלדת המכוניות הגנובות למספרי השלדה של כלי רכב אחרים, חוקיים, הנמצאים בשימוש באירופה וכן באמצעות זיוף מדבקת הרכב - מדבקה המודבקת בתא הנוסעים של הרכב וכוללת את נתוני הרכב, ובהם מספר השלדה.

בנוסף, מואשמים השלושה כי זייפו את מד האוץ בכלי הרכב המזויפים, על-מנת להפחית את שווי הרכב המוצהר בפני רשויות המס, ובכך להפחית את תשלום המס בעבור יבוא הרכב, וכן על-מנת להפוך את העסקה לכדאית בעבור הרוכשים הפוטנציאלים בישראל.

רישום על קרובים

לפי כתב האישום, במסגרת התוכנית למכירת כלי הרכב הגנובים, הציעו השלושה לרוכשים פוטנציאליים את כלי הרכב המזויפים, בהליך של יבוא אישי. על-מנת לקבל רישיון ייבוא ורישיון רכב ישראלי עבור כלי הרכב המזויפים, הציגו השלושה בפני משרד התחבורה מצג שווא לגבי זהות כלי הרכב המזויפים.

בין היתר, לפי האישום, ייבאו השלושה בדרך זו, רכב מסוג ב.מ.וו שנגנב בהונגריה וערכו עמד על כ-225 אלף שקל, אך נמכר בארץ בתמורה ל-150 אלף שקל; ב.מ.וו נוסף, מדגם X5, שערכו עמד על כ-320 אלף שקל, ורכב מסוג פאסט CC שערכו עמד על כ-150 אלף שקל, שנגנבו בגרמניה; ו-ב.מ.וו נוסף שנגנב באיטליה בערך של כ-195 אלף שקל.

כתב האישום בו הודה כהן, כולל שמונה אישומים, במסגרתם תואר כיצד יובאו ונמכרו לארץ תשעה כלי רכב מזויפים, תוך הצגת מצדי שווא למשרד התחבורה ולרשות המסים ותוך הלבנת הון. לפי העובדות בהן הודה כהן, בהליך הייבוא והמכירה של המכוניות הגנובות עירבו שלושת הנאשמים גם את בנותיהם, נשותיהם וחבריהם הקרובים, על-שמם נרשמו לעיתים חלק מכלי הרכב.

תחכום ושיטתיות

בגזר-הדין ציינה השופטת אורית וינשטיין, כי "אין צורך לשוב ולהדגיש את החומרה היתרה הקיימת בביצוען של עבירות הרכוש, ובמיוחד עבירות הסחר בכלי רכב גנובים, כמו גם החומרה בעבירות כלכליות, כדוגמת עבירות מס ועבירות הלבנת הון ואת הפגיעה המשמעותית שיש לעבירות אלו בכלכלת המדינה, לא כל שכן כאלו המבוצעות בתחכום ובשיטתיות, על-ידי זיוף מסמכים המקשה על חשיפתן".

לדברי השופטת, "העובדה שמדובר בסחר בכלי רכב שנגנבו במדינה אחרת, אין בה כדי להפחית במאום מחומרת העבירות, ואולי במידה מסוימת אף להעצימן, שכן יש בכך כדי לפגוע בשמה הטוב של ישראל, שאזרחיה מרחיקים עד לניכר על-מנת לבצע עבירות רכוש".