יוני 2021, שעת צהריים, רחוב ויצמן בנס ציונה. ראש משמרת באגף הסיור בתחנת המשטרה מפטרלת בניידת, כאשר היא מבחינה ברכב החונה על המדרכה שבאופן שמפריע לתנועת הולכי הרגל. על פניו עבירת ביריונות הראויה לכל גינוי וגם דו"ח עסיסי.
השוטרת, יצאה במהירות מהניידת, כשבידה טאבלט משטרתי, ניגשה לרכב וביקשה מהנהג את מספר תעודת הזהות שלו. במהלך בדיקת הנתונים, החלה להתנהל שיחה בין השניים, כאשר הנהג טוען כי עמד עם הרכב "רק לשנייה", וזו השיבה לו: "אתה תמתין. אני ארשום לך את הדו"ח, ואז אתה תיסע כשאני אחליט". בתגובה הוא סינן לעברה: "על מה דו"ח? מה זה כשאני אחליט?".
בנקודה זו "נשרף" הפיוז של השוטרת כמו שאומרים: היא אחזה בנהג בצווארון חולצתו ואיימה עליו: "סתום את הפה, למה אני אתן לך את הטאבלט לתוך הפנים, הבנת?! אנחנו באמצע נס ציונה, ואני אלביש לך אותו".
בהמשך, כך מצוין בגזר הדין, היא אמרה לו לזוז מהרכב, אך זה דיבר אליה באופן בלתי מכבד תוך שניסה להתגרות בה. כל זאת עד ששוטר נוסף אחז בו והרחיקו מהמקום. השוטרת, שמאינה להירגע, הוסיפה: "אני רוצה לראות אותך מדבר ככה אל אחד השוטרים בנס ציונה, אני ארים אותך על טיל, אני אגרום לך לעזוב את העיר הזאת. אני אדאג שכל סיבוב שתעשה בעיר, אתה תתחרט עליו. איך אני איתך?... אתה לא יודע את הפתיל של מי הדלקת. נתראה".
והם אכן התראו - הנהג התלונן על התנהגותה של השוטרת, ובהמשך הוגש כנגדה כתב אישום בעבירה של התנהגות שאינה הולמת שוטר ושיש בה כדי לפגוע בתדמית המשטרה. בחודש מרץ השנה, הודתה השוטרת, בכתב האישום והורשעה בעבירה שיוחסה לה, במסגרת הליך של הסדר מותנה שנערך מול מח"ש. במסגרת ההסדר המותנה שילמה השוטרת למתלונן פיצוי בסך 500 שקל וכן קנס לאוצר המדינה בסך 500 שקל. במקביל, התביעה ביקשה להטיל עליה עונש של נזיפה חמורה, הורדה בדרגה בפועל למשך חודש אחד, הורדה בדרגה על תנאי לשיקול דעת בית הדין וקנס כספי לשיקול דעת בית הדין. ההגנה ביקשה להסתפק בעונש של נזיפה בלבד.
במסגרת הליך הטיעונים לעונש, ציינה נציגת התביעה, כי מצופה משוטר, ועל אחת כמה וכמה מראש משמרת, לשמור על עשתונותיו במהלך פעילות אכיפה, "הדרישה משוטר סיור הינה לשמור על קור רוח, גם במצבים שאזרחים מדברים באופן לא הולם כלפי שוטרים" נאמר בפסק הדין על ידי ראש ההרכב מ"מ הנשיא ניצב משנה אברהם פרנקל, והשופטים סגן ניצב ניסים כחלון וסגן ניצב שי יאסו. "התנהגות הנאשמת פגעה באמון הציבור במשטרה, כמו גם באמון המתלונן, וכן באמונם של אותם אזרחים שנכחו באירוע. ראש משמרת אמורה להיות דוגמא אישית לפקודיה".
"הלוואי ויהיו 20,000 שוטרים כמו הנאשמת"
מנגד, במסגרת מסכת ההגנה, הועלה לדוכן העדים מפקד תחנת רחובות, מפקדה מזה כשנתיים, שציין כי התפקיד מאוד עמוס ותובעני, ומדובר בשוטרת בעלת מזג רגוע "(השוטרת) הינה גורם שפותר חסמים, שירותית מאוד, גורם שהוא כמפקד תחנה רוצה בשטח. האירוע נשוא כתב האישום חריג בהתנהגותה".
עוד אמר כי הוא אינו צופה שאירוע כזה יחזור על עצמו עם הנאשמת. לדבריו יש לו כוונה לקדמה לתפקיד פיקודי, "לנאשמת יכולת פיקודית, מוטיבציה ללמוד, יכולת להתחבר לאנשים, גם לשוטרים, גם לקורבנות וגם לחשודים".
עד האופי השני, קצין אגף חקירות ומדיעין מתחנת רחובות, ציין כי הוא מכיר את הנאשמת כשנה, גם מתפקידו כקצין תורן בתחנה וגם כמפקדה הישיר בחקירות. "הלוואי ויהיו לארגון 20 אלף שוטרים כמו הנאשמת, הנאשמת הינה שוטרת מסורה, מקצועית, נחושה, עובדת מהלב".
במסגרת גזר הדין, ציינו שופטי בית הדין למשמעת כי: "שוטרת מקצועית צריכה, ואף חייבת, להתעלם מפרובוקציות, של אזרח, במהלך עבודתה, ואינה יכולה למצוא עצמה מגיבה כפי שהגיבה הנאשמת בתיק שבפנינו". לדבריהם: "אין מדובר בפעילות משטרתית בעלת חיכוך גבוהה אלה עבודת אכיפה שגרתית. איננו יכולים להסכים עם ההגנה שמדובר בסיטואציה קיצונית. אכן צודקת התביעה, שבאירוע הנ"ל נפגעה תדמיתה של משטרת ישראל. הציבור מצפה ששוטרי משטרת ישראל יבצעו את תפקידם בצורה מקצועית, אחראית, ממלכתית, נחושה אך שירותית, ובהתאם לחוק. לא כך המקרה שבפנינו".
לצד האמור, ציינו השופטים כי הם מצווים לשים על כפות המאזניים את השיקולים הפועלים לטובת המתקת דינה של הנאשמת. "בראש ובראשונה יש לזקוף לזכות הנאשמת את לקיחת האחריות על מעשיה, הודייתה בהזדמנות הראשונה, וכלה בדבריה הכנים בפנינו המעידים על חרטה והפנמה של הכשל. גם איננו מתעלמים מטיב שירותה של הנאשמת. רישומה המשמעתי של הנאשמת נקי".
בסופו של דבר, קבעו השופטים כי העונשים הראויים במקרה זה יהיו נזיפה חמורה ותשלום קנס כספי בסך 1,000 שקל, 500 למתלונן ו-500 לאוצר המדינה. כמו כן, הורדתה בדרגה תגרע 1,248 שקל ממשכורתה בתקופת העונש.
עו"ד אסף ורשה, יו"ר משותף של פורום הנזיקין בלשכת עורכי הדין: "מבלי להתייחס למקרה האמור, ככלל, בשנים האחרונות ניכרת מגמה של עליה בהיקף תביעות הנזיקין שמוגשות כנגד משטרת ישראל, גם בגין שימוש מופרז בכוח. תביעות רבות מוגשות מבלי שיש ביסודן עילה מוצדקת או לחילופין הסכומים הנתבעים בגדרן מופרכים ומוגזמים. בשורה התחתונה, מרבית השוטרים מבצעים נאמנה את עבודתם, במסירות רבה, ולראייה- מדו"ח תביעות הנזיקין של המשטרה, עולה כי בשנת 2022 נתבעה בידי אזרחים על סך
של 302 מיליון שקל מהן אושרו תביעות על סך 18.5 מיליון שקל, פער דרמטי שמדבר בעד עצמו".
מנתונים שהגיעו לוואלה עולה כי בין השנים 2020 ל-2022 מכלל תביעות הנזיקין שהוגשו שילמה המשטרה רק עקב שימוש מופרז בכוח כ-8 מיליון שקל.
