"משכורת מכובדת": כדאי להיות נהג אוטובוס בישראל?

מסתבר שעדיין קיים קושי רב לגייס כיום נהגי אוטובוסים בישראל, וזאת חרף גובה השכר שמשולם בתחום התחבורה הציבורית וענף האוטובוסים. נהג אוטובוס ציבורי, שעובד באחת מהחברות הגדולות מרוויח שכר ממוצע שנע סביב 8 – 8.5 אלף שקלים עבור 9 שעות נהיגה; לא ברוטו זמן עבודה אלא נהיגה בפועל. כך מתאר בפנינו גבי בן הרוש , יו"ר מועצת המובילים. את דבריו של בן הרוש מחזק צביקה לוי, אחראי תחום הכשרות באגד שמסביר כי יש נהגים שרואים בתלוש מספרים הרבה יותר גבוהים: "יש נהגים שמביאים הביתה 13 -14 אלף שקל נטו. הכל שאלה של מוטיבציה לעבוד. אם יש כזו – אפשר לעשות כנהג כסף מכובד".

אז איך הגענו למצב בו החברות מתקשות לאתר נהגים? "אל תלך רחוק מדי. ההסבר מאוד פשוט" מסביר לוואלה רכב דוד, נהג אוטובוס ציבורי עם וותק של 40 שנים; "הדימוי ירד כי לתוך המערכת נכנסו נהגים זבל'ה. עם תרבות דיבור אפס, בלי גאווה, בלי כלום. ממש כמו הפרצוף של החברה בישראל שחלקו מקסים - וחלקו פח אשפה. נשים עם מנטליות של נווה תרצה שמקללות אותך, אשכרה מקללות, ובחורים צעירים שרואים זקנה עוברת ואפילו לא עובר להם בראש הרעיון של לפנות לה את המקום. לפני שבועיים ביקשתי מבחור שיתן לה לשבת - אבל איזה לשבת ואיזה נעליים, לא קם ולא בטיח. אז מי רוצה להיות נהג ולהתעסק עם כל הדרעק הזה"?

פרנסה כי אין ברירה?

בן הרוש מפנה את האצבע המאשימה לכיוון אחר: "במציאות של הימים הטרופים שלנו, של חברות כוח אדם שלא מבטיחות לך שום עתיד, לעבוד כנהג אוטובוס זו בחירה מצוינת ואם יש לך מעוף ונכנסת לעבוד בחברה מסודרת, יש בהחלט אפשרויות קידום. זה לוקסוס בגו'נגל של שוק העבודה בישראל אבל הבעיה היא שלא ניתן במצב העכשווי לשחרר מהמערכת נהגים שאינם מתאימים לה". לדבריו, התנהלות המרכז הרפואי לבטיחות בדרכים בעייתית וצריך לשנות את אופן התנהלותו, בכל הנוגע להכשרת נהגים.

מצוקת כוח האדם בתחום הלכה וגברה בשנים האחרונות, בעיקר בגלל שמשרד התחבורה הגדיל משמעותית את מספר הקווים, אך דבר אחד בסיסי לא הוסדר והוא ההיבט של הכשרת נהגים. "כלי רכב נרכשו, נעשתה כאן עבודה רצינית אבל העניין הזה לא טופל וחבל", מסביר צביקה לוי. חיזוק לעמדת גבי בן הרוש וצביקה לוי מתקבל גם מכיוון של עמותת אור ירוק. ארז קיטה, מנכ"ל החברה מסביר כי ענף האוטובוסים סובל ממחסור חמור בנהגים מקצועיים ולכן בחברות מסוימות ישנם נהגים שנאלצים לעבוד שעות רבות על המותר בחוק, בלחץ, בעומס ובעייפות אשר מסכנים את בטיחות הנוסעים ואת שאר משתמשי הדרך".

זה עולה בחיי אדם

על פי נתוני עמותת אור ירוק, מתחילת השנה נהרגו 23 בני אדם בתאונות דרכים במעורבות אוטובוסים. אוטובוסים מהווים כ-0.5% מסך כלי הרכב בישראל אבל מעורבים בתאונות קטלניות בשיעור גבוה הרבה יותר מאשר חלקן במצבת כלי הרכב. קל להסביר זאת תוך שימת דגש על הגורמים העיקריים, אולם צריך להיות הגונים, אומר עו"ד אסף ורשה, יו"ר ועדת נזקי רכוש בלשכת עורכי הדין: "גם כלפי אלו שקיפחו את חייהם, כלפי הפצועים וכלפי אלו שלצערי יפגעו מתאונות עם אוטבוסים. נהג צריך להיות עסוק בנהיגה, לא בשיחות עם הציבור, לא בהחזרה של עודף, כל פעולה אחרת שהוא מבצע תוך כדי, מגדילה משמעותית את ההסתברות לתאונה.

בנוסף, נכון כי המדינה השקיעה לא מעט משאבים בסלילת וייעוד נתיבים לצורכי תחבורה ציבורית אולם אין בכך די, רחוק מכך. האינטראקציה בין אוטובוסים לכלי רכב פרטיים מסוכנת, מקשה על הנהגים המקצועיים לבצע את עבודתם, מאריכה משמעותית את זמן הנסיעה ובעיקר מגדילה את מספר התאונות והפצועים".

כמו כן, מדגיש עו"ד ורשה, כי הכבישים המהירים במדינה סובלים משול שאיננו תקני, בניגוד להנחיות תכנון הכביש שלפיהן היה אמור להיות השול ברוחב 3 מטר. כמו כן, החוק מחייב עפ"י תקנה 168 א' ברכב כבד וציבורי, לעצור לאחר 4 שעות נהיגה למנוחה בת חצי שעה, אבל כמעט שאין מפרצי חנייה המיועדים למנוחת נהגי רכב כבד ואוטובוסים.