התקופה האחרונה היא תקופה מבשרת רעות עבור הנהגים בישראל. לא מדובר במאורע ספציפי שאמור "להדליק" את הנהגים בארץ אלא למעשה בשורה של מאורעות שאמורים לגרום לכל בעל רכב בישראל לכעוס, אולי להעמיד את הרכב לכמה ימים, אולי לוותר על הרכב ואולי, כנהוג בישראל, לא לעשות כלום.
נתחיל במשרד האוצר ומשרד התחבורה, שפרסמו לפני כמה ימים מסמך שנושא את הכותרת: "תמחור תעריפי שירותי רישוי לרכב במכוני רישוי – סיכום השימוע בנושא בדיקת בסיס והמלצות לשרים". המסקנות שמובאות במסמך שחיברו חברי ועדת המחירים, נציגי משרד האוצר ומשרד התחבורה הן מסקנות מבהילות לנהגים בישראל: מחירי תעריפי הרישוי של מכוניות, שצמודים למדד ועולים בכל מקרה באופן תקופתי, יעלו בשיעורים ניכרים.
גם בגזרת חלקי החילוף אין בשורות משמחות לצרכנים: השבוע פרסמה רשות התחרות מסמך מקומם אשר מסביר שחלקי חילוף תחליפים מוזילים את מחיריהם של חלקי חילוף חדשים - אבל למעשה במכוניות חדישות אין בכלל חלקי חילוף תחליפיים. את זאת יש להוסיף לעובדה שהדו"ח של רשות התחרות אינו מתייחס לשנתיים האחרונות, בהן מחירי חלקי החילוף רק הולכים ועולים.
התייקרות החלפים תורמת את חלקה לתופעת לוואי חדשה: גנבי הרכב עובדים במלוא המרץ, כי כאשר יש מחסור חלפים והחלפים הקיימים רק הולכים ומתייקרים אזי יש לגנבים פרנסה. ההשפעות השליליות של התייקרויות כאלה לא רק משפיעות על כיסו של הנהג באופן ישיר, הן גם משפיעות באופן עקיף באמצעות פשיעה.
כל זה מצטרף למחירי המכוניות החדשות שהולכים ועולים מאז תחילת השנה, וכנראה שעד סוף השנה יעלו עוד כתוצאה מהזינוק בעלויות השינוע, מחסור ברכיבים ועוד.
למדינת ישראל יש עוד לא מעט הפתעות שממתינות לרוכשי מכוניות חדשות. קודם כל, ההפתעות הגדולות שאנחנו כבר מכירים: מס הקנייה על מכוניות חשמליות, המכוניות שנדרשות כדי להפחית את הנזק הסביבתי, עומד לעלות בינואר מ-10% ל-20%. מדובר במנגנון קבוע בחוק שייקר את המכוניות החשמליות, ואותו יש להוסיף למחסור במכוניות חשמליות.
שילוב זה יצר מצב בו גם מי שיכולים לרכוש כיום מכונית חשמלית ישלמו עליה הרבה יותר מהמחיר הרשמי, בגלל גל של ספסרים שמוכרים את המכוניות שקנו במחיר גבוה ממחיר היבואן.
כמובן, יש גם גורמים נוספים מתחת לפני השטח שהצרכנים בישראל לא מכירים. כך למשל, בינואר הקרוב ייכנס לתוקף מתווה זיכוי לאביזרי בטיחות, שלמעשה מוריד מהיקף נקודות הזיכוי לאביזרי בטיחות מסוימים, מה שמוסיף כמובן עוד עלות למחירן של מכוניות. לכך נוסיף התייקרות של עמדות טעינה לרכב חשמלי, שהולכת ומתרחשת טיפין טיפין בעקבות התייקרות החשמל, דרישות הולכות ומצטברות לאמצעי כיבוי מיוחדים למתקיני עמדות טעינה ועוד אינספור "מוקשים" שממתינים לנהג הישראלי.
מדוע הנהגים בישראל מבליגים בכזו קלות על מה שנראה למתבונן מהצד כהכנסה אינסופית של יד בלתי נראית לכיסם של בעלי הרכב? אולי הסיבה לכך היא שמחירה של מכונית חדשה בישראל הוא כה גבוה, עד שלא ניתן אלא להנהן בהבנה למראה עוד כמה מאות שקלים בחודש. אולי הסיבה לכך היא חוסר מודעות של הצרכנים, ואולי מדובר פשוט ביאוש.
התשובה לא ברורה. אבל גם כאן יש מי שיודע לנצל בדיוק את חולשותיו של הצרכן הישראלי, ובמפתיע לא מדובר ביבואני רכב או סוחרי חלפים. במשרד התחבורה הושק אתר השוואת מחירי חלפים, אולם כפי שפורסם בכלכליסט פעולתו הופסקה.
את ההבטחות בדרגים הפוליטיים להוזיל את מחירי הרכב החדש זכינו לשמוע כבר לפני 12 שנים, אך דבר לא קרה מאז. ניסיונות לטפל ב"מתווה הברזל" של רשות המיסים ולבטל את עליית המס בינואר הקרוב התאדו ונעלמו – ואנו נותרנו עם הבטחות לבטל מדבקת טסט לרכב, מדבקה שעלותה היא אגורות ספורות והתקנתה על השמשה אינה חובה בכל מקרה, שלא לדבר על כך שפרט לביטול המדבקה עדיין נדרש כל יתר נוהל הטסט.
חדשות קשורות
