תוכנית החומש לחברה הערבית מנסה לצמצם את פערי התחבורה

בחברת נתיבי איילון התחילו בשבועות האחרונים להוציא לפועל את תוכנית החומש לצמצום הפערים בחברה הערבית. התוכנית מקצה לתחום התחבורה כ-3 מיליארד שקל, מתוכם מיליארד שקל הוקצו לביצוע פרויקטי תשתיות תחבורה בחברה הערבית בשנת 2022, ועוד מיליארד שקל בשנת 2023. בשלב הזה החברה מוציאה לפועל 20 פרויקטים בעלות כוללת של כ-420 מיליון שקל.

על אף שמדובר בתוכנית חומש, רק שנתיים מתוכה זכו להתייחסות עד כה. החלטת הממשלה ניתנה באוקטובר, ובנתיבי איילון הכינו צבר תוכניות לפרויקטים על סמך תקציבי תוכנית החומש הקודמת, כך שהם היו מוכנים לצאת לביצוע כעת. בחברה מדגישים כי לפרויקטים מונו קבלנים ומשך רוב העבודות יהיה 8-18 חודשים.

הקמת תחנות וכיכר כדי שאוטובוס יוכל להיכנס

יאיר סינגר, סמנכ"ל הנדסה בחברת נתיבי איילון, אומר כי שיקום תשתיות התחבורה בחברה הערבית מהווה "משימה לאומית קשה ומורכבת". לדבריו, הפרויקטים שתועדפו לביצוע נועדו למנוע סכנת חיים, להבטיח גישה לבתי ספר ולמוסדות ציבור, ולאפשר תנועת תחבורה ציבורית בדמות אוטובוסים או כלי רכב קטנים יותר ברחובות.

כך לדוגמה, בעוספיה ייסלל כביש שיתווה דרך לשלושה בתי ספר ויאפשר הפעלת תחבורה ציבורית והסעות תלמידים. פרויקט זה צפוי להסתיים תוך 27 חודשים, בעלות של 28 מיליון שקל, ולתת מענה לשכונות המתוכננות. בדלית אל כרמל יורחב מסלול התחבורה הציבורית, יוצבו תחנות אוטובוס ויוסדרו כיכרות וצמתים בעלות של 15 מיליון ובזמן צפוי של 14 חודשים. בנצרת ישודרג הכביש המחבר לעילוט, בעלות של 47 מיליון שקל ובתוך 24 חודשים. ברהט, תוך 22 חודשים, יוקם כביש שיחבר בין החלק הצפוני והדרומי של העיר, ויוצבו שביל אופניים, מדרכות ותאורה בעלות 49 מיליון.

ביישוב הבדואי מכחול שבצפון הנגב יסללו כביש חדש לבית הספר, לרבות תאורה ומדרכות. כמו בחלק גדול מהרשויות, תואי הכביש עובר בקירבת בתים ובשטח שיש בו תובעי בעלות, כך שהפרויקט יצריך הידברות והעתקת קו מים. עלות הפרויקט במכחול עומדת על 26 מיליון שקל והוא צפוי להסתיים בתוך 20 חודשים.

פרויקטים נוספים יבוצעו בעין מאהל, איעבלין, איכסאל, בית ג’ן, ביענה, טורעאן, כאבול, מג’אר, מג’ד אל כרום, עראבה, רומת הייב ושפרעם.

הפרויקטים יוכלו להביא, אם הרשות הארצית לתחבורה ציבורית תגדיל את השירות, להגדלת הכיסוי ביישובים; כך ביישוב מולדה (סעווה) שבמועצה האזורית אל קאסום אין אף אוטובוס, אך בתוך חמישה חודשים יוקמו בו תחנות וכיכר כך שאוטובוס יוכל להיכנס אליו. בנוסף, בשבט הבדואי אל סייד מסדירים כבישי עפר שיוכלו להביא לכיסוי של 70% משטח היישוב. בכפר קאסם הכיסוי כולל רק 30% מהיישוב אך יוכל להגיע ל-60% לאחר פרויקטים שמבוצעים ביישוב.

הפערים גדולים והדרך עוד ארוכה

סינגר מציין כי התקציב לפרויקטים מסוג זה עמד בעבר על 150 מיליון שקל בשנה, וכעת הוא גדל לכמיליארד שקל, מה שהוביל להאצת היציאה לשטח. מצב תשתיות התחבורה ביישובי החברה הערבית, נזכיר, נמצא בפערים עצומים ביחס ליישובים אחרים. הדבר בא לידי ביטוי בסיכון המוגבר לתאונות דרכים בכבישים ולפגיעה בשירות הניתן על ידי התחבורה הציבורית.

דוח מבקר המדינה מתח ביקורת קשה ב־2019 על השירות הניתן ביישובים אלו, ובהם היעדר תוכנית אב לפיתוח ביישובים הלא יהודיים, היעדר קריטריונים לרמת פיתוח נאותה ופערים בהשקעה הכספית. בסוף אותה שנה, דוח של בנק ישראל הראה כי בעשור האחרון הצטמצם הפער באיכות שירות האוטובוסים אך המגמה עדיין לא אחידה: איכות השירות ביישובים ערביים גדולים, המונים מעל 20 אלף תושבים, לא השתפרה משנת 2010, ובחלק מהמשתנים שנבחנו במחקר של בנק ישראל מצבם אף הורע.

לעומת זאת, ביישובים הקטנים המצב השתפר במהלך העשור האחרון כך שרמת השירות בהם דומה לרמתה ביישובים יהודיים בעלי מאפיינים דומים. המחקר הציע הסבר לקושי לספק שירותי אוטובוסים ליישובים גדולים: "רמת התשתיות ביישובים אלו ירודה. שירותי אוטובוס סדירים ביישובים גדולים דורשים תשתית כבישים סבירה, חניוני אוטובוסים בקרבת היישוב ושטח המיועד לתחנות עצירה".
לפי נתוני מרכז המידע והמחקר של הכנסת, מספר היישובים הנגישים לתחבורה ציבורית גדל במשך השנים, אך הגדילה במהלך תוכנית החומש הקודמת לא הייתה משמעותית.

אין תשתיות, יש תאונות דרכים

הפער בתשתיות מהווה גם סיבה לנתוני תאונות הדרכים בחברה הערבית. נתוני הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים מראים שבעוד שבשנת 2020 אחוז החברה הערבית באוכלוסייה היה 21%, שיעור הערבים מכלל ההרוגים היה 33% ושיעורם מכלל הפצועים קשה עמד על 26%.

אם בוחנים את הנתונים ביחס לגודל האוכלוסייה הרי שבאותה שנה נהרגו 2.6 בני אדם ביחס למאה אלף באוכלוסייה היהודית, לעומת 5.2 בני אדם למאה אלף באוכלוסייה הערבית - כמעט פי 2. אמנם חל צמצום בשנים האחרונות אך עדיין האוכלוסיות הפגיעות ביותר הם ילדים הולכי רגל ונהגים צעירים.

הנתונים הקשים יכולים להוות עדות לכך שהתקציבים שמתורגמים לפרויקטים בשטח יסייעו לצמצם פערים, אבל הם רק ההתחלה. התוכנית בכללותה מכילה 450 פרויקטים מקומיים עד ל־2030 אך עד כה תוקצבו שנתיים בלבד. המשך הביצוע תלוי בתקציב המדינה, בשיתוף הפעולה של הרשויות, וביכולות הביצוע שתפגין החברה שתוציא אותו לפועל.

עוד זווית / אום אל פחם: הוקפא פרויקט התחבורה הגמישה

החודש אמור היה לצאת לדרך פרויקט לקידום תחבורה גמישה באום אל פחם ולהצטרף לשירותים דומים שמסופקים - "באבל" (תל אביב), "תיקתק" (חיפה וירושלים) ו"קוויקר" (עמק חפר). עם זאת, במשרד התחבורה סקפטיים לגבי התועלות של הפרויקט ביחס להשקעה הכספית בו. בירושלים, היקף הסבסוד מגיע לכ-80 שקל לנסיעה.

למרות הסקפטיות, לשירות כזה יכול להיות יתרון משמעותי במרחב כפרי ומבוזר וכן ברחובות צפופים שאוטובוסים לא יכולים להיכנס אליהם. הכוונה בהתחלה הייתה להפעיל את השירות בכמה שכונות מרוחקות אך במשרד התחבורה לא הצליחו לגבש את המתווה הרצוי להפעלה. לעומת זאת, במשרד התחבורה טוענים כי עובדים כעת על הגדלת שירות האוטובוסים הסדיר ביישוב במהלך השנה, ורק לאחר מכן תישקל הפעלת תחבורה גמישה. בינתיים התושבים ייאלצו להמשיך לחכות, אחרי שכבר הובטח שיפור החודש.

ממשרד התחבורה נמסר בתגובה: "משרד התחבורה מקדם בימים אלה הרחבה ניכרת של שירות התחבורה הציבורית הסדיר באום אל-פחם, בשיתוף העירייה וחברת "קווים", הכולל קווים חדשים לשכונות נוספות בעיר עוד השנה. בשל תנאי השטח, שלא מאפשרים מעבר אוטובוסים רחבים ומקשים על הצבת תחנות, השירות יופעל באמצעות מיניבוסים מונגשים בעלי 10 מקומות ישיבה. בנוסף, המפעיל, העירייה והמשרד פועלים יחד בנושא הצבת התחנות. בשבוע הבא צפוי להתקיים סיור של גורמי המקצוע בעיר. לאחר הפעלת השירות הסדיר, ייבחן הפעלת שירות גמיש".