יש תאריך להשתלטות המכונית החשמלית על שוק הרכב הישראלי. לפי דוח של משרד האנרגיה המתפרסם הבוקר המכונית החדשה האחרונה שצורכת בנזין, סביר להניח שכבר היברידית, תימכר בישראל בשנת 2035.
זהו לפחות התרחיש המרכזי שלפיו מתנהל כיום המשרד, שלוקח בחשבון גם אפשרות שהמהפכה תהיה מעט איטית יותר והחשמליות יגיעו ל-100% מהשוק רק בשנת 2040.
למרות שנתח השוק של חשמליות בישראל הוכפל מתחילת השנה ל-16%, לעומת ממוצע אירופי של 15%, עם חריגים כמו נורבגיה שכבר עומדת על כ-90% רכבים חשמליים חדשים, המשך קצב תהליך החשמול יהיה איטי יותר.
כיום נוסעות בכבישי ישראל כ-70 אלף מכוניות חשמליות - כאלה שצורכות רק חשמל, ולא שמשלבות בנזין וחשמל כמו היברידיות ופלאג אין. זאת לעומת 3.46 רכבי בנזין ודיזל. בשנת 2030 יעמוד מספרן של החשמליות על בין 950 אלף בתסריט של חדירה נמוכה לפיו שיעור החשמליות בשוק הרכב החדש אז יעמוד רק על 57%, ועד 1.31 מיליון בתסריט של שיעור חדירה גבוה לפיו 90% מהמכוניות החדשות יהיו אז חשמליות.
האיחוד האירופי כבר הודיע שיאסור מ-2035 מכירת מכוניות חדשות שצורכות בנזין, גם אם מדובר בהיברידיות, אבל בישראל ינוע אז שיעור החשמליות בשוק הרכב החדש בין 89% ל-100%.
רק ב-2040 מעריך המשרד בוודאות שלא יימכרו בישראל עוד רכבי בנזין חדשים, אך בכבישי ישראל עדיין ייסעו בין 910 אלף ל-1.63 מיליון מכוניות משומשות עם מנועי בנזין. אלה ייעלמו מהשוק רק בין 2045 ל-2050, כלומר רק בעוד כ-25 שנים בממוצע, מלבד מכוניות קלאסיות שאנחנו מקווים שיקבלו אישור להמשיך לנסוע, ושתהיה לבעליהן דרך לרכוש בנזין אז.
נסועה: כיום מכוניות חשמליות נוסעות בממוצע יותר ממכוניות בנזין, בין השאר בזכות עלויות השימוש הנמוכות בהן, שילוב של מחירי החשמל נטול המיסוי לעומת הבנזין הממוסה בכבדות, ועלויות הטיפולים הנמוכות. לפי הלמ"ס מדובר בכ-19.5 אלף ק"מ בממוצע. אולם לפי משרד האנרגיה הנסועה של החשמליות תרד בשנים הבאות, עד ל-16.3-18.5 אלך ק"מ ב-2030 ול-14.1-17.5 אלף ב-2050, אחרי שרבים יבצעו יותר נסיעות יומיות בתחבורה ציבורית, אופניים או קורקינט, או יוותרו כליל על הנסיעה בגלל עומסי התנועה שיחריפו.
צריכת הדלק הלאומית: זו תרד בהתאם. היא תישאר יציבה עד 2025 על 4.8 מיליארד ליטר בשנה, ותרד ל-3.9-4.2 מיליארד ב-2030. ב-2035 היא כבר תעמוד על 2.3-3.1 מיליארד וב-2040 על 1.1 עד 1.8 מיליארד. רק ב-2045 תרד לכמות נמוכה של 200 עד 700 מיליון ליטר וב-2050 תיעלם כמעט כליל, גם אם לפני כן תהיה חדירה של דלקים סינטטיים שמפותחים כיום כדי להאריך את חיי רכבי הבנזין, שאינם מיוצרים מנפט.
צריכת החשמל הלאומית: זו תעלה בהתאם. כיום אחראיות מכוניות חשמליות רק ל-0.6% מצריכת החשמל הלאומית. ב-2030 הן כבר יגיעו לכ-4%, ב-2035 לכ-7.5%, ב-2040 לכ-10.6% וב-2050 ל-13.7 ביחד עם צריכת החשמל של המשאיות, האוטובוסים והרכבות, כולל הרכבות הקלות והמטרו, תגיע התחבורה ל-15% מצריכת החשמל במשק ב-2050.
משאיות: במשרד אגב מעריכים כי חדירת החשמל לרכב הכבד תהיה איטית יותר ולא תושלם גם ב-2050. גם אז שיעור המשאיות הקלות והבינוניות החשמליות ינוע בין 46% ל-100%, ויהיה כנראה 12% בלבד בקרב המשאיות הכבדות, שלא ברור באיזה קצב יחושלמו או יעברו למימן.
אבל כל זה תלוי בקצב פיתוח תשתיות הטעינה. לפי נתוני הדו"ח, שהכינה חטיבת אנרגיה מקיימת במשרד האנרגיה, שבראשה עומד רון אייפר, יש כיום בארץ 625 שקעי טעינה מהירה ציבוריים ו-3,600 איטיים. עד 2030, כדי לעמוד בשיעור המומלץ באירופה בין מספר החשמליות לעמדות הטעינה, המספרים יצטרכו לגדול פי 15 עד 2030: ל-9,000 שקעי טעינה מהירה ו-24 אלף טעינה איטית.
במשרד האנרגיה מבטיחים להמשיך לסבסד הקמת עמדות חדשות, אך תוצאות ה"קול קורא" האחרון שפירסם המשרד להקמת עשרות עמדות מהירות והיו אמורות להתפרסם לפני כשנה, עדיין לא ניתנו. ממשרד האנרגיה והתשתיות נמסר בתגובה כי "ההליך נמצא בשלבים אחרונים של אישור והשלמת תקציב ובקרוב הזוכים יעודכנו".
רון אייפר אמר אתמול כי "הטעינה הציבורית היא קריטית כדי לאפשר גם למי שלא מחזיק במקום חנייה קבוע שאפשר לטעון בו רכב לעבור לרכב חשמלי".
בגרמניה למשל הוחלט לחייב את רשתות תחנות הדלק להתקין עמדות טעינה מהירה ב-80% מהתחנות. בישראל אין חובה כזאת, ובמשרד אומרים כי כרגע חברות הדלק והטעינה משקיעות בכך בכל מקרה, ורק אם יווצר פיגור גדול בקצב בניית תשתיות הטעינה תשקול המדינה לקבוע יעדי חובה כאלה.
במשרד האנרגיה אומרים כי הצורך בהוספת מקורות לאספקת החשמל בגלל המכוניות החשמליות כבר מחושב ביעדי המשרד והגופים הרלוונטיים, וכי את העלייה יאזנו שיפור מתמשך בצריכת החשמל של המכוניות נטולות הפליטה, והעובדה שחשמליות יעילות יותר בניצול אנרגיה מרכבי שריפה פנימית.
