נהיגה בשכרות: מתי משטרת התנועה עלולה לפשל?

לפני 6 שנים, 11 חודשים - 1 ינואר 2018, Walla!
נהיגה בשכרות: מתי משטרת התנועה עלולה לפשל?
פעילות המשטרה להרחקת נהגים שיכורים מהכביש – מבורכת, אולם הדבר צריך להעשות תוך הקפדה של השוטר על שורה ארוכה של נהלים ותקנות שמטרתן היא להבטיח כי אין ספק סביר שהנהג אכן נהג בשכרות. הבעיה היא כי המציאות מלמדת שהיו אין ספור מקרים בהם המשטרה נכשלה

ומה הן אותן חובות שהתקנות מחייבות את המשטרה לפעול על פיהן? בסיועו של עו"ד אלעד שור, מבכירי עו"ד בישראל בתחום דיני התעבורה, מיפינו את ההפרות השכיחות של התקנות, אשר הובילו במקרים רבים להקטנת תקופת השלילה שהוטלה על הנאשם או במקרים מסוימים, גם לביטול כתב האישום או לזיכויו המלא:

אי ביצוע בדיקת כיול בתחילת כל משמרת ובסופה

הנוהל המשטרתי אשר עודכן לפני מספר שנים בעקבות פסק דין עקרוני שניתן ע"י הרכב של שלושה שופטים של בית המשפט לתעבורה בירושלים, קובע כי יש לבצע בדיקת כיול למכשיר הינשוף בטרם תחילת המשמרת וכן בסופה. במסגרת הבדיקה, על השוטר לחבר את המכשיר לבלון וכן לבצע בדיקה עצמית בה השוטר נושף בעצמו, זאת במטרה לשלול אפשרות כי המכשיר יצביע על ריכוז מדומה או שגוי של אלכוהול.

משמעות הדבר היא כי היה וימצא כי השוטר לא ביצע בדיקת כיול כנדרש, גדולים הסיכויים שזה יוביל להטלת ספק של ממש במהימנות הבדיקות שנערכו ע"י אותו מכשיר ןלפיכך, לזיכוי הנאשם.

כך גם אם תתגלה סטיה בשיעור של 5% בין שיעור האלכוהול שהופיע בבדיקת הבלון לבין זה שהופיע בבדיקת המכשיר.

פער אסור בין תוצאות 2 בדיקות הינשוף

החוק מחייב את השוטרים לבצע בדיקה כפולה של ריכוז האלכוהול באמצעות מכשיר הינשוף, על מנת למנוע מצב בו למשל נותרו רסיסי אלכוהול בלוע של הנבדק, שמצביעים על ריכוז שאינו משקף נאמנה את שיעור החומר בגוף. אך מה יעלה בגורל הנהג אם נמצא פער בשיעור של 10% בתוצאות? על פי תקנות התעבורה על בית המשפט לפסול את תוצאות המדידה. כך קרה בתיק בו הבדיקה הראשונה גילתה ריכוז של 450 מיקרוגרם , ואילו השניה העלתה כי בדמו יש "רק" 405. בית המשפט זיכה את הנאשם.

השוטר חייב להקפיד על קשר עין

הנוהל המשטרתי מחייב את השוטר לבצע את בדיקת הינשוף כחמש עשרה דקות לאחר עיכוב הנהג. במהלך פרק הזמן הזה, עליו להיות בקשר עין רציף עם הנבדק ולוודא כי אין הוא מבצע פעולות שיכולות להשפיע על תוצאת הבדיקה, ובכלל זה: מעשן, שותה או אוכל. במסגרת הנוהל אף נקבע כי על השוטר לתעד באופן מדויק את השעה בה עוכב הנהג, השעה בה בוצעה לו הבדיקה וכן לציין כי נשמר קשר עין לאורך כל זמן ההמתנה.

אלא שנראה כי ישנם לא מעט מקרים בהם התברר שהשוטרים לא מילאו אחר כל הוראות הנוהל ורשמו במדויק את השעות הרלוונטיות.כמו כן, התברר לא אחת כי השוטרים כשלו במשימתם לרשום באופן אחיד את כל הפרטים בכל הניירת אותה הם נדרשים למלא והתגלו סתירות בין הנתונים השונים. וכך למשל, אם יתברר כי בדו"ח כתב השוטר כי הנהג נעצר בשעה מסוימת ואילו במסמך אחר הוא ציין שעה אחרת – הדבר יוביל ליצירת קושי לקבוע באופן חד משמעי מתי התחיל פרק הזמן בו השוטר המתין 15 דקות עד לביצוע הבדיקה.

ישנם מקרים חמורים יותר, בהם אין מדובר על טעות רישומית אלא בהתנהלות חמורה מאוד ורשלנית של השוטרים. היה מקרה בו התביעה המשטרתית נאלצה לבטל כתב אישום לאחר ששני נהגים נעצרו באותו מחסום ע"י שני שוטרים שונים. במקום שכל אחד מהם יתעד באופן עצמאי את נסיבות המקרה, האחד העתיק מחברו את נסיבות האירוע ורק שינה את שיעור האלכוהול שנמצא בבדיקה.

שכרות אינה מובילה בהכרח לפסילה מנהלתית

הנחת היסוד היא כי בדיקת ינשוף "שנכשלה" מביאה מיידת פסילה מנהלתית ל 30 יום, אלא שהחוק קבע מספר תנאים שצריכים להתקיים על מנת שזו תוטל על הנהג,ובכללם הרמת נטל ההוכחה כי הנהג מסוכן לציבור כמו גם שעל השמטרה מוטלת החובה לעמוד במבחן דיני הראיות. היו לא מעט מקרים בהם אי הקפדה של המשטרה על ניהול ההליך באופן תקין, הוביל להשבת הרישיון לנהג. כך למשל, בית המשפט לתעבורה באשדוד נעתר לבקשתו של נהג לביטול החלטת קצין משטרה לפסול את רישיון הנהיגה שלו ל-30 יום, חרף העובדה כי בגופו נמצאו 300 מיקרוגרם בליטר אוויר נשוף.

מדובר בנאשם שעבר בהצלחה את בדיקת המאפיינים, ובעל עבר תעבורתי שכולל הרשעות ספורות בלבד בעבירות קלות. השופטת קבעה כי "אין ספק כי ביחס לוותק הנהיגה מדובר בנהג אשר עברו מעיד כי הוא נהג זהיר ולא נלמדת כל מסוכנות ממנו לציבור המשתמשים בדרך". כמו כן, היא ציינה כי הנהג ענה תשובות עיניינות לשאלות השוטר והופעתו היתה מסודרת.. במקרה אחר, נהג נתפס נוהג בשכרות ורשיונו נפסל מנהלתית, אולם במהלך הדיון התברר שהשוטר לא החליף פית נשיפה, עובדה שכרסמה משמעותית בתיק ובית משפט השיב לנהג את רשיון נהיגה והיכולת לפרנס את משפחתו.

Support Ukraine