בחודש שעבר שוב פורסמו ידיעות על כך שהממשל הסיני אסר על מכוניות מתוצרת טסלה את הכניסה למתחמים ממשלתיים ורגישים. הסיבה המרכזית היא הסיבה הרשמית - אכיפה של חוקי איסוף המידע במדינה, וחשש שהמידע הנאסף ע"י הרכבים עשוי לשמש גורמים זרים, על אף שטסלה מחויבת לשמור את כל המידע שהיא אוספת בשרתים מקומיים בסין. טסלה, שעד לא מזמן נחשבה לחברה אמריקנית ייחודית בכך שהייתה ליקירת הממשל הסיני, כנראה סובלת מדבר נוסף מלבד ההידרדרות ביחסים בין המעצמות. מתחרותיה המקומיות בסין מצמצמות פערים ממנה, הן טכנולוגית והן בנתח שלהן בשוק הרכב הגדול בעולם.
מהבחינה הסינית - התבססותן של חברות רכב סיניות כשחקניות משמעותיות העומדות בשורה אחת עם יצרניות אירופיות, אמריקניות ואסייתיות היא מטרה אסטרטגית חשובה המשרתת את מרבית מטרות העל האסטרטגיות של סין: התקדמות במעלה שרשרת הערך של הכלכלה העולמית, הובלה גלובלית בתחומי מפתח טכנולוגיים, צמצום התלות בטכנולוגיות מערביות ויכולת התבססות על הכלכלה המקומית ומעבר למקורות אנרגיה אלטרנטיביים.
המעבר לכלי רכב חשמליים הוא פן קריטי בתכנית האסטרטגית של סין בכל הקשור לצמצום הזיהום ומעבר הדרגתי למקורות אנרגיה חלופיים. לא מדובר רק ב"עשייה לשם שמיים" כמובן. הכלכלה המבוססת על דלקי המאובנים נתפסת בסין, וניתן לומר שבצדק, ככזו המשרתת את ההגמוניה האמריקאית וה"פטרו-דולר".
הרכבים החשמליים מאפשרים לשחקניות הסיניות לצמצם פערים בצורה משמעותית ביותר מול מובילות השוק המסורתיות ואף להוביל ולקבוע את הטון בייצור אספקה של רכיבים אסטרטגיים. עשרות שנות ידע במנועי בעירה פנימית שהיו חפיר משמעותי שהגן על החברות המסורתיות - איבדו מחשיבותם. אם ניקח את הגישה הרואה ברכב חשמלי "מחשב על גלגלים", אז הרי שבכל הקשור לרכיבים, שרשראות אספקה וייצור מחשבים ומוצרי אלקטרוניקה למיניהם, לסין יש יתרון גדול ומשמעותי על מרבית השווקים בעולם. היתרון הזה, והיכולת להתבסס על שרשרת אספקה מקומית, שרתו את חברות הרכב החשמלי הסיניות במהלך משבר הקורונה. גם הן סבלו ממשבר השבבים ושרשראות האספקה - אך במידה פחותה משמעותית ממתחרותיהן האירופיות למשל.
בשנה שחלפה, כמחצית מסך הרכבים החשמליים שנמכרו בעולם - היו מתוצרת סינית. באירופה נמכרים היום כתריסר מותגי רכב סיניים (או בבעלות חברות סיניות) - וההערכות הן שהמגמה הזו תימשך.
הפיכתה של סין לשחקנית משמעותית בשוק הרכב הגלובלי מסמנת את עלייתה של המדינה במעלה שרשרת הערך הגלובלית, והביסוס שלה כיצרנית מוצרי טכנולוגיה עילית ולא עוד "המפעל הזול של העולם". מגמה דומה אפיינה את כניסתן וביסוסן של חברות טכנולוגיה יפניות וקוריאניות לשווקים המערביים בעשורים הקודמים. חברות סיניות מובילות היום תחומים קריטיים לשוק הרכב החשמלי. דוגמא מצוינת היא חברת הסוללות לרכבים המובילה בעולם, CATL, שהכריזה לא מזמן על סוללות לטווח של 1,000 ק"מ. החברה היא ספקית הסוללות של טסלה, פולקסווגן וב.מ.וו וגם של החברות הסיניות המובילות כמו NIO, Aiways ו-Xpeng . מלבד מפעליה בסין, לחברה מפעל גדול בגרמניה והיא הודיעה לא מזמן על הקמת מפעל חדש בארה"ב. בכתבה של בלומברג צוטט מומחה סחר אמריקני: "ניתן לחברה גישה לשוק הענק שלנו שכל כך חשוב לה, ובתמורה - היא תעביר את הידע שלה בטכנולוגיה, בייצור אלינו, ולאנשינו. זה יאפשר לנו לפתח את התעשיה המקומית ולקדם את היצרנים המקומיים שלנו".
בעבר אלו היו מנטרות שנשמעו מגורמים סיניים בנוגע לכניסת חברות מערביות לשוק המקומי. סין מאמינה כי תעשיית הרכב החשמלי היא אחת המבשרות לשינוי המגמה ומעבר של חברות סיניות לקדמת הבמה ולפסגת החדשנות.
