עמדות טעינה בחניונים ציבוריים: האותיות הקטנות של התוכנית הכלכלית

בסוף השבוע פרסם משרד האוצר את טיוטת התכנית  הכלכלית לשנת 2026. התכנית פורסמה באופן חריג ממש לפני כניסת השבת, והיא כוללת שלל מהלכים שנוגעים למס הכנסה, הגירה מהארץ וכו'. אבל בנוסח הסופי של הטיוטה מסתתרים גם כמה מהלכים חשובים הנוגעים לבעלי מכוניות. חלקם נוגעים לבעלי המכוניות באופן ישיר - וחלק באופן עקיף.

כך למשל, אחד הסעיפים המעניינים: "מוכנות משק החשמל לגידול בצרכי הבינה המלאכותית והאנרגיות המתחדשות", נוגע לראשונה בבעיה שעד כה היתה "מתחת לשולחן" - המחסור העתידי בעמדות טעינה ציבוריות לרכב חשמלי. כיום יש ברחבי ישראל אלפי עמדות טעינה כאלה, אבל דווקא הן מהוות היום חסם מהותי להתפתחות התחום: כיום מי שרוכש רכב חשמלי הוא לרוב מי שיכול להרשות לעצמו הקמת עמדת טעינה, בדרך כלל על השטח הפרטי, מהסיבה הפשוטה שאם לא ניתן להקים עמדת טעינה בשטח הפרטי יש להגיע לעמדת טעינה ציבורית, שהיא או תפוסה או מרוחקת מהבית, או כמובן יקרה. 

מעבר לכך קיימת בעיה נוספת: אחד החסמים המהותיים שניצבים בפני שוק הרכב החשמלי המשומש הוא "מחסום המעמד". כלומר, מי שיכול לרכוש מכונית חשמלית חדשה במחיר 200 אלף שקל כנראה שיש לו חניה פרטית עם עמדה, אך מי שיכול לרכוש מכונית חשמלית משומשת ב-100 אלף שקל - ייתכן שאין בבעלותו חניה.

לפי טיוטת התכנית הכלכלית במסגרת הסעיפים הנוגעים למוכנות המשק לעליה בצרכי החשמל בגין הקמת חוות שרתים ומעבר לאנרגיה נקייה – יש להקים צוות "לבחינה האם יש צורך לחייב עמדות טעינה ציבוריות בטעינה איטית לכלי רכב פרטיים בחניונים ציבוריים בהם מעל ל-30 חניות". בפועל מדובר בהצהרה חשובה: כיום בלא מעט ערים יש חניונים ציבוריים שיכולים לשמש בעלי מכוניות חשמליות לטעינה. 

עצם העובדה שמודגש כי העמדות יהיו עמדות AC (טעינה רגילה) פירושו שיהיה מדובר בחניונים בהם הרכבים ישהו לטעינה לפרקי זמן ממושכים - למשל ללילה שלם. כיום יש עמדות טעינה ציבוריות לרכב חשמלי - אך הן לא בהכרח ממוקמות במרכזי הערים או במיקומים נגישים ונוחים לשימוש הציבור אלא במרכזי קניות, מיקומים שהם מרכזיים אך מרוחקים ממרכזי הערים וכו'. לפי הטיוטה – בצוות הבחינה יהיו חברים ממשרד האנרגיה, משרד התחבורה, משרד האוצר ועוד. הצוות יגיש מסקנות תוך ארבעה חודשים.

לצד אלה פרסם משרד האוצר לעיון הציבור גם את מסמכי "צעדי ההתאמה" הכוללים צעדים מוכרים. בסעיפי "צמצום יוקר המחיה והקלת רגולציה בתחום הרכב" מופיע נושא מוכר: צמצום מספר מבחני הרישוי לרכב". הצעד הראשון הוא הפחתת מבחני הרישוי לרכב, לפיו ברכבים שגילם 3-9 שנים מבחן הרישוי בפועל יבוצע מדי שנתיים (ברכב שגילו עד שלוש שנים אין חובת הגעה למכון הרישוי בכלל). מגיל תשע ידרשו בעלי הרכבים להגיע למכון מדי שנה. במקרה של רכבים שגילם הוא מעל 20 שנים - בעל הרכב ימשיך להגיע לטסט מדי חצי שנה כפי שהיה עד כה.