ריסון האינפלציה המיוחל כנראה לא יגיע מתחום ביטוחי הרכב. מחירי הביטוחים זינקו בשנתיים האחרונות בעשרות אחוזים, וגורמים בענף סבורים שהוא עוד רחוק מבלימה. על סמך דו"חות חברות הביטוח, הפרמיות ב־2022 הסתכמו ב־15.84 מיליארד שקל, המשקפים זינוק של 14.5% בהשוואה ל־2021. מרבית הזינוק מקורו בהתייקרות הביטוחים ולא בעלייה במספר כלי הרכב המבוטחים. מכיוון שהסכום הממוצע של ביטוח חובה (המכסה על נזקי גוף) וביטוח רכב רכוש (המכסה על נזקים לרכב) עולה כ־4,500-5,000 שקל בשנה, מדובר בתוספת ממוצעת של כ־750 שקל לכל משק בית בשנה, וזאת עוד לפני העלאות המחירים של 2023. העלייה החדה יותר, 16.8%, התרחשה בביטוח רכב רכוש (מקיף או צד ג'). לפי נתוני סוכנות הביטוח Wobi, בין מרץ 2023 למרץ 2022 המחיר הממוצע של ביטוח רכב רכוש עלה ב־35%, וזה של ביטוח חובה עלה בכ־15%. המשמעות היא עלייה של יותר מאלף שקל בשנה למשק בית. לסוג הרכב השפעה על התייקרות הביטוח. מנתוני Wobi עולה כי ביטוח לרכבים מסוג יונדאי i10 וסוזוקי קרוסאובר התייקר בממוצע בשנה האחרונה ב־35% ו־33.3% בהתאמה. ברכב מסוג סקודה אוקטביה חלה התייקרות בשיעור 12.5% בלבד.
בענף הביטוחים, שנחשב תחרותי ולא ריכוזי יחסית למוצרים ביטוחיים ופיננסיים אחרים, טוענים כי למרות ההתייקרויות הרוחביות והמשמעותיות, השנתיים האחרונות היו הפסדיות. ב־2022 הענף הפסיד 1.55 מיליארד שקל בביטוח רכב רכוש, וב־2021 הוא הפסיד 28 מיליון שקל.
על פי גורם בענף, פרמיה ממוצעת בביטוח רכב רכוש הגיעה אשתקד לכ־3,000 שקל, כפול מעלות ביטוח חובה, וזהו גם הביטוח שמושפע מכשלי שוק מקומיים ומתופעות כמו עלייה במקרי גניבות רכב - כלומר זהו הביטוח שבו למדינה יש אפשרות גדולה יותר להתערב לשינוי המגמה.
בכירים בענף טוענים כי סיבה מרכזית להתייקרות ביטוח רכב רכוש היא התייקרות חלקי החילוף. עד כמה עלות החלפים משמעותית? בדיון בוועדת הכלכלה בפברואר האחרון אמר אוהד מעודי, סגן בכיר לממונה על שוק ההון, כי "עלות התיקון במוסכים עומדת על 70% מסך הפרמיה ולכן מחיר החלפים הוא קריטי".
ענף החלפים העולמי נתון במשבר חמור מאז התפרצות הקורונה. מפעלי חלפים רבים מקורם בסין, שפעילותה הכלכלית דשדשה מאחור עד לשבועות האחרונים, מה שהביא להקטנת היצע החלפים ולעלייה של מאות אחוזים במחירם. אל מול הבעיות העולמיות של אספקת חלפים יש מעט מה לעשות, אך במקרה של שוק החלפים, שסובל מכשל שוק ומהווה גורם מרכזי בהתייקרות הביטוחים, יש מקום להתערבות של הרגולטור הישראלי.
כיום שמאי שמבצע הערכת נזק לרכב שעבר תאונה מחויב להתייחס למחיר המחירון שקובע ספק החלפים. כך למשל ספק חלפים יכול לקבוע במחירון שפנס רכב עולה עשרת אלפים שקל, ואף שאותו פנס יימכר למוסך בהנחה של עשרות אחוזים, הנזק ייקבע לפי המחיר המקורי שאינו קשור לעלות בפועל של הטיפול, ועל בסיסו חברות הביטוח יהיו מחויבות לשלם למוסך. התוצאה היא עלויות תביעה מנופחות שמובילות לזינוק מחירי הביטוח. המשמעות היא שהרווחים של ספקי החלפים והמוסכים גדלים על חשבון חברות הביטוח, והן בתורן מייקרות את הביטוח לצרכן.
בנוסף לכך השמאים מחויבים להעריך שעת עבודה במוסך לפי מחיר שקבע המוסך, וגם כאן ייתכן פער בין מחיר השוק התחרותי למחיר שהמוסך קובע, מה שמנפח עוד יותר את עלות התיקון. אמנם חברות הביטוח הצליחו לצמצם את ההשפעה באמצעות עבודה מול מוסכי הסדר, אך כ־50% מהתיקונים בשוק הביטוח כיום מתבצעים במוסכים שאינם בהסדר, בעלות מוערכת של 3-3.5 מיליארד שקל.
האחריות לתיקון ההוראות בתחום נתונה למשרד התחבורה ומשרד האוצר, ובוועדת הכלכלה דנים בימים אלו כיצד לשנות את הרגולציה כך ששמאי יהיה מחויב להעריך בהתאם למחיר השוק, ולא למחיר המחירון שקובע הספק. בינתיים לא ברור אם יימצא פתרון ומתי הוא ייושם.
גורם נוסף להתייקרות הביטוחים היא עלייה במקרי הגניבות. המחסור בחלפים הגדיל את המסחר בהם בשוק השחור הניזון מגניבות. לפי נתוני המשטרה, מספר אירועי גניבות רכבים עלה מ־5,527 בשנת 2019 ל־6,786 אשתקד, עלייה של 22.7%. גם ב־2021 היו למעלה מ־6,000 אירועי גניבות. בנוסף לכך ברבעון הראשון של 2023 נרשמו למעלה מ־2,000 מקרי גניבות, כך שללא שינוי דרסטי באכיפה ובהרתעה המשטרתית, 2023 צפויה להסתיים בעלייה נוספת. לפי מקור בענף, העלות הממוצעת של רכב גנוב היא 85-100 אלף שקל לחברת הביטוח, כך שאלף רכבים גנובים נוספים בשנה משיתים על חברות הביטוח עלויות נוספות של 100 מיליון שקל.
עוד סיבה להתייקרות הביטוחים היא הגדלת מספר מקרי הטוטל לוס, המוגדרים על בסיס אינדיקטור כלכלי: אם עלות הנזק גדולה מ־50% או 60% מערך הרכב הוא יוגדר כטוטל לוס. בעבר הייתה הלימה בין האינדיקטור הכלכלי לאינדיקטור הבטיחותי במקרה תאונה, אלא שניפוח מחירי החלפים פוגע בקשר בין האינדיקטורים, וממוביל את חברות הביטוח להגדיר רכבים עם נזק בטיחותי סביר כטוטל לוס. התופעה הזו כמובן מגדילה את הוצאות חברות הביטוח, והן מגלגלות זאת אל הפרמיה לצרכן. המדינה אגב מרוויחה מכך, שכן הדבר מגדיל את מספר הרכישות של רכבים חדשים ותורם להגדלת הכנסות המדינה ממסים.
בענף מנמקים את עליית המחירים גם בעלייה משמעותית של עשרות אחוזים במספר תאונות הדרכים, אלא שלפי נתוני הלמ"ס ניכרת דווקא ירידה בהיקף התאונות. מבחינת מספר התאונות בסך הכל, כולל תאונות ללא נפגעים, ניכר כי גם ב־2021 וגם ב־2022 חלה ירידה בהשוואה ל־2018 ול־2019. אמנם בין 2020 ל־2021 חלה עלייה של 7.3%, אך בין 2021 ל־2022 חלה ירידה בשיעור של 12.1%.
בבחינת תאונות עם נפגעים עולה כי בין 2020 ל־2021 חלה עלייה משמעותית בכמות התאונות עם נפגעים, אך היא נבעה בעיקר מן היציאה מהקורונה, ובין 2021 ל־2022 חלה ירידה בתאונות עם הרוגים ועם נפגעים קל. עם זאת חלה עלייה של 1% במספר ההתאונות עם פצועים קשה.
התייקרות חלה גם בביטוח החובה, שמושפע בצורה משמעותית מהאינפלציה, שעמדה על 5.3% ב־2022 ועל 2.8% בשנת 2021. הסיבה לכך היא שגובה הפיצויים על נזקי גוף שמשלמים לנפגעים בתאונות דרכים וכן הפיצויים שנפסקים בבתי המשפט מושפעים מהמדד. לכן ככל ששיעור האינפלציה יתמתן, סביר כי העלייה במחיר ביטוחי החובה תיעצר, אך מדובר כאמור בביטוח שעלותו כחצי מעלות ביטוח רכב רכוש.
חברות הביטוח אינן יכולות להעלות מחירים באופן חופשי, והן צריכות לאשר תעריפי מקסימום ("תעריפי ספר") מול רשות שוק ההון והביטוח במשרד האוצר. חברות הביטוח לרוב אינן גובות את תעריפי המקסימום, אלא מספקות הנחות של עשרות אחוזים בהתאם למשתנים שונים (עבר ביטוחי, אמצעי מיגון, זהות הנהגים ברכב ועוד). מרבית העלאות המחירים שבוצעו בשנתיים האחרונות אינן נובעות מהעלאת תעריפי המקסימום, אלא מצמצום של היקף ההנחות, שאינו דורש מחברות הביטוח לקבל אישור. כדי שמחירי הביטוח יעלו מעבר לצמצומי ההנחות, חברות הביטוח יצטרכו לבקש אישור מרשות שוק ההון.
בחברות הביטוח מניחים שנראה העלאות נוספות בשנה הקרובה. לפי גורם בכיר בענף, "אם רשות שוק ההון ומשרד התחבורה לא יתעוררו, ויעשו משהו דרמטי עם שוק החלפים כמו הגבלת רווחי היבואנים או פתיחת שוק החלפים ליבוא מקביל, הפרמיות ימשיכו להתייקר". מנכ"ל אחת מחברות הביטוח קורא למדינה לטפל בבעיית הגניבות: "האכיפה נמוכה משהייתה בעבר, ושיעור הגניבות הולך ועולה והצרכן משלם על זה".
שי שדה, יו"ר הוועדה לביטוח כללי בלשכת סוכני הביטוח, חושב שעוד מוקדם לדבר על בלימת העליות: "בסוף תהיה עצירה אבל ב־2023 אני לא רואה איך העלייה תיעצר. אני מאוד מקווה שלקראת סוף השנה ותחילת 2024 נראה שינויים אבל עוד חזון למועד. אנחנו עוד בתוך אירוע כלכלי משמעותי, אינפלציה גבוהה, העלאות ריבית ובורסה שעובדת בעצבנות, ותוסיף על זה את המצב הגאו־פוליטי בישראל. אלו המון משתנים שלא תלויים בנו".
נדב שרייבמן, מנהל מחלקת מחקר ואנליזה בסוכנות הביטוח Wobi, מעריך שנראה התמתנות: "חברות הביטוח עשו מהלכים גדולים השנה מבחינת העלאות מחירים, ופעלו גם להפחית את עלויות התביעות על ידי הגבלת העלות של החלפים כשהתובע פועל מול מוסך שאינו בהסדר מולה. אני מאמין שעליית המחירים תתמתן, אבל אני עדיין לא חושב שתבוצע הפסקה מוחלטת".
גורם בממשלה אומר שלאור האופי התחרותי של השוק אפשר לשמור על אופטימיות יחסית. לפי אותו גורם, שוק ביטוח הרכב תחרותי מאוד ומגיב במהירות לשינויים, כך שבהינתן שיהיה פתרון לשוק החלפים, ניתן יהיה לראות ירידות מחירים. השאלה המרכזית היא אם יצליחו לתת מענה אפקטיבי לבעיית החלפים.
אמנם מחירי הביטוח עולים, אך צרכנות נבונה יכולה להקטין משמעותית את שיעור ההתייקרות. שרייבמן אומר שפערי המחירים בשוק יכולים להגיע ל־2,500 שקל: "כשאנחנו בודקים מחיר שלקוח ממוצע מקבל, יש פער של כ־350 שקל בין ההצעה במקום הראשון להצעה במקום השני, כאשר בין המקום הראשון לאחרון הפער יכול להגיע ל־2,500 שקל בביטוח מקיף וחובה, ולכן השוואה היא משמעותית וקריטית".
שדה מבהיר גם כן ש"צרכנות נבונה היא קריטית וחשוב מאוד לעשות סקרי שוק. סוכן ביטוח עובד עם מספר חברות ביטוח ועושה השוואות. חשוב גם להבין מה הכיסוי ולא רק לשים דגש על המחיר".
אתי אלישקוב, מייסדת ומנכ"לית חברת הביטוח הדיגיטלית ליברה, מסבירה: "גם אם רכשתם כבר ביטוח לפני חודש ופתאום נתקלתם בהצעה טובה יותר, אתם יכולים בקלות לעבור לביטוח אחר. שום לקוח אינו שבוי כיום. אם ללקוח לא היה זמן להתעסק בהשוואות והוא חידש את הביטוח, ופתאום אחרי חודש ראה פרסומת שמציעה ביטוח בעלות של מאות שקלים פחות, הוא יכול בלחיצת כפתור אחת להתנייד, ללא קנס וללא כל טרחה, וחשוב מאוד לזכור את זה".
סוכני הביטוח וגם סוכנויות ביטוח כמו Wobi אמנם עובדים עם מספר חברות ביטוח ויכולים לסייע בהשוואה ביניהן ובהתאמת הפוליסה לצורכי הלקוח, אך הם עובדים רק עם חלק מהשוק. גורם מקצועי בענף מסביר כי יש כיום 14 חברות ביטוח שפועלות בשוק, ומומלץ לצרכנים לבצע סקר שוק מקיף ככל שניתן, גם באופן עצמאי, כדי לקבל את הצעת המחיר הטובה ביותר. בנוסף מומלץ לצרכנים שנעזרים בסוכני הביטוח לבדוק איתם מול כמה חברות נעשתה ההשוואה.
בין אם נעזרים באיש מקצוע ובין אם רוכשים את הביטוח לבד, ישנן דרכים להוריד את מחיר הפוליסה. גורם בכיר באחת מחברות הביטוח בשוק מסביר כי ביטוח נהג נקוב, כלומר ביטוח ספציפי לנהג או שניים, מוריד את העלויות בהשוואה לביטוח כללי על כל נהג בוגר (מעל גיל 24).
בנוסף לכך מאז הקורונה ישנם מסלולי ביטוח שבהם משלמים לפי היקף השימוש ברכב, מה שעשוי גם כן להוזיל את הביטוח. "חברות מסתכלות על סוג הנהג וטיב הנהג, ולכן תמיד כדאי לבדוק איך להוזיל נקודתית", מסביר עו"ד שייקה רקובסקי, מומחה בתחום ביטוח ונזיקין ממשרד עוה"ד דורון, טיקוצקי ושות'. "למשל ביטוח רכב שבו נוהג חייל שהוא נהג צעיר יקר משמעותית, אבל מכיוון שהוא צפוי להשתמש ברכב בעיקר בסופי שבוע, ניתן לרכוש ביטוח מתאים שיכסה רק בחלק מהזמן את הנהג הצעיר וכך יוריד את העלויות".
יו"ר איגוד המוסכים בישראל רונן לוי בתגובה: "התייקרות חלקי חילוף לרכב חדש נובעת בעיקר מתקינות בטיחות מתקדמות באירופה, מעבר מסיבי של לקוחות לרכבי SUV, מערכות סיוע לנהג ועוד. התייקרות זו קיימת בכל העולם ומופיעה בניתוחי חברות הביטוח בארה"ב ובאירופה. לעומת זאת, בישראל ישנה בעיית חיתום רצינית וכן ריבוי קולקטיבים המובילים את חברות הביטוח לשווק מאות פוליסות במחיר הפסדי.
"חיתום גרוע זה מוביל לתמחור פרוע לציבור הפרטי ושיווק פוליסות במחיר מופקע, בשיטת הסבסוד הצולב. שיטה זו גורמת לחברות ביטוח המוכרות פוליסות יקרות לספק שירות נחות - הן מעוניינות לבחור עבור המבוטחים את ספקי השירות (מוסכי ההסדר) וחמור מכך - לנתב את השמאים והמוסכים להתקנת חלקי חילוף נחותים מהמקוריים ולתקן חלקי חילוף ומכלולים במקום להחליפם. לצערנו, רמת הפיקוח על חברות הביטוח בנושא יישוב תביעה ואיכות התיקון שואפת לאפס. מומלץ למבוטח לבחור את המוסך שהוא מכיר וסומך עליו ולהיות מעורב בהליך התיקון של רכבו".
חדשות קשורות
