נתון כל כך גבוה של מסירות רכב, אמור לשקף את החוסן הפיננסי של הציבור שנשען על נתוני צמיחה מרשימים של המשק. אבל המלכוד כאן, הוא בידיוק במילה הזו - אמור. הנתונים הכלכליים מלמדים שמצבו הפיננסי של המשק רחוק מלהיות איתן. בפועל, נתוני הצמיחה שהתפרסמו בשבועות האחרונים מעוררים דאגה רבה בקרב הכלכלנים. מאומדנים ראשונים של הלמ"ס עולה כי התוצר ברבעון הראשון של השנה עלה ב-0.8% בלבד, לעומת תחזיות מוקדמות שעמדו על 2.6%.
אז כיצד הנתונים מסתדרים? בעזרת המינוף, או במילים אחרות, הישראלי חי מהיד אל הפה וקונה מכוניות בכסף שבמקרים רבים אין לו. היקף האשראי שניתן למשקי הבית בישראל שלא לצורכי דיור עומד על סכום אסטרונומי של עשרות מיליארדים, אולם בשונה ממדיניות ניהול הסיכונים המופקחת בהלוואות לצורכי רכישת נדל"ן, כאשר מדובר על מימון רכישת רכב , איש מהגורמים הרגולטוריים עדיין לא יצר מנגנון מעקב אפקטיבי אחר העניין. מבקר המדינה כתב באופן שאינו משתמע כי "הסקירה והניתוח הפיננסי של מגזר משקי הבית שפרסם בנק ישראל ביוני 2014 אינה נותנת תמונה מפורטת דייה של חובות משקי הבית שלא לדיור, התפתחותם בשנים האחרונות ורמת הסיכון הנגזרת מהם".
בנק ישראל שהבין את עומק הבוק שנחפר כאן, פרסם בתחילת השנה כי במהלך 2016, צפויים להיכנס לתוקף הוראת הדיווח על הלוואות לכלי רכב. הבנק ידרוש למעשה מהבנקים לקבל מידע על היקף ההלוואות שנטלות לצורכי מימון רכישת מכוניות. מוטב כי הדבר יעשה בהקדם שכן ייתכן מאוד שהמשק צועד לקראת מספר שנים רעות במהלכן יירד משמעותית כושר החזר ההלוואות של הציבור.
נתוני הצמיחה הרבעונית שפורסמו לאחרונה מהדהדים : הגרועה ביותר של המשק הישראלי ב-16 השנים האחרונות מאז תחילת האינתיפאדה השנייה בשנת 2000. יבוא כלי רכב יבשתיים (משאיות, טרקטורים וציוד מכאני כבד) צללו מטה ב-16%.ללא גידול ב"מנופי הצמיחה" האלה המשק נמצא בכיוון צמיחה שלילי מתמשך. ניתן למתוח קו ישר בין נתונים אלו לבין הצורך להתאים את מצבת כוח האדם והשכר המשולם לתזרים המזומנים. או במילים אחרות : גדולים הסיכויים כי תחול עליה במספר המפוטרים כמו גם הפחתה בשכר המשולם, ובהתאם גם פגיעה בכושר החזר ההלוואות.
ובינתיים, הציבור ממשיך להתעלם מהאורות האדומים וחוגג על כסף שאין לו. למרות הירידה בצמיחה, רמת החיים של האזרחים המשיכה לעלות בעוד 2.1%. כיצד? מלבד הררי ההלוואות שהציבור נוטל מחברות האשראי, מסקר מקיף שערכנו לאחרונה מתברר כי נרשמה עליה בשיעור של כ- 5% במספר העובדים שנטלו הלוואה ממעבידם לקראת חג הפסח בהשוואה לשנה שעברה.
במצב הדברים הנתון, כאשר מצד אחד איתנותם הפיננסית של המעסיקים יורדת בהדרגה ובמקביל הציבור אינו נוקט במדיניות צרכנית מרוסנת יותר, זו רק שאלה של זמן עד שתגיע ההתפקחות הכואבת. זו ממש העת של הממשלה, בין היתר, לנקוט בשורת צעדים שיגדילו את אמון המשקיעים במשק.
חדשות קשורות