רצה הגורל וביום בו אספתי את ה-595 סקורפיונה, פרסם אתר בריטי שמועה לפיה החברה האם פיאט עובדת על מהדורת "אבארט" לפיאט 500 החדשה, החשמלית לחלוטין, כמעט 60 שנים אחרי שקרלו אבארט התחיל לדחוף פלפל לישבן של פיאט 500 והפך אותן למכונית זעירות, זועמות וזריזות עם לוגו העקרב הן עשויות להמשיך לעשות את זה רק בלי הצליל המצחיק הזה של מנוע בנזין קטן ונמרץ.
במבט שני ושלישי בה קשה להאמין שהמכונית הזו הוצגה ב-2008 כאשר היא מתבססת על הפיאט 500 שהוצגה שנה קודם לכן. למעשה מבחינת מראה חיצוני שתיהן התבגרו יפה מאוד אבל האבארט נראית טוב כל כך אפילו היום. החצאיות, הספוילר הקטן, הצמיגים השמנמנים ונמוכי החתך ורביעיית המפלטים שלה, לוגו העקרב בכל מקום - אם היא לא מצולמת ליד עצמים אחרים כל כך קל לטעות בה כמכונית צעצוע קטנה.
מי שפחות הזדקן יפה הוא תא הנוסעים. בכל זאת, יש מעט מאוד מה לעשות כאשר את מתבססת על תא מעידן מוטורי אחר שבעצמו התחיל במכונית בסיסית למדי. העסק פה כל כך מיושן שברגע הראשון אתה לא תהייה מופתע למצוא שם כיתוב בספרות רומיות או כתב יתדות שומרי.
ולמרות שמסך המגע גדל מ-5 ל-7 אינץ', למרות שלוח המחוונים הוא דיגיטלי, בואו - העסק מתקשה ליישר קו אפילו עם הפשוטות במכוניות המודרניות. לא רק שהוא לא לומד טריקים חדשים, הוא ממשיך עם השטיקים הישנים כמו פלסטיקה פשוטה יותר מאשר חוברת צביעה של דובי פנדה, תנוחת נהיגה שעדיין כופה את תנוחת הקוף - זו שהרגליים כפופות והידיים שלוחות לפנים להגה שיותר מדי אופקי ופחות מדי מתכוונן.
המושב האחורי תאורטי לחלוטין, מומלץ להתייחס אליו כאל מדף מטען מרופד מאוד, גם כי לשבת בו אי אפשר אם יש לכם את הדבר הזה, נו - רגליים. וגם בגלל שתא המטען עצמו הוא בנפח 185 ליטרים.
מערכות בטיחות מתקדמות? תשכחו מזה - כאן ההגה הוא בקרת הסטייה מנתיב, המראות הן התרעת רכב בשטח מת, הדוושה האמצעית היא מערכת הבלימה האוטומטית והשמאלית אחראית לשמירת המרחק.
סיבוב המפתח מעיר את מנוע ה-1.4 ליטר טורבו לחיים בטרטור זועם. אגב, ממש סיבוב מפתח, את ה-595 מניעים עם מפתח קפיצי כזה של פעם. במהלך השנים הוא הוסיף 10 סוסים ועכשיו יש לו 145 כאלו ו-21 קג"מ, אלו לא מספרים שמרטיטים לבבות היום כאשר סוסים נהיו זולים וגרסאות חזקות של מכוניות סופר מיני כמו איביזה FR מציעות מספרים דומים לאלו. אבל הסוסים האלו מחוברים למכונית ששוקלת כל כך מעט, במקרה שלה 1,035 ק"ג, כבר שכחנו את המספרים האלו על מכונית מודרנית.
למרות הציפייה, או לפחות זיכרון השרירים שלי מאבארט בעבר, ה-595 הרבה פחות נוקשה ממה שזכרתי אותה - זה לא אומר שיש פה איזה שטיח מעופף כן? העסק עדיין מקפץ על שיבושים ומרצד יותר מטלוויזיה עקומת אנטנה, אבל אחרי יומיים איתה היא לגמרי מכונית שאפשר לחיות איתה גם ביום יום בלי לארגן מחדש את כל האיברים הפנימיים שלכם אחרי כל קפיצה לסופר.
עם 12.8 ק"מ לליטר גם בנהיגת מבחן מרובת תאוצות ואגרסיבית, היא אפילו עם צריכת דלק טובה. רק שעם מיכל דלק של 35 ליטרים הטווח הוא בין 400 ל-450 ק"מ מתדלוק לתדלוק ואת זה צריך לזכור.
מצמד פנימה, ידית ההילוכים נדחפת להילוך ראשון ואנחנו יוצאים לדרך. ההילוכים קצרים מאוד, אבל המנוע הגמיש מאפשר להסתדר בעיר עם הילוך שני לרוחב ואורך טווח המהירויות המקובל. הישיבה בה והמבטים לכלי הרכב מימיני ושמאלי מזכירים כמה המכוניות גדלו ב-14 השנים שלה, במיוחד שהיא התחילה כקטנה. היא נכנסת לפינות, משתחלת לחניות ומתמרנת מעולה ברחובות הכרך בקלות.
התחושה בה פחות מלהיבה כשיוצאים לכבישים הפתוחים. ההילוכים הקצרים שלה, בידוד הרעשים המאוד בסיסי והבולמים קצרי המהלך הופכים אותה לממש לא כלי אידיאלי לשיוטים ארוכי טווח. הנשימה קצרה, וכשרוצים תאוצות ביניים צריך למשוך אותה לסל"ד מאוד גבוה ושם הרעש שהיא עושה בתוך הרכב הרבה פחות אטרקטיבי מהצליל שיש מחוץ לרכב.
אבל אהלן אהלן כשמגיעים לכבישים צרים ומפותלים. שם מופעל הפילטר בין אנשים של בין 0 ל-100 ואנשים של בין פנייה לפנייה. המשקל הזערורי שלה וההגה המהיר במצב הספורט הופכים אותה לצעצוע שכיף להשליך לתוך פניות חדות. דהרה בין עיקול לעיקול, כניסה אליהם על הבלמים עם הפניית ההגה מוציאה את האחוריים וכל מה שצריך הוא ליישר קצת את ההגה ולדחוף את הרגל עמוק לתוך דוושת הגז ביציאה החוצה. המנוע הרזה מאתגר את הנוהגים לנהוג במציאת הקצב המדויק, ההילוך הנכון, הסל"ד המתאים והיעיל ומערכת ה-TTC שמדמה דיפרנציאל מוגבל החלקה מושכת אותה החוצה מפניות במינימום סבסוב גלגלים ואובדן אחיזה.
מושלמת? ממש לא. מהלך קצר יותר של ידית ההילוכים היא מתקבל בברכה, קצת יותר פידבק מההגה על המגבלות וכן, גם בקרת יציבות מתנתקת לרגעים הקטנים והמתוקים האלו במגרש חנייה ריק ורטוב.
אבארט 595 סקורפיונה לא משלה אתכם לרגע שהיא מכונית מודרנית, מחניפה לנהג או מנסה להתחבב כדי לפנות לקהל רחב ככל האפשר. היא נושפת על גחלת של סוג נהיגה שפעם אפיין את הקטנות החמות של שנות ה-90 וראשית ה-2000 ואבדו כאשר המכוניות שלנו השמינו, התייקרו, התייתרו.
ובחזרה להודעה על גרסה חדשה וכל חשמלית לדור הבא של המכונית הזו, אז כן, כנראה שזו דרך העולם. אבל רגע לפני שייקחו לנו את הכיף הזה של לדהור עם פס קול של מכונת התפירה של השטן, האבארט 595 היא צ'אנס אחרון לקנות כרטיס לאחד המתקנים הכי כיפיים בפארק המוטורי של היום, ב-130 אלף שקלים היא עסקה מטריפה של כיף לשקל.
על הצד הטכני: אבארט 595 סקורפיונה
מנוע, הנעה: בנזין, קדמית
נפח (סמ"ק): 1,368
הספק/סל"ד (כ"ס): 5,500/145
מומנט/סל"ד (קג"מ): 3,000/21
תיבת הילוכים: ידנית
מידות:
אורך (ס"מ): 366
רוחב (ס"מ): 163
גובה (ס"מ): 149
בסיס גלגלים (ס"מ): 230
תא מטען (ליטרים): 185
ביצועים:
תאוצה 0-100: 7.8 שניות
מהירות מירבית: 210 קמ"ש
צריכת דלק (מבחן): 12.8 ק"מ לליטר
מתחרות:
אין
מחיר:
130 אלף שקלים
