קילומטר וחצי ב־8 שנים: כך הסתבך הפרויקט התחבורתי החשוב בכפר סבא

הניסוי במסגרתו ניתנה לרשות מקומית היכולת לבצע פרויקט תחבורתי במימון ממשלתי מלא נכשל. הפיילוט שערך משרד התחבורה, להקמת נתיבי תחבורה ציבורית ברחוב ויצמן בכפר סבא, קרס ומסתיים בהוצאות חורגות. סכומן עדיין לא ודאי, אך כולל כמעט 20% מתקציב הפרויקט, כשספק אם כולן הוקדשו לצרכים התחבורתיים בעיר. במשרד התחבורה מבצעים תחקור של המקרה, אבל במקביל העירייה חוזרת בה מסיכומים קודמים, ובמשרד מגלים טולרנטיות ולא מנצלים את הסמכויות שבידיהם.

בשנת 2016 הושק פרויקט "מהיר לעיר" בביצוע חברת נתיבי איילון, ומשרד התחבורה, אז בראשות השר ישראל כ"ץ, התגאה בשורת הסכמים מול רשויות מקומיות להכשרת עשרות קילומטרים של נתיבי העדפה לאוטובוסים בגוש דן. ההסכמים כללו שדרוג של המרחב הציבורי: הכשרת שבילי אופניים, החלפת תחנות אוטובוס ועוד. אלה נועדו לתמרץ ראשי ערים, שיקבלו לא רק נתיב תחבורה ציבורית אלא שדרוג של הרחוב לרווחת התושבים והעסקים. לשדרוג כזה יש משמעות נרחבת שכן הוא מעכב את השיפור ברשת התחבורה הציבורית במשך שנים. זאת לעומת ביצוע מיידי של נתיב העדפה, ללא שדרוג, שבו התכנון יכול לקחת כמה חודשים וניתן לבצע אותו תוך לילה או שניים.

בין הרשויות שחתמו בזמנו על הסכם הייתה כפר סבא, אז בראשות יהודה בן חמו ועם צמרת פרסונלית שונה בעירייה. כך הוסכם, באופן חריג, שהחברה הכלכלית בעיר - שנראתה אז למשרד התחבורה כחברה חזקה וטובה - תבצע את חלקו המזרחי של הפרויקט ברחוב ויצמן, הרחוב הראשי של העיר (שלב א', ראו מפה). שש שנים חלפו והרחוב עדיין מגודר - צו תחילת העבודה ניתן רק בסוף 2019, והפתיחה לציבור מתוכננת בעוד כחודשיים.

מאחורי הקלעים התגלו לא מעט חריגות מהתקציב ודם רע בין העירייה לבין משרד התחבורה. התקציב שאושר עמד על כ־60 מיליון שקל, סכום גבוה לשלב אחד בלבד מתוך ארבעה, במקטע שאורכו 1.4 ק"מ. הפרויקט כולו מתבצע לאורך 4.5 ק"מ וכולל נתיבי העדפה בשני הכיוונים, ובסך־הכול 9 ק"מ של נתיבי תחבורה ציבורית. הסכום שתוקצב כולל כ־15% להוצאות בלתי צפויות, וכן את החלפת מובל ניקוז המים - תשתית שאין לה שום קשר לתחבורה ואמורה להיות באחריות העירייה.

פערים עצומים בתקציב

הסידור הנוח שניתן לעירייה כלל את הפעלת הקבלן על ידי החברה הכלכלית ותשלום על ידי משרד התחבורה באמצעות נתיבי איילון. הבקרה נעשתה על פי החשבונות שהגישה החברה הכלכלית לנתיבי איילון. כבר לפני יותר משנה הבחינו בממשלה בפער, כשקצב הגשת החשבוניות והסכומים לא התיישבו עם ביצוע העבודות. בסופו של דבר התגלו פערים עצומים כך שנוסף לסכום ההוצאות הבלתי צפויות שנוצל במלואו, הפרויקט חורג ב־10־20 מיליון שקל (תלוי לגרסת מי מהמעורבים). תחילה טענו בעירייה שמדובר ב־10 מיליון שקל וגובש הסכם בהתאם, עד שהסתבר שהסכום לא מדויק והוא נבחן מחדש.

העלות של פרויקטי תשתית נוטה לתפוח. אך לא מדובר במקרה רגיל, מסתבר שהעירייה ביקשה מהקבלן לבצע עבודות שלא כלולות בהגדרות הפרויקט, ואינן בסטנדרט האחיד של פרויקטים דומים בערים אחרות או בהרשאות שניתנו וסוכמו מראש. ראש העירייה התחלף וכך גם הנהלת העירייה והחברה הכלכלית - והנחיות לקבלן פוזרו בשפע ומבלי לתאמן מול משרד התחבורה. כך למשל, הוחלפו התאורה ואבני השפה ובוצעו עוד ועוד שדרוגים. כעת נבחנת גם האפשרות שחלק מהתקציב הגיע לשדרוג גן הפסלים הסמוך - טענה שלא הוכחשה על ידי העירייה (תגובתה בסוף הכתבה).

העירייה מקשיחה עמדות

מנגד, בחברה הכלכלית טוענים שהתגלו לא פחות מ־70 ליקויים בתכנון המקורי. אך מבדיקה ראשונית שנעשתה במשרד התחבורה עולה שגם אם אכן היו - הם היו מכוסים בסכום שהוקדש מראש להוצאות בלתי צפויות, ושבכל מקרה הפרויקט מגיע לקו הסיום עשיר ושמן בהרבה מהמקובל. בממשלה התלבטו האם לעצור את הפרויקט עוד כשהתגלו החריגות ולבסוף הוחלט שכדאי לשחררו בהקדם לשימוש הציבור.

ההתחשבות לא הרשימה את העירייה, שכן שם דווקא הוקשחו עמדות: היא מסרבת לקדם את המשך הפרויקט (בהמשך רחוב ויצמן וברחוב טשרניחובסקי) על אף הסיכומים. כך, גם לנתיב התחבורה הציבורית שיפתח לאחר החגים לא תהיה כמעט משמעות, שכן מדובר במקטע קצר, רק כ־20% מהפרויקט המקורי שעליו סוכם ועל בסיסו ניתנה ההרשאה החריגה לעירייה.

התושבים מפסידים

הסיפור הוא נקודתי, אבל מעיד על הפלונטר שבו מצויה התחבורה הציבורית במרחב העירוני בישראל. משרד התחבורה מוביל מדיניות של תיעדוף התחבורה הציבורית תוך שיתוף־פעולה עם הרשויות, אך חלקן מפנות עורף. בתגובה, המשרד לא משתמש בסמכויותיו לאלץ אותן להמשיך בפרויקטים ונכנע ללחצים שלהן. בסופו של דבר, התושבים מפסידים: הם נותרים עם שירות תחבורה ציבורית מקרטע ולכן טוענים שהם לא יכולים לעזוב את הרכב הפרטי שגודש את הערים - וכך במעגל שחוזר על עצמו.

הפקת הלקחים במשרד התחבורה כוללת כבר כמה תובנות: המשרד לא מתכוון לאפשר לרשויות לנהל פרויקטים שהוא אמור לבצע, למרות שבלוד נערך פיילוט דומה שדווקא שהצליח. בנוסף, בהסכמים החדשים שנחתמים, הרשויות אמורות להשתתף בפרויקטים מידיים, כמו סימון נתיבי תחבורה ציבורית על נתיבים קיימים, בתמורה לפרויקט הגדול שבמימון המשרד - ואלו אמורים להתבצע לפניו. המשרד גם יכול לפי ההסכמים החדשים לדרוש השבת כספים. ואולם, הלהטטנות הזו היא במקום סמכות שהמשרד רכש לו בחוק ההסדרים האחרון: הסמכת חברות התשתית ליטול את רשות התמרור ולהכשיר נתיבי העדפה ציבורית גם ללא הסכמת הרשות המקומית.

בעירייה טוענים כי הם לא מתנגדים להמשך הפרויקט, אך דורשים לשנות את התכנון שלו, לאחר שהוא כבר הוסכם. בנוסף, בעירייה פרטו לבקשת גלובס חלק מאותם ליקויים שמצאו בתכנון המקורי ובהם בעיות בקירות התמך, בסקרי העצים, שינוי תוואי רצועת הולכי הרגל, שינויים בתוכניות התנועה ועוד.

תגובות

מעיריית כפר סבא נמסר: "עיריית כפר סבא לא תתפשר על איכות התשתיות העירוניות ברחוב ויצמן. במהלך ביצוע העבודות, התגלו למעלה מ-70 ליקויים בתכנון המקורי של משרד התחבורה ונתיבי איילון, אשר גרמו לחלק מהפערים התקציביים בביצוע העבודות על ידי החברה הכלכלית.

"בין הליקויים המרכזיים היה שינוי תכנון מערכת הניקוז עקב אי תאום מערכות, בעלות של עשרות מיליוני שקלים. בנוסף, החברה הכלכלית נאלצה לבצע שינוי בתוואי של קירות תומכים בכדי להימנע מבעיות מתח וחשמל. לצד זה התבצעו שינויים רבים מהתשתיות שלא היו תואמים לסטנדרט העירוני. אנו פועלים להשלמת הפרויקט במסגרת התכולות המקובלות, בצורה שתשרת נאמנה את תושבי העיר".

ממשרד התחבורה נמסר: "במסגרת פרויקט 'מהיר לעיר', המקודם על ידי משרד התחבורה, באמצעות חברת נתיבי איילון, מבצעת החברה הכלכלית בכפר סבא את העבודות ברחוב ויצמן בעיר. במהלך ביצוע העבודות, נוצרו פערים תקציביים בין התכנון המקורי של נתיבי איילון לבין העבודות שבוצעו בפועל על ידי החברה הכלכלית. הנושא נמצא בטיפול, במטרה להשלים את הפרויקט לטובת התושבים במסגרת התכולות המקובלות מפרויקטים מסוג זה".