Renault's partner in Moscow is called Putin and he will not give up

רנו הצרפתית הודיעה היום (ג') על חידוש הייצור במפעליה במוסקבה, שם מיוצרים, בין השאר, רנו ארקנה, רכב כביש־שטח בעל ארבע דלתות, רנו דאסטר, גרסה של דאצ'יה דאסטר וגם ניסאן טראנו. 

הייצור הופסק בחודש שעבר בעקבות מה שהיצרנית תיארה כמחסור בחלקי חילוף, וכעת המשבר של רנו ברוסיה הסתיים, לפחות כל עוד יש לה חלקי חילוף. לכאורה, ההודעה של רנו היא שגרתית, אבל בפועל היא רחוקה מאוד משגרה. רנו היא אחת מיצרניות הרכב היחידות בעולם שמייצרות מכוניות ברוסיה ואשר הודיעו על חזרה לייצור. פורד, טויוטה, פולקסווגן ויצרניות נוספות הודיעו עם תחילת הלחימה באוקראינה כי יפסיקו כמעט מיידית את פעילות הייצור ברוסיה, אבל במקרה של רנו, לא זו בלבד שהיצרנית חוזרת לייצר שם, הסיבה להפסקה לא היתה מלכתחילה משיקולי מוסריות, כי אם בשל המחסור בחלפים. 

כדי להבין מדוע רנו לא מפסיקה לייצר ברוסיה, יש להבין את מקומה בשוק הרכב הרוסי. לפי נתונים רשמיים של AEB (איגוד העסקים האירופי), בשנה שעברה נמכרו ברוסיה 1,666,780 מכוניות חדשות, כלומר מדובר בשוק ענק. היצרנית הגדולה ביותר בשוק זה היא רנו ניסאן מיצובישי החולשת על כ־38% מהשוק באמצעות אוטוואז (לאדה), רנו וניסאן. בישראל, לדוגמה, נמכרו בשנה שעברה 289,291 מכוניות חדשות. בגרמניה, שוק הרכב הגדול ביותר באירופה, נמכרו 2,622,132 מכוניות חדשות.

מהדו"חות הפיננסיים של רנו עולה עובדה מפתיעה: רוסיה היא השוק השני בגודלו בעולם למכוניות מתוצרת קונצרן רנו (18%) ואחראית על 12% מהכנסותיה השנתיות של יצרנית הרכב הצרפתית (כ־5 מיליארד יורו). אבל רוסיה היא גם שוק ענק עבור פולקסווגן, ופולקסווגן סגרה את מפעליה ברוסיה עד להודעה חדשה. אך במקרה של רנו מדובר במצב הרבה יותר מורכב מול שותף אחד בעייתי: הנשיא ולדימיר פוטין.

כך, בשנת 2007 הודיע נשיא רנו ניסאן דאז קרלוס גוהן (אשר מאז נמלט מיפן וחי בלבנון) על השקעה של מיליארד דולר בתעשיית הרכב הרוסית, כמובן בברכתו של פוטין. לאחר השקעה נוספת בשנת 2012 הפכה רנו ניסאן לבעלת מניות הרוב ביצרנית הרוסית אווטוואז, כאשר בעלת מניות גדולה נוספת באווטוואז היא התאגיד הממשלתי רוסטק שבראשו עומד סרגיי צ'מזוב - הנחשב מקורב לפוטין. כעת, רנו ניסאן נמצאת בבעיה: בניגוד לכל שאר היצרניות, רוסיה היא השותפה של רנו. אם רנו תפסיק לייצר מכוניות באווטוואז או ביתר מפעליה, הכנסותיה ייפגעו באופן ניכר, מכיוון שהמפעלים ברוסיה מייצרים עבור השוק המקומי. מעבר לכך, הפסקת ייצור ברוסיה עלולה לפגוע ברוסיה עצמה, ורוסיה עלולה לייצר סנקציות שיפגעו ברנו במדינות אחרות, למשל בסין. זהו תרחיש שרנו לא יכולה להרשות לעצמה.

ועם זאת, במקרה של רנו, ההיסטוריה חוזרת. בשנת 1976 החלה רנו לייצר את רנו 5 באיראן ובשנת 2004 הקימה את רנו פרס ביחד עם IDRO — סוכנות התעשיה והפיתוח האיראנית. בשנת 2018, עם הטלת הסנקציות על איראן, נאלצה רנו להשאיר את המפעל בידי האיראנים - מה שגרם לירידה של כ־7% במכירותיה באותה שנה.