אובר ניצחה את הנהגים, תוכל להמשיך למנוע מהם זכויות סוציאליות

אחרי חמש שנים של מאבקים משפטיים, אובר פותחת את השמפניה: תביעה ייצוגית כנגד אובר על ידי הנהגים, הדורשים להיות מוגדרים כעובדי החברה ולא כקבלנים עצמאיים עם זכויות אפסיות, נדחתה אתמול בידי בית משפט פדרלי בארה"ב. פאנל של תשעה שופטים פסק כי כ-240,000 נהגי החברה ייאלצו לפתור את מחלוקותיהם עם אובר בבוררות, כפי שמצויין בחוזים המקוריים שנחתמו מול ענקית שיתוף הנסיעות.

"למרבה הצער, ציפינו לתוצאה הזו" אמרה שאנון ליס-ריורדן, עורכת הדין המנהלת את התביעה. "אלפי נהגים כבר נרשמו לתחילת הליך בוררות ואם אובר באמת רוצה לפתור את המחלוקות האלו אחת-אחת, אנחנו מוכנים לכך". דובר של אובר מסר כי "החברה מרוצה מההחלטה", ואין סיבה שלא תהיה. צדק ומוסר בצד, המודל העסקי של אובר מצריך הוצאות שוטפות כמו דלק, תיקונים, ביטוח, וימי מחלה לצאת מכיסם המצטמצם של הנהגים במקום מזה של החברה. נתח הרווחים של אובר עומד על 25% מתוך מחיר הנסיעות, בעוד הערכות מסוימות ממקמות את עלות הפיכת הנהגים לעובדים בסביבות 20% עלייה בהוצאות, מה שהיה משנה בצורה דרסטית את רווחיות החברה.

הגם שהינה חברה פרטית, אובר חייבת דין וחשבון לבעלי מניות בה, אותם תעדיף על פני הלקוחות והנהגים. יחד עם תרבות ארגונית רעילה והרבה מילים ריקות, הניצחון המשפטי האחרון והיעדר ניסיון מצד החברה למצוא פתרון יצירתי למצוקות הנהגים והעובדים, רק שופכים עוד אור על עובדות ידועות מראש: המגעים שמנהלת אובר מול ה-SEC, לאפשר לנהגיה ועובדיה להיות בעלי מניות או חלקים מהחברה, הם לטובת החברה במקרה הטוב ולמראית עין בלבד במקרה הרע. מלחלק דיבידנד, דרך בונוסים, השלמת שכר שעתי למינימום או הסכם עם חברות ביטוח בריאות - אובר יכלה ועדיין יכולה להזיז הרים עבור הנהגים שלה, בלי לוותר על נתח הארי של ההכנסות שלה, אך שלא במפתיע בוחרת שלא לעשות זאת.