האוטו-טק הישראלי: חדשנות מלווה בחשדנות

בשבוע שעבר נערך ביפו כנס אקו-מושן השנתי, שאיגד את קהילת "הרכב החכם" הצומחת של ישראל. עם שמשיות, בירה בכוסות פלסטיק ואורחים מחו"ל הנצלים בשמש התל-אביבית, האירוע השנה אמנם דמה פחות לכנס מסחרי בינלאומי רציני ויותר למסיבת חוף, אבל אסור להמעיט מחשיבותו.

מעבר לעובדה שחלק לא מבוטל מהשחקניות המקומיות הידועות בענף ערכו בעבר את חשיפת הבכורה הציבורית שלהן באקו-מושן וכיום הן מגייסות לפי הערכות שווי של שמונה ותשע ספרות בדולרים, נכחו בכנס גם אח"מים מעולם הרכב ומתעשיית ההשקעות הבינלאומית, שמרכזים בידיהם כוח קנייה והשקעה של מיליארדים רבים. כמובן, רוחה של עסקת אינטל-מובילאיי ריחפה השנה מעל כולם.

האווירה הייתה אנרגטית, היו הרבה טפיחות שכם בין יריבים - תופעה די ייחודית לענף ההיי-טק הישראלי - וראינו גם כמה טכנולוגיות וחברות כמעט בלתי מוכרות עד כה, שהגיחו מתחת למסכי הרדאר עם פוטנציאל ממשי להפוך ל"דבר הגדול הבא" (ראו מסגרת). בנימה פחות חגיגית, אי-אפשר היה שלא להבחין בפרגמנטציה מואצת של הענף. הרעב לחידושים ולזמינות ההשקעות מביאים לפרישה של עובדים מחברות קיימות והקמה של עוד סטארט-אפים המנסים לרכוב על "טרנד הרכב החכם" עם מוצרי בוסר ולעתים אפילו עם רעיונות בלבד.

אבל המגמות החשובות באמת, ברמה הלאומית, ממשיכות להתקדם בשקט ובמהירות מאחורי הקלעים, והן מסמנות כיום שני כיוונים פוטנציאליים להתפתחות ארוכת טווח של ענף האוטו-טק הישראלי.

1. מגמה ראשונה: ישראל במוקד

את הטרנד הראשון אפשר לכנות "אנחנו נשארים בארץ". מייצגות אותו כיום שתי חברות, שאמנם לא נכחו בכנס באופן רשמי אבל השפעתן על התפתחות הענף קריטית. הראשונה היא כמובן מובילאיי, שהודיעה אתמול על כוונתה להקים "קמפוס" טכנולוגי גדול (45 אלף מ"ר) בירושלים, שיתמקד בטכנולוגיות רכב חכם.

זו כמובן סיבה לגאווה לאומית, ואם מסננים מההכרזה מרכיבים כמו חינוך, ציונות והכשרת כוח האדם, אפשר אולי למצוא בין השורות הכרזת כוונות ברורה של אינטל לגבי כניסתה העתידית לתחומים רבים של הרכב החכם, שמשתרעים הרבה מעבר לפעילות הליבה של מובילאיי. כפי שכתבנו כאן בטור קודם, כדאי בהחלט לעקוב אחרי מהלכי ההשקעה, הרכישה והמיזוג העתידיים של אינטל-מובילאיי בישראל.

עוד מייצג של הטרנד ה"מקומי", שחשיבותו להתפתחות הענף גדולה לא פחות מזו של מובילאיי, הוא מרכז פיתוח הטכנולוגיות המתקדמות של ג'נרל מוטורס בהרצליה. למרבה הצער, אף יצרן רכב עדיין לא חיקה את מודל ההשקעה הזה, אבל להערכתנו הוא טומן בחובו את "גל ההיסטריה" העולמי הבא סביב הענף הישראלי.

מרכז הפיתוח הישראלי של ג'נרל מוטורס נכנס לאחרונה ל"פאזה שקטה", עם מעט מאוד הכרזות על פריצות דרך. זאת בניגוד בולט למגמה הנוכחית בתעשיית הרכב ומחוצה לה "לרוץ ולספר למשקיעים" (או לבעלי המניות). השקט הרועם הוא חלק מהמדיניות העסקית המוכרת של יו"ר GM, מארי בארה, לשמור על איפול ומידור עד שה"מוצר" מוכן לצאת לשוק. אבל מאחורי הקלעים נמצא כיום המרכז הישראלי ב"עין ההוריקן" של האסטרטגיה הגלובלית העתידית של הקונצרן האמריקאי. ג''נרל מוטורס משקיעה כיום הון בפיתוח עצמי של טכנולוגיות לרכב אוטונומי מקושר, על בסיס שברולט "בולט" החשמלית - אותו רכב שמשמש אב טיפוס ליישום הפיתוחים בהרצליה. היא גם השקיעה סכומי עתק ברכישת חברות עם טכנולוגיות ליבה, דוגמת "קרוז אוטומיישן", שמבצעת ניסויי כביש ברכב אוטונומי בסן פרנסיסקו ובחברת זימון ההסעות LYFT. היא עורכת ניסויים מתקדמים בשירותי שיתוף רכב עירוניים ויש לה תשתית שירותי קישוריות לרכב, ONSTAR, שהיא כנראה בעלת הפרישה הבינלאומית הרחבה ביותר כיום בתעשיית הרכב.

כל אלה הן אינדיקציות לכך שפעילות הרכב החכם של הקבוצה מקדימה - ולא במעט - חלק גדול מהמתחרים. כרגע עדיין מדובר בסוג של "פאזל" המורכב מהרבה חלקים, ששילובם דורש עוד מאמצי פיתוח רבים. אבל בניגוד לחברות IT עשירות ולחברות נישה (דוגמת UBER), שמחזיקות בחלקים קריטיים של הפאזל הזה, ליצרנית רכב כמו ג'נרל מוטורס יש המשאבים והידע ליצור מהפאזל הזה מכלול.

כאשר תחליט GM שהגיעה השעה להסיר את הלוט מעל התוכנית הגלובלית שלה בתחום הרכב החכם, ויתגלה חלקו האמיתי של המרכז הישראלי בקפיצת הדרך הזאת, יש להניח שהענף המקומי יקבל "בוסט" בינלאומי נוסף, ומי יודע, אולי עוד נראה הרבה סטארט-אפים צומחים מהתשתית המקומית הזאת.

2. מגמה שנייה: הכיבוש הסיני

המגמה השנייה היא הפוכה - מבפנים החוצה - ובאה לידי ביטוי בהשקעות שמטרתן לאו דווקא מקסום רווחים או פיתוח מקומי אלא השגת טכנולוגיה ישראלית מתקדמת וייצואה למדינות צד שלישי. את המגמה הזאת מובילים כיום משקיעים סינים, במישרין או דרך קרנות, ואם היא הייתה עד כה מרומזת ובשוליים, אפשר להניח שבקרוב היא תהפוך לצונאמי של ממש.

בשבוע שעבר פרסמה סוכנות הידיעות רויטרס מאמר שעסק בתזוזה של השקעות סיניות בחברות טכנולוגיה מארצות-הברית לישראל. חברות הטכנולוגיה האמריקאיות היו עד לאחרונה מוקד הסתערות של משקיעים סינים, אולם לאחרונה החל הממשל הפדרלי לבצע סינון הדוק של עסקאות באמצעות רגולציה, שנועדה למנוע זליגה של טכנולוגיות קריטיות לבעלות זרה ובריחת מקומות לחו"ל. כתוצאה מכך, מדווחת סוכנות רויטרס, בשנה שעברה ביטלו הסינים עסקאות בארה"ב, שעליהן הכריזו בעבר, בהיקף של כ-26.3 מיליארד דולר. על פי המאמר, חלק לא מבוטל מהכסף הזה צפוי לזרום כעת לענף ההיי-טק הישראלי.

אמנם מדובר בהשקעות שיקיפו תחומי טכנולוגיה רבים - מחקלאות ועד רפואה - אבל ענף האוטו-טק בפרט נמצא על הכוונת. ראוי לציין שלתעשיית הרכב הסינית יש כיום צורך בוער בטכנולוגיות "רכב חכם". על פי הערכות עדכניות, בתוך כשמונה שנים יחצו מכירות הרכב בסין בלבד את רף ה-35 מיליון יחידות בשנה וכ-15% מהן יהיו של כלי רכב שיצוידו ביכולות אוטונומיות מתקדמות.

הבעיה היא שמערך מבוצר של פטנטים וחוקים בינלאומיים להגנת זכויות יוצרים מונע כיום מיצרני הרכב הסיניים נגישות לטכנולוגיות של יצרני רכב זרים הפועלים בסין. התוצאה היא פיגור משמעותי של תעשיית הרכב הסינית בתחום הזה, שאותו מנסה הממשל הסיני לסגור במרץ. חלק מהמאמצים מתמקדים ברגולציה. כך, למשל, חברות רכב וטכנולוגיה שאינן בבעלות או בשליטה סינית אינן מורשות לבצע בסין מיפוי גיאוגרפי ברזולוציה גבוהה, שהוא נדבך חיוני לרכב אוטונומי. המשמעות היא שחברה זרה שתרצה לנצל את הפוטנציאל העצום הטמון בשוק הרכב הסיני תצטרך "להביא נדוניה" טכנולוגית.

שיטת פעולה אחרת של הממשל היא "להציף בכסף" - ואנחנו מדברים על עשרות מיליארדי דולרים - את שוק הרכב החכם של סין ואת התחומים הקרובים לו (הנעה חשמלית וכדומה) באמצעות השקעות ישירות, הזרמת כסף לקרנות הון סיכון עם זיקה ממשלתית ועידוד משמעותי לחברות מקומיות לרכוש ולייבא טכנולוגיות זרות. ישראל, שזוכה בסין להערכה רבה, בהחלט נמצאת על המוקד.

עד כמה הפכה הנהירה הסינית לישראל לטרנד אפשר ללמוד ממאמר משפטי שפרסמה לאחרונה פירמת עורכי דין ידועה בסין, באתר כלכלי גדול בשפה הסינית. כותרתו הייתה "איך להבטיח העברת טכנולוגיות מחברות ישראליות" ומדובר במעין מדריך משפטי למשקיעים סינים, שמנחה את הקוראים כיצד לטפל במכשולים המקומיים השונים שעלולים למנוע העברת טכנולוגיות מישראל - לשכת המדען הראשי, ניסוח של חוזים בעת ההשקעה, צורך בצוות נציגים בבורד של החברות המושקעות וכדומה. בין השאר מצאנו שם גם משפט לא כל כך משפטי, אבל מאוד נכון: "הטכנולוגיות הופכות להיות מתקדמות, שווי החברות עולה והישראלים, כמו בכל העולם, יודעים שהחברות הסיניות עשירות ולוטשות עיניים לארנק שלהן". כמובן, אסור לבצע הכללות, ואין ספק שחלק לא מבוטל מההשקעות הסיניות בישראל נועד למטרות סטנדרטיות של מקסום רווחים. ובכל זאת, חומר למחשבה.

3. אנחנו נשארים בארץ?

"אקזיט" מהיר וגיוסים שמנים הם לא הפיתוי היחיד שמציעים כיום הסינים לחברות ישראליות בתחום. החודש, למשל, נערך בשנגדו - העיר החמישית בגודלה בסין ובירת מחוז סיצ'ואן - כנס של "פורום החדשנות והסביבה הבינלאומי". זהו גוף שמאגד גורמי ממשל וכלכלה סיניים, גורמי אקדמיה ויזמים ומשקיעי טכנולוגיה זרים, ונוכחת בו גם נציגות מכובדת של ישראל. העיר שנגדו מנסה למצב את עצמה בתור "עמק הסיליקון הסיני" ולמשוך אליה חברות טכנולוגיות זרות, שיאיצו גם את הכשרת הבסיס המקומי לטכנולוגיה ויזמות בתחומי היי-טק שונים, ובמקביל יקלו את ההעברה לסין של טכנולוגיות עם פוטנציאל ל"קפיצת דרך" עבור התעשייה המקומית.

בכנס נכחו נציגים רשמיים של ממשלת ישראל ואחד משיאיו הייתה חתימת חוזה בין שנגדו לבין חברות השקעות ישראלית גדולה ורב-תחומית, שפועלת בתחום טכנולוגיות הרכב ואחד ממוקדי מומחיותה הוא "ייצוא טכנולוגיות".

הפיתוי שמציעים הסינים ליזמי הטכנולוגיה הישראלים הוא גדול: תשתיות אולטרה-מודרניות בשטח של יותר מ-600 אלף מ"ר, בסיס עובדים של כ-2 מיליון איש בעלי הכשרה, מרכזים אקדמיים זמינים וכמובן מימון ממשלתי ומקומי בהיקף עצום ונגישות לשוק הסיני כולו ולתעשיית הרכב הסינית בפרט.

השאלה הגדולה היא כמובן איזה מהמודלים הללו - פיתוח הכלכלה המקומית נוסח מובילאיי-אינטל או "הכסף מדבר" - ינצח בטווח הארוך. התשובה תלויה כמובן במדיניות הממשלתית. ממשלת ארה"ב בחרה לאחרונה לקחת צעד אחורה ולבחון בשבע עיניים את האינטרסים של המשקיעים החיצוניים מול האינטרסים המקומיים ולמתוח קווים אדומים. בכירי הממשלה אצלנו, כך אנחנו מתרשמים, מעדיפים שטיח אדום על פני קווים אדומים ומטפלים בהשקעות הסיניות בשיטת "חטוף כפי יכולתך". אנחנו לא מדברים רק על תחום הטכנולוגיה, אבל זה כבר נושא לכתבה אחרת.

הטכנולוגיות המבטיחות שעוד לא שמענו עליהן

בספירה אחרונה, שערך לאחרונה "פורבס", קיימות כיום בעולם קרוב ל-1,500 חברות סטארט-אפ שעוסקות באספקטים שונים של הרכב החכם והתחבורה החכמה. חלק לא מבוטל מהן נמצאות בישראל וזכו גם לייצוג בכנס אקו-מושן. את מרב תשומת הלב ריכזו מטבע הדברים השחקניות הגדולות והוותיקות - ארבע שנים הן פז"מ רציני בענף הזה - אבל שמחנו למצוא גם חברות שבהן כמעט לא נתקלנו עד היום, עם טכנולוגיה שיש לה פוטנציאל מרתק לא רק בתחום הרכב אלא גם בתחומים חיצוניים נוספים. הנה שתי דוגמאות שצדו את עינינו, בלי לגרוע מכבודם של האחרים.

NETEERA

בעוד שרוב טכנולוגיות הרכב החכם מתמקדות ברכב עצמו וביחסיו עם הסביבה, יש גם מי שמתמקד בנהג וברווחתו. חברת NETEERA, שהוקמה לפני כשלוש שנים בירושלים, שמה לה למטרה לנתח ולאפיין את מצבו הפיזי של הנהג ולשלב את המידע בזמן אמת במכלול התגובות של הרכב החכם. הטכנולוגיה שלה מתמקדת בתחום התדרים של טרה-הרץ - תחום שנמצא כיום בחזית הפיתוח הטכנולוגית האזרחית והביטחונית - כדי לעקוב אחר מצבו הפיזי של הנהג ללא צורך בחיישנים פולשניים או במגע כלשהו. הטכנולוגיה של החברה, שמוטמעת על צ'יפ, מאפשרת למדוד ולנתח מיקרו-תנועות, כמו זיעה או פולסים בגופו של הנהג; לבצע הדמיה ברזולוציה גבוהה שחסינה בפני הפרעות מזג אוויר ותאורה; לנתח חתימה ספקטראלית ייחודית ברמה המולקולרית ועוד. היא יכולה לזהות מצבי עייפות בדרגות שונות, הפרעות בריאותיות וכדומה. החברה הוקמה על ידי מנהל בכיר לשעבר במובילאיי על בסיס טכנולוגיה שפותחה באוניברסיטת ירושלים, והרכיבה "נבחרת חלומות" של אנשי מחקר ופיתוח. כאמור, האטרקציה היא הרב-שימושיות של הטכנולוגיה, שיש בה פוטנציאל הרבה מעבר לתחום הרכב.

IONTERA

אחת הטכנולוגיות שהוסיפו מן הסתם אי-אלה אפסים לעסקת מובילאיי היא פעילות מיפוי הכבישים, על בסיס החיישנים המותקנים ברכב. הטכנולוגיה של IONTERRA לוקחת את הכיוון הזה רחוק הרבה יותר. החברה פיתחה תוכנה שמאפשרת ראיית מחשב בזמן אמת ופועלת על מכשירים עם מצלמה מובנית כמו מצלמת הרכב או אפילו מצלמת הסמארטפון. התוכנה מזהה ומנתחת עצמים שנצפים על ידי המצלמה לאורך מסלול הרכב, כולל תשתיות, הולכי רגל, מקומות חניה פנויים, שלטי חוץ ופרטים רבים נוספים. הנתונים מנותחים ונשלחים לשרת בענן, שמבצע פעולה דומה במקביל בכלי רכב רבים לצורך יצירת בסיס נתונים מבוסס קהל.

המערכת מסוגלת לבצע את המשימה ברזולוציה של עיר, מחוז או אפילו מדינה, והלקוחות שלה מגוונים: החל ביצרני רכב, שרוצים תמונת מידע חזותית עשיר על פעילות כלי הרכב (תוך שמירה על אנונימיות), עבור דרך משרדי פרסום, חברות הסעות ותחבורה ציבורית, חברות טלפוניה ועוד. כמובן, לטכנולוגיה כזו יש ערך מוסף בהיבטים ביטחוניים.