שני המנועים פועלים יחדיו, כשאופן הפעילות משתנה בהתאם לסוג הרכב (האבחנה העיקרית היא בין רכבים מקביליים לטוריים) – בכל מקרה מערכות המחשוב של הרכב הן שמחליטות איזה מנוע יפעל ובאיזה אופן. פעמים רבות, מדברים על רכבים היברידיים במונחים אקולוגיים.
הרכבים משפרים את נצילות הדלק – מנוע הבעירה פועל כאן פחות - ומנגד מפחיתים את החומרים המזהמים שהוא פולט במהלך הנסיעה. יחד עם זאת יש לציין שאין כיום תמימות דעים לגבי ההיבט הסביבתי של הרכבים האקולוגיים, למשל עקב חשש שהם עלולים להפיץ קרינה שעלה לפני מספר שנים.
עם כל החשיבות האקולוגית של הרכבים ההיברידיים, אנחנו כאן כדי לדבר כלכלה וצרכנות. אז האם הרכבים האלה באמת מצליחים לחסוך כסף? ועד כמה הם כדאיים? כפי שתראו, לשאלות האלה תשובות שהן ממש לא חד משמעיות. מעבר לכך, הפתרון המוביל כיום בעולם הרכב הוא הרכב האוטונומי כשרבות מהמפתחות והיצרניות מדברות על רכב אוטונומי חשמלי. אז נכון שזה עדיין רחוק יחסית (מדברים על 2019-2020), אבל זה לא רחוק מאוד, ואם זה יצליח הפתרון הזה אמור להיות חזק הרבה יותר מהרכב ההיברידי. זו עשויה להיות חלופה של ממש לרכבים הקיימים - ומעבר לכך שהרעיון הוא שהם יהיו רכבים חשמליים וידידותיים לסביבה, הם גם יהיו עם נהג אוטומטי. ראו הרחבה על רכב אוטונומי.
החיסכון העיקרי: דלק
רכבים היברידיים, כאמור, מאפשרים צמצום של צריכת הדלק של הרכב, כתוצאה מכך צמצום של ההוצאות עבור דלק (על דרכים אחרות להפחתת צריכת הדלק תוכלו לקרוא כאן). עד כמה ההבדל הוא משמעותי? זה תלוי כמובן בסוג הרכב, באופן שבו המנועים שלו עובדים וגם בהרגלי הנסיעה הספציפיים של הנהג, אבל בגדול יש כאן חיסכון כלכלי: במהירויות נמוכות המנוע החשמלי יפעל במידה רבה במקום מנוע הבנזין או הדיזל, ומנגנון ה"עצור וסע" הקיים ברכבים אלה (כיבוי מנוע הרכב בעת עצירה מוחלטת, אפילו ברמזור) מאפשר למנוע בזבוז יקר ודי מיותר של דלק.
נהוג לחשוב שרכב היברידי מאפשר חיסכון של כ-30-50% בצריכת הדלק ביחס לרכב מקביל, פחות או יותר, המבוסס על מנוע בנזין או דיזל. כדי לסבר את האוזן, ניקח לדוגמא מצב בו בעל הרכב מתדלק ארבע פעמים בחודש בסכום של כ-200 שקלים, כך שבשנה הוא מוציא על דלק כ-9,000-10,000 שקלים. עם רכב היברידי מקביל שיאפשר לו את החיסכון שתואר מעלה הוא עשוי לשלם כ-4,000-5,000 שקלים – בחישוב גס ולא מחייב כמובן. בתקופה של חמש שנים החיסכון יגיע לעשרות אלפי שקלים.
אפרופו חמש שנים, נהוג לחשוב שזהו פרק הזמן המינימלי שדרוש להחלפת סוללה ברכב היברידי, כשבמקרים רבים מדובר על עד עשר שנים. מכאן נובע שברוב המקרים מקבלים שקט נפשי די גדול מהבחינה הזו. השקט הנפשי נשמר לרוב גם ביחס לרכיבים האחרים במערכת החשמלית, שנשמרים היטב לאורך שנים ולא מייקרים בצורה משמעותית (או אפילו מייקרים בכלל) את עלות הטיפולים השוטפים ברכב.
כיום המיסוי על רכבים היברידיים הוא פחות ביחס לכלי רכב רגילים, כך שעשויים לשלם – על פי דרגת הזיהום של הרכב – כ-30% מס בלבד, מה שמביא לכך שהם נכללים בקבוצת שווי שימוש 4 מהבחינה הזו. עם זאת, יכול להיות שאנחנו נמצאים בתקופת ביניים מהבחינה הזו (בהמשך נרחיב על סוגיית המיסוי על רכבים ירוקים, שהיא לא חד משמעית), שתקטין מעט את הטבת המיסוי.
מעבר להיבט הכלכלי, יש נהגים עבורם הנסיעה בכלי רכב היברידיים תהיה נוחה יותר מאשר כלי רכב מונעי מנועי הבעירה החשמלית. הסיבה הראשונה היא שהרכבים ההיברידיים מספקים כוח מקסימלי מיד כשלוחצים על דוושת הגז. בחלק מהמקרים הרכב ההיברידי יהיה שקט יותר מחברו מבוסס מנוע הבנזין או הדיזל, בעיקר בסביבה עירונית (מנוע חשמלי נחשב לשקט יותר ממנוע בעירה חשמלית). כמו כן הוא ירעד פחות במהלך הנסיעה.
החסרונות של הרכב ההיברידי – מדובר בחיסרון אחד בולט: מחיר הרכישה הראשוני גבוה ביחס לכלי רכב "רגילים". מעבר לכך, החיסכון בדלק הוא לא תמיד מובהק.
כמו כן, אופי הנסיעה ברכב היברידי שונה, ולא מתאים לכל אחד. חלק מהאנשים סבורים שהוא כבד מדי, ולכן גם מסורבל או איטי (גם אם בפועל רכבים היברידיים אמורים כמובן להגיע לאותן מהירויות של כלי רכב מבוססי מנועי בעירה פנימית). החשש הוא שתוספת המנוע והמערכת החשמלית המסועפת יותר יביא לבזבוז גדול יותר של משאבים, בזבוז שישפיע בעיקר בנסיעות למרחקים ארוכים. קושי אחר הוא שעלות הטיפולים של רכיבי ומערכות הרכב ההיברידי, אם יש צורך בטיפולים, נוטה להיות גדולה ביחס לכלי הרכב הרגילים. כל תקלה ברכב עלולה להביא להוצאה גדולה שתפגע במידה מסוימת בפוטנציאל הרווח הכלכלי שהרכבים ההיברידיים אמורים להציע מעצם ההגדרה שלהם.
חדשות קשורות
