"לי לא ידוע על שום פעולה שננקטה ע"י משרד התחבורה בהמשך לכל הדיווחים שהעברנו להם. לנו ידוע שמבדיקות שערכנו לפני שנתיים מצאנו עשרות ארגזי דיווח שהיו מונחים ללא טיפול. נמסר לנו על גיוס סטודנטים לטפל בחומרים שהגיעו ונשאלת השאלה מה היה הטיפול בנושא". כך אומר לוואלה רכב שמעון סודאי, יו"ר איגוד קציני הבטיחות בתעבורה אשר מותח ביקורת חריפה על התנהלות משרד התחבורה בישום נוהל 6 – אותו נוהל שקובע כי כל חברה שמחזיקה בצי של 40 כלי רכב ויותר צריכה להדביק על כל אחד מכלי הרכב מדבקה ששואלת "איך אני נוהג?" עם הפנייה למוקד דיווח.
חודש ינואר הוא חודש עמוס מבחינת קציני הבטיחות בתעבורה, שכן עד לתום החודש הם נדרשים להעביר את הדיווח השנתי למשרד התחבורה, מכח נוהל 6, שנכנס לתוקף ב־2012, בו יצויין מספר הנהגים אשר קיבלו תלונה אחת, שתי תלונות, שלוש תלונות וכו'. וכאשר יימצא כי נהג קיבל חמישה דיווחים ומעלה בשנה, תתבקשנה הבהרות לגבי הצעדים שננקטו כנגד אותו נהג ע"י החברה.
במשרד התחבורה טוענים כי: "כל הדיווחים מנוהל 6, המגיעים למשרד נבדקים ומטופלים מול חברות ההסעה השונות וכן שבמסגרת ביקורות שעורך משרד התחבורה בחברות ההסעה, נבדקות בין השאר הפעולות שנקטו החברות נגד נהגיהן שעברו על עבירות במסגרת הנוהל. בהתאם לכך, מחליט המשרד על צעדים כנגד הנהגים או החברה".
אולם לדברי סודאי, יש במשרד בסה"כ מנהל תחום ושני מפקחים כאשר בעוד חודשים ספורים יצא אחד מהמפקחים לגמלאות ובנוסף רק שתי מזכירות. השורה התחתונה מבחינתו היא, כי "להבנתי והיכרותי עם הנפשות הפועלות זה לא מתבצעֱ. אני מציע שמשרד התחבורה יעביר סימוכין לאשש שבוצעו נהלי פיקוח למעט בביקורת שמפקחים בודקים שהרכבים במפעל עם מדבקת איך אני נוהג".
המספרים מתחת לארגזים
לצד טענות איגוד קציני התעבורה, מנתוני עמותת אור ירוק עולה כי כ־2,300 חברות וארגונים, המהווים כ־80% מכלל החברות והארגונים שמחויבים בדיווח, לא שלחו ב־2015 למשרד התחבורה את הדו"ח השנתי הכולל רישום תלונות נגד הנוהגים ברכביהם כפי שמתחייב מהחוק. באור ירוק אמרו לאחר פרסום הנתונים בשנה שעברה כי "משרד התחבורה לא דורש מהחברות לדווח על פעולות נגד נהגים שעברו באור אדום, חצו קו לבן או נהגו באלימות בכביש. מעבר להתנהלות שלטונית לא תקינה, אותם נהגים ממשיכים לנהוג ולסכן את החיים של כולנו בכל יום. משרד שאחראי על הבטיחות בדרכים חייב לדרוש מאותם ארגונים לקיים את החוק ולדווח".
כמו כן, בשנת 2014, במסגרת מחקר שנעשה ע"י מרכז המחקר והמידע של הכנסת, כתב המדען הראשי של המשרד – ד"ר שי סופר, כי בחברות לא ננקטו כל צעדי ענישה כלפי נהגים שעברו עבירות וכן שלא דווח על תאונות דרכים שבהן נהרג אדם או נחבל חבלה של ממש שהיה מעורב בהן מורשה נהיגה בכלי-רכב של התאגיד. "אני באמת תוהה מהיכן הגיעו הנתונים על היקף ואופי הטיפול של קציני הבטיחות בעובדים שבצעו עבירות" אומר סודאי, "שכן מכל הבירורים שערכתי, וככל שידוע לנו, שום קצין בטיחות לא קיבל כל פניה מצד משרד התחבורה לבירור אופן הטיפול שלו במקרה כזה או אחר".
מי צריך את נוהל 6?
מסקנת המחקר העלתה כי יש לבטל את הנוהל. בעקבות כך, קמה ועדה משותפת של עמותת 'אנשים באדום', 'עמותת פעולה' 'ארגון קציני הבטיחות בתעבורה', 'ארגון תמ"ת' ופורום 'נוהגים הייטק' על מנת לגבש עמדה משותפת לגבי החוק. במסגרת פעילותה, היא ביצעה סקר בקרב 196 קציני בטיחות שמייצגים 146,448 נהגים, ממנו עולה כי כמעט מחצית מהמשיבים סבורים כי משרד התחבורה לא מתייחס ברצינות לחוק. באיגוד קציני הבטיחות מדגישים כי הנוהל הוא דרך מצוינת לגרום לנהגים לנהוג כחוק ולהתחשב באחרים – לנטוע בהם תחושה ש"רואים אותם" כל הזמן. "רובם הגדול של הנהגים שהגיעו לבירור בעקבות הדיווחים היו קשובים להערות. לא הגיעו יותר תלונות לגביהם, בוודאי שלא על אותו נושא", אומר סודאי.
יו"ר פורום נוהגים היי־טק, נועם קום: "אנחנו רואים בתלונות בקרה נוספת, ויש בכך יתרונות. המדבקה בפני עצמה מייצגת את החברה, וגורמת לנהגים שלנו לנהוג טוב יותר. אולם אחת מהבעיות הקריטיות היא שברבים מכלי הרכב אין כלל מדבקה לרבות במקרים של משאיות ואוטובוסים אך משרד התחבורה לא אוכף זאת, והמשטרה גם לא מתעסקת בנושא ולא רושמת דוחות. אומנם בחוק נקבו בקנס בגובה של עד 14,000 שקלים, אבל אני לא שמעתי על חברה שנקנסה כי לא שמה מדבקה".
המוקדים מנטרים את הפעילות
לדברי ליאור עזרא מנכ"ל חברת CallBiz שמפעילה מוקד 24/7 לקבלת דיווחי תנועה ע"ב נוהל 6 בשיתוף עם חברת watchit דיווחי תנועה, דבר אחד ברור: "אנו עובדים עם מאות חברות ומקבלים מידי שנה אלפים רבים מאוד של דיווחי נהגים על עבירות שבוצעו, מהן עולה כי הציבור עדיין מאמין באפקטיביות של הכלי בהפחתת עבריינות התנועה". לדברי עזרא, טיפול יעיל בתלונות שמגיעות למערכת יכול לשנות במידה רבה את עקומת שכיחות התאונות הקטלניות במדינה, שכן מניתוח נתוני התלונות עולה כי 1 מכל 3, מתייחסים לביצוע עבירה חמורה. עיבוד הנתונים מלמד כי מעבר חד בין נתיבים מהווה 14.9% מכלל הדיווחים ועקיפה מסוכנת 12.8%. בנוסף, 3.1% מהנהגים שהתלוננו – מדווחים על אי ציות לתמרור עצור.
עוד לא הצטרפו למאה ה-21
ביקורת חריפה נמתחת מכיוון האיגוד גם על כך שחרף כל הקדמה, קציני הבטיחות נדרשים להעביר מידי שנה את ריכוז הדיווחים באמצעות משלוח פקס. סודאי מציין, כי "כאשר נשלח חומר ליעדו, ובצד השני עומד מכשיר הפקס ללא נייר ו/או ללא טונר - וזה בדרך כלל מה שקורה שם, והרי נשלחים מאות אם לא אלפי עמודים, זה מעשה פסול בעיני". כמו כן מעיר סודאי, "כיצד ניתן לעקוב ולמיין את הדוחות, אם הם לא מגיעים באמצעות הדוא"ל ובקבצי אקסל ,כך שעבודת הבקרה והמיון פשוטה יותר לביצוע עבודות פילוח נתונים ולמצוא למשל שמות נהגים מועדים לתאונות, שעוברים מחברה לחברה?"
הסברה היא כי הנוהל במתכונתו הנוכחית כושל. וגם משרד התחבורה מבין זאת. למעשה, כבר בשנה שעברה אמרו במשרד התחבורה כי "המשרד לא יזם את נוהל 6, אלא הח"כ לשעבר זאב ביילסקי. המשרד מיישם את הנוהל ובוחן את האפקטיביות שלו במקביל" ."נכון להיום, המשרד עדיין בוחן את האפקטיביות", ולדברי נציגיו, "בחודשים הקרובים, יתקיימו דיונים מקצועיים במשרד ולאחריהם תקבע הנהלת המשרד את מידת האפקטיביות של הנוהל והאם יש צורך לשפר את רמת הבקרה והדיווח".
באיגוד מדגישים כי במסגרת שיפור הנוהל, יש לחייב את משרד התחבורה לשלוח מידי שנה דיווח בחוזר בו הוא מפרט את האופן בו הוא טיפל בתלונות שהועברו אליו מקציני הבטיחות ובנוסף, לשנות את החקיקה ולתת להם מעמד של מבקר פנים. "צריך לפרוס מעלינו מטריית הגנה. היו כבר מקרים בהם קצינים פוטרו לאחר שאופן עבודתם לא מצא חן בעיני החברה בה עבדו. בנוסף, קיימת בעיה מהותית בה לא אחת, העבירה מבוצעת ע"י בן משפחתו של העובד וקיימת לפיכך בעיה להענישו", כך מציין סודאי.
אהוד שפירא, מנכ"ל 'פורום פעולה', פורום עמותות וארגונים למניעת תאונות הדרכים, מוסיף: "בין השאר, המלצתי תהיה לחייב את חברות ההסעה להוסיף מדבקת "איך הנהיגה שלי?" בתוך הרכב ומעל הנהג, ובצמוד-לו מספר הרישוי של הרכב - מה שיאפשר לנוסעים לדווח בזמן-אמת לקצין הבטיחות, ולמנוע את התאונה - לפני שהיא מתרחשת".
