במסגרת הדוח נבדקה עמידתם של משרדי הממשלה ביעדים שנקבעו ל-2016 במסגרת תוכניות העבודה המאושרות שלהם. מאז שנת 2011, הממשלה מפרסמת את יעדיה, במסגרת ספר תוכניות עבודה שנתי – אך זו הפעם הראשונה שהעמידה ביעדים נבדקת אל מול התוצאות בפועל. החל מהשנה הבאה יתפרסמו במסגרת הדוח כלל נתוני הביצוע יתפרסמו, כך הנחה ראש הממשלה.
בתגובה מוכנה מראש מסר ראש הממשלה, בנימין נתניהו, כי "בפתח שנת 2016 הבטחנו למסור לאזרחי ישראל דיווח מהימן על מדדי העשייה המרכזיים של משרדי הממשלה ויחידות הסמך. זהו הליך חלוצי שמבטא את מחויבותה של ממשלת ישראל לפעול למען כלל אזרחי המדינה, והוא ממצב אותנו בקבוצת המדינות המתקדמות ב – OECD. לצורך הגשמת המטרה אנו פועלים בשני מישורים: הראשון – תכנון שנתי וקביעת יעדי מדיניות מדידים ככל האפשר; השני – בחינה מדוקדקת של מידת עמידתנו ביעדים אלה.
לא את כל היעדים אפשר להגשים בשלמות בתוך זמן קצר, אבל איננו מרפים מן המטרה. החזון שלנו לפיתוח מדינת ישראל ושגשוגה מחייב רמת שירות גבוהה, יכולות עשייה מוכחות, ביסוס המשק וקידום הצמיחה." מנכ"ל משרד רה"מ, אלי גרונר הוסיף כי: "בשנתיים האחרונות אנו מקדמים תפיסה של שינוי תרבות ארגונית בממשלה. אנחנו מתבססים על שינויים שכבר החלו ומאיצים אותם, כדי שנהיה בחזית המדינות המתקדמות ב-OECD בתחום הממשל. הנומרטור, מעקב אחר ביצוע החלטות ממשלה, התוכנית הלאומית לטיוב רגולציה, הדיגיטציה של הממשל, הנכונות של משרתי ציבור להקשיב למגזר עסקי ולציבור – כל אלה מקדמים אותנו לתרבות ארגונית אחרת בממשלה.
ההכוונה לעשייה וליישום מתבטאת גם כאן, במהלך לפרסום היישום של המדדים המרכזיים לשנת 2016. זהו רק צעד ראשון, ונשלים אותו בשנה הבאה כאשר נפרסם את כלל הביצועים למדדים שפורסמו בספר תוכניות העבודה לשנתיים הבאות."
האוצר – שנה מוצלחת
אחד הפרקים הקצרים בדוח מוקדש למשרד האוצר. התוצאות המפתיעות (והמשמחות ביותר) התקבלו ביעד ההכנסות של האוצר ל-2016 שעמד על 312.3 מיליארד שקל, כשבפועל זרמו לקופת האוצר במהלך השנה 321.1 מיליארד שקלים, כלומר עודף של 9 מיליארד שקלים.
הגירעון התקציבי ב-2016 היה נמוך משמעותית מהיעד ועמד על 2.1% (לעומת 2.9% ביעד) ומספר התחלות הבנייה היה נמוך ב-10% מהיעד והגיע ל-54 אלף לעומת 60 אלף. למזלו של האוצר, עיכובים באיסוף המידע ובעיבודו לא אפשרו את בדיקת עמידתו ביעדים המאתגרים-יותר ברשימה: צמצום האי-שוויון לפי מדד ג'יני, צמצום הריכוזיות הבנקאית (לפי מדד HHI) וצמצום פער הפריון בין ישראל לממוצע מדינות ה-OECD. לעומת זאת במדד של הכנסות החברות הממשלתיות נרשם רווח מצרפי של 2.5 מיליארד שקל, כשהיעד עמד על 2 מיליארד שקל. שנה מוצלחת בסך הכל מבחינת האוצר.
במשרד הבינוי והשיכון לא עמדו ביעד של מחיר למשתכן
משרד הבינוי והשיכון לא הצליח לעמוד ביעד שהציב לעצמו הנוגע לתוכנית מחיר למשתכן. על פי הדוח, היעד שנקבע לשנת 2016 עמד על 15 אלף זכאים שרכשו דירה בפרויקטי מחיר למשתכן ברחבי הארץ. בפועל, המציאות בשטח לא הצליחה להדביק את היעד שבספרים כאשר בשנת 2016 נרכשו על ידי הזכאים רק 6,343 דירות מוזלות בלבד. מדובר בנתון המהווה כ-42% בלבד מהיעד שנקבע.
במשרד הבינוי והשיכון התייחסו לנתון הנמוך והסבירו בדוח כי "אי העמידה בערך הצפוי נובעת מטעות בהערכת משכו של תהליך התכנון, בפרק בשלב ההמתנה להיתרי הבנייה... כחלק מהפקת הלקחים, תוכנית העבודה החדשה לשנת 2017 מתחשבת במשך הזמן הנדרש בפועל לתכנון מבנה מגורים". עוד הוסיפו במשרד כי היעד שקבע 15 אלף יח"ד עמד במקור על 25 אלף יח"ד אולם עודכן במחצית השנה כלפי מטה.
עם זאת, כאמור, גם ביעד המתוקן לא הצליחו לעמוד במשרד. ההסבר של משרד הבינוי והשיכון מעיד עד כמה ארוך משך הזמן לייצור דירה, מוזלת או לא מוזלת, במדינת ישראל, וכי גם אם היקף שיווק הקרקע עומד ביעד, אין המשמעות שהדירות המוזלות יגיעו לזכאים תוך זמן קצר.
עם זאת, חשוב לציין שבכל הנוגע ליעד של התחלות הבנייה בבנייה ציבורית ופרטית, הצליחו במשרד לעמוד ביעד כאשר הוא נקבע על 53 אלף יח"ד והערך בפועל עמד על 54 אלף יח"ד. אומנם גם במקרה זה עדכנו במשרד את היעד המקורי, שעמד על 60 אלף התחלות הבנייה במקור, אך עמדו ביעד המתוקן. נציין כי התחלות הבנייה בלמ"ס נמוכות יותר מהערכים המצויינים בדוח, אולם מדובר בנתונים שאינם סופיים ובדוח ההתייחסות היא לאומדן התחלות הבנייה לאחר עדכונם.
גם ביעד שיווק יחידות הדיור שעמד על 25 אלף יח"ד עמדו במשרד הבינוי והשיכון כאשר השיווק בפועל עמד על כ-27 אלף יח"ד אך לגבי יחידות דיור בתוכניות שקיבלו תוקף בשנת 2016, היעד עמד על 26 אלף יח"ד בעוד בפועל הנתון נותר על 25.2 אלף יח"ד. נציין שגם במקרה הזה עדכנו במשרד הבינוי והשיכון את היעד כלפי מטה, כאשר במקור הוא עמד על כ-27.7 אלף יח"ד, אך כאמור, לא עמדו גם ביעד המתוקן.
גם בתחום הדיור הציבורי נקבעו למשרד הבינוי והשיכון יעדים, וגם בהם עמד באופן חלקי. המשרד הצליח לעמוד ביעד של השלמת שיפוץ דירות בדיור הציבורי, יעד שעמד על עשרת אלפים דירות, המהווה שיפור לעומת המצב בשנה הקודמת (2015) שעמד על 6,876 דירות בלבד. עם זאת, בכל הקשור לקיצור התור לזכאי הדיור הציבורי, מספר הזכאים הממתינים לדיור ציבורי יותר משנה דווקא עלה במקום לרדת.
היעד שנקבע עמד על 1,358 ואולם בפועל ציין המשרד כי בשנת 2016 עמד נתון זה על 1,409 זכאים. נציין כי מדובר בנתון נמוך יותר מבשנת 2015 שעמד על 1,708. ראוי לציין כי מדובר בחלק נכבד מאוד מזכאי הדיור הציבורי שממתינים יותר משנה וזאת בשל העובדה שמספר הזכאים הממתינים עומד על כ-2400.
רמ"י לא עמדה ביעד העסקאות המאושרות
רשות מקרקעי ישראל, כך עולה מהדוח, הצליחה השנה לשווק יותר מכרזים, אך בכל הנוגע לעסקאות מאושרות, הרשות לא הצליחה לעמוד ביעד שנקבע ל-2016. כך, על פי הנתונים, היעד לשיווק כלל המכרזים (מכרז ו/או פטור ממכרז) עמד על 55 אלף יח"ד בעוד בפועל שווקו כ-71.4 אלף יח"ד. אולם, בכל הנוגע לכמות העסקאות, כלומר עסקאות מאושרות שהן מכרזים שנסגרו בהצלחה, היעד עמד על 40 אלף יח"ד בעוד המציאות בפועל הובילה רק לכ-35.7 אלף יח"ד. אומנם מדובר בנתון גבוה יותר מהיקף העסקאות המאושרות ב-2015 שעמד על כ-31.6 אלף יח"ד, אך כאמור, היעד לא הושג.
בפן התכנוני נראה שהגופים השונים עמדו ביעדים שהקציבו להם לשנת 2016. כך, ברמ"י קבעו יעד לתכנון מפורט למגורים שעמד על 35 אלף יח"ד בעוד התוצאה בפועל הייתה גבוהה הרבה יותר ועמדה על כ-97.3 אלף יח"ד. תמונה דומה ניתן למצוא גם בכל הקשור לקידום תוכניות מפורטות למגורים.
גם ביעד שהוצב לרמ"י הנוגע לפינוי והריסה מפלישות לקרקע מדינה הצליחה הרשות לעמוד בהצלחה כאשר פינתה והרסה ב-1,416 מיקומים שונים בעוד היעד עמד על 778 בלבד. הרשות גם עמדה ביעד הנוגע להגשת תביעות, התראות וצווי סילוק של פולשים.
מנכ"ל משרד ראש הממשלה אלי גרונר אמר כי "בשנתיים האחרונות אנו מקדמים תפיסה של שינוי תרבות ארגונית בממשלה. אנחנו מתבססים על שינויים שכבר החלו ומאיצים אותם, כדי שנהיה בחזית המדינות המתקדמות ב-OECD בתחום הממשל. הנומרטור, מעקב אחר ביצוע החלטות ממשלה, התוכנית הלאומית לטיוב רגולציה, הדיגיטציה של הממשל, הנכונות של משרתי ציבור להקשיב למגזר עסקי ולציבור – כל אלה מקדמים אותנו לתרבות ארגונית אחרת בממשלה. ההכוונה לעשייה וליישום מתבטאת גם כאן, במהלך לפרסום היישום של המדדים המרכזיים לשנת 2016. זהו רק צעד ראשון, ונשלים אותו בשנה הבאה כאשר נפרסם את כלל הביצועים למדדים שפורסמו בספר תוכניות העבודה לשנתיים הבאות."
משרד התחבורה
הזינוק במספר ההרוגים בתאונות דרכים היה הנתון הבולט ביותר לרעה בביצועי משרד התחבורה ב-2016 ואחד הצורמים ביותר באופן כללי. לאחר שב-2015 נמנו בכבישי ישראל 354 הרוגים קבע משרד התחבורה לעצמו כיעד להפחית את מספר ההרוגים ב-2016 ב-5%, (כלומר 336 הרוגים). ואולם בפועל נהרגו בשנת 2016 בכבישים 377 בני אדם, 11.5% יותר מהיעד של משרד התחבורה.
"סוגיית הבטיחות בדרכים נמצאת בראש סדר העדיפויות של המשרד" נאמר בהתייחסות משרד התחבורה לנתונים הקשים "ומחייבת שיתוף פעולה בין משרדי יחד עם כלל הגופים הנוגעים לדבר, בין היתר בתחומי חינוך, הסברה, אכיפה והרתעה. המשרד משקיע מיליארדי שקלים בשדרוג כבישים חד מסלוליים ובטיפול במוקדי סיכון ברשת הכבישים העירונית והבין עירונית וכן, במתן תמריצים להתקנת מערכות בטיחות מצילות חיים ברכבים".
גם בתחום אחר, ההוצאה על תשתיות תחבורה, לא הצליח משרד התחבורה לעמוד ביעד במלואו, אלא שכאן מדובר בסך הכול בכסף: 11.05 מיליארד שקל הוצאו ב-2016 על תשתיות תחבורה לעומת היעד שעמד על 12.5 מיליארד שקל. "התחזית שניתנה בשנת 2015 אודות שנת 2016 לקחה בחשבון יציאה לביצוע של מספר פרויקטים מורכבים, שלבסוף רק חלקם יצא לביצוע, עקב אילוצי תקציב ובעיות אובייקטיביות כמו כן מדובר בשנה בה הסתיימה תוכנית חומש של חברת נתיבי ישראל ותוכנית החומש החדשה עוד לא הבשילה לכדי הוצאה גבוהה כצפוי" נאמר בהתייחסות המשרד.
במדדי ביצוע אחרים רשם משרד התחבורה ביצועים מרשימים. מספר המכולות שנפרקו ב-2016 בנמלי הים הגיע ל-2.71 מיליון כשהיעד עמד על 2.6 מיליון בלבד. מספר הנוסעים בטיסות בינ"ל בנתב"ג הגיע ל-17 מיליון ו-342 אלף (היעד עמד על 16 מיליון ו-202 אלף). מעודדים לא פחות הנתונים על היקף הנסיעות ברכבת שחצו ב-2016 לראשונה את קו ה-60 מיליון גידול מרשים של 14% לעומת מספר הנוסעים ב-2015 (היעד ל-2016 עמד על 54.75 מיליון נוסעים). גם באמצעי התחבורה ההמונית האחרים נרשם גידול: 758 מיליון נסיעות באוטובוסים לעומת 714 מיליון נסיעות ב-2015.
חדשות קשורות
