ההיגיון הכלכלי הישר וניסיון העבר מלמדים כי קיימת קורלציה הדוקה בין מצב המשק והמאקרו-כלכלה לבין התנהגות המכירות והרווחיות בשוק הרכב. כאשר המשק נמצא בצמיחה, התעסוקה יציבה, אמון הצרכנים גבוה והחוב הלאומי נמוך, עולות מכירות הרכב הפרטי, שהוא אחד ממוצרי הצריכה היקרים ביותר. בוודאי בישראל שבה "נענשים" כלי הרכב הפרטיים במיסוי הגבוה ביותר בעולם המערבי.
אבל בשנה החולפת חוקי המשחק השתנו, כאשר כל המדדים הכלכליים תפסו כיוון שלילי. ישראל סיימה את 2020 עם יחס החוב-תוצר הגבוה ביותר בעשורים האחרונים, גירעון של 160 מיליארד שקל, אבטלה דו ספרתית וגריעה של עשרות ימי עבודה משנת המכירות של ענף הרכב, עקב הסגרים שגרמה הקורונה.
חברות הליסינג אף ניצבו בפני משבר גיוס הון, שאילץ אותן לקצץ משמעותית את היקף הצטיידות הרכב שלהן. ואם לא די בכך, הרי שגם היקף השימוש ברכב ירד משמעותית בשל המעבר המאסיבי לעבודה מהבית.
למרות כל זאת, שנת 2020 הסתיימה עם ירידה מתונה יחסית במכירות רכב חדש בהשוואה למדינות המפותחות (למעט סין), ועם נתון מכובד של כמעט 220 אלף מסירות. את 2021 בכלל התחלנו עם זינוק של למעלה מ-10% במכירות לעומת תקופת הטרום-קורונה.
האשראי הצרכני המשיך להיות נגיש וזול
כשפונים לעוסקים במלאכת מכירת הרכב בניסיון לפתור את התעלומה, מקבלים תשובות מגוונות. יש הטוענים כי מדובר בפיצוי פסיכולוגי: רבים נאלצו לוותר השנה על "שסתום פריקת הלחץ" של הנסיעה לחופש בחו"ל, וזאת לצד מגמה שהועצמה בשל הירידה הדרמטית בתפקוד התחבורה הציבורית והחשש משימוש בה.
"לקוחות רבים שכלל לא תכננו לרכוש רכב הצטרפו למעגל הבעלות על רכב חדש או משומש, מה שהזיז את כל השוק כלפי מעלה", אמר לנו אחד היבואנים. תרמה לכך העובדה שבשל מדיניות האוצר ובנק ישראל, האשראי הצרכני המשיך להיות נגיש וזול, למרות עליית הסיכון לחדלות פירעון.
אחרים סבורים, שהתופעה נבעה מעלייה משמעותית בהכנסה הפנויה של אזרחי ישראל, לפחות של אלה ששמרו על הכנסתם, בשל הסגירה הממושכת של הקניונים ושל פעילויות התרבות והפנאי (מסעדות), וכמובן בשל ביטול החופשות בחו"ל. דעה זו מקבלת משנה תוקף לנוכח העובדה שהשכר של המועסקים בשכבות שרלוונטיות לרכישת רכב, קרי העשירונים העליונים, לא נפגע כלל.
רווחי הון מהשקעות ו"הון שחור" במיליארדים
ולבסוף מציינים בענף שהנתון החשוב ביותר למכירת רכב הוא שערי החליפין של מטבעות היבוא ואלה, בהובלת הדולר, צנחו במהלך השנה החולפת לשפל חסר תקדים, שהגדיל משמעותית את כוח הקנייה של משקי הבית, למרות משבר הקורונה.
ויש עוד הסבר. גורם באוצר, שמעדיף לשמור על עילום שם, העריך שבשנה החולפת גדל בצורה דרמטית היקף ההון הלא מדווח, מה שמכונה על ידי המדינה "הון שחור", ומדובר להערכתו על עשרות מיליארדי שקלים.
הוסיפו לכך רווחי הון משמעותיים מהשקעות עתירות סיכון (מניות טכנולוגיה, מטבעות קריפטו וכו'), וקיבלתם ציבור שחושש מתחבורה ציבורית, מרוויח טוב מעל ומתחת לשולחן, מנוע מטיסות לחו"ל, נהנה מכוח קנייה גדול ומוצף באשראי זול. בקיצור, כל תנאי הרקע הנחוצים לשנת מכירות לא רעה בכלל בשוק הרכב הישראלי, ולמי אכפת מהחוב הלאומי.
חדשות קשורות