הרגשתם נכון: ביולי-אוגוסט השנה לא הייתה הקלה בפקקים

מדי שנה חודשי יולי ואוגוסט החמים מתאפיינים לפחות ביתרון אחד - הקלה בעומסי התנועה, במיוחד באוגוסט בו מספר הטסים לחופשות בחו"ל מגיע לשיא השנתי. השנה המצב הוא מעט שונה - בחודש האחרון נרשמו לא פעם עומסי תנועה כבדים בעורקי התחבורה הראשיים. כמובן שבהשוואה לחודשים הקודמים הייתה הקלה בפקקי התנועה, אך לא כמו בשנים הקודמות.

על פי נתוני חברת נתיבי איילון, מספר כלי הרכב הנכנסים לאיילון (בשני הכיוונים, ממוצע ליום חול) עמד בחודש אוגוסט על 699,470 כלי רכב, זאת לעומת חודש מאי בו נכנסו לנתיבי איילון 703,644 כלי רכב, מדובר בשינוי מינורי בלבד של פחות מ-0.6%. על פי הנתונים שנמסרו ל"גלובס", גם בשנה שעברה לא הרגשנו הקלה משמעותית בעומסי התנועה בחודשי החופש הגדול, ואילו בשנת 2015 הייתה ירידה משמעותית יותר - ירידה של כ1.5% במספר כלי הרכב שנכנסים לאיילון בחודשי הקיץ. אחת הסיבות המשמעותיות לכך היא עבודות הרכבת הקלה שהחלו בגוש דן בתחילת השנה שעברה.

אם לא די בעבודות הרכבת הקלה, שמתקיימות כל השנה, החודש התווספו אליהן גם עבודות ברכבת ישראל שגרמו לסגירת קו הרכבת בין בית יהושוע לתל אביב לצורך הקמת התשתית המסילתית ותשתית החשמל לרכבות החשמליות בקו המהיר לירושלים.

כתוצאה מכך הורגשו עומסי תנועה כבדים בעיקר בכביש החוף ובנתיבי איילון. כך למשל נסיעה של 20 ק"מ מראשון לציון לתל אביב לקחה בימים אלה בשעות השיא כשעה וחצי. בתחילת השבוע הודיעה הנהלת הרכבת שהעבודות הסתיימו, מה שאמור על פניו להקל על הפקקים לפחות לימים האחרונים של החופש הגדול.

רמת מינוע נמוכה

ד"ר משה בקר, מומחה ותיק בתחום תחבורה ובטיחות בדרכים, הסביר היום בראיון ל"גלובס" כי "ישראל היא אחת המדינות הצפופות ביותר בעולם, זאת למרות שרמת המינוע שלה בהשוואה למדינות אחרות היא לא גבוהה. מספר כלי הרכב בישראל עומד על כ-400 כלי רכב ל-1,000 תושבים, כאשר ממוצע מדינות הOECD עומד על כ-650 כלי רכב, בארה"ב יש 850 כלי רכב על כל 1,000 תושבים.

"כלומר, יש לנו עוד פוטנציאל גידול של כלי הרכב בשנים הבאות, כי מי שתופס את מקום הדור המבוגר שלא היה לו כלי רכב ולא רישיון זה הדור הצעיר שממונע הרבה יותר. כלומר רמת המינוע בישראל רק תלך ותעלה. ב-10 שנים הקרובות אנחנו נגיע לממוצע של הOECD, כלומר יתווספו עוד 1.5 מיליון כלי רכב ל-3.5 מיליון כלי הרכב הקיימים".

למרות שרמת המינוע של ישראל היא לא גבוהה, לדברי בקר , אנחנו אחת המדינות הצפופות ביותר בעולם. בעוד שמדי שנה מתווספים לכבישי ישראל כ-150 אלף כלי רכב נטו (בניטרול הרכבים שיורדים) כלומר גידול של כ-5%, רמת פיתוח תשתיות הכבישים היא כ-1.5% בשנה. זאת, למרות שבשנים האחרונות מתבצעת השקעה מאסיבית של הממשלה בפיתוח התשתיות של הכבישים.

"הצפיפות השולית הולכת וגדלה עוד יותר", מוסיף בקר, "זה כמו כוס מים שמתמלאת ומתמלאת, אך בסוף כמות המים מגיעה לשפיכה. את האפקט הזה אנחנו רואים במיוחד בחגים ובחופשות, כשאנשים יוצאים לטייל הרבה מחוץ לעיר".

בהתייחסות לפקקים שנוצרו כתוצאה מסגירת הקו תל אביב-בית יהושוע, מסביר בקר, כי רכבת ישראל מסיעה כ-200 אלף תושבים ביום, הקטע שנסגר ל-10 ימים היה אחראי רק להסעה של 70 אלף תושבים - שפנו חזרה לרכב הפרטי או לתחבורה ציבורית, מה שהביא למצב שיש גודש מוגבר בכבישים והאנשים היו תקועים שעות בפקקים.

המדינה כולה מצפה לסיום עבודות הרכבת הקלה בגוש דן, שאמורות להסתיים רק בעוד כמה שנים, עד אז נצטרך להתגבר על הפקקים שעל פי הערכות בקר רק ילכו ויתגברו.

- מה הפתרון?

"חייבים ליצור מצב של תנועה יותר יעילה. למרות שרמת המינוע צפויה לעלות בשנים הקרובות כהתפתחות הטבעית של המשק, אין שום הכרח להשתמש ברכב הפרטי כשיש תחבורה ציבורית נוחה. במדינות המפותחות עם רמת המינוע גבוהה יותר משלנו, יש פחות עומסי תנועה על הכבישים כי אנשים לא משתמשים ברכבים ביום-יום, אלא נעזרים בתחבורה ציבורית. הרכב עומד ליד הבית ונמצא בשימוש עיקרי בסופי שבוע לצורך נסיעות מחוץ לבית.

"כלומר, כדי לייעל את רמת התנועה בישראל חייבים לשים דגש על פיתוח כבישים עם דגש על נתיבי תחבורה ציבורית. הפתרון הוא לפתח תחבורה ציבורית ברמה כשתוכל להתחרות עם הרכב הפרטי ותספק זמינות, תדירות ונוחות נסיעה לפחות כמו ברכב פרטי. היישום של זה יכול להיות - הרכבת הקלה ואוטובוסים רבי קיבולת שמקבלים נתיבים מיוחדים שמיועדים רק לתחבורה ציבורית".

- מה יקרה עד אז, עד שהרכבת הקלה תתחיל לפעול בגוש דן?

"בשנים הקרובות נראה את המשך ההצטברות של הבעיות בגלל הפיגור בפיתוח התשתיות וכמות הפקקים תגדל. אם לא יימצא פתרון, ישראל עלולה להגיע למצב כמו של מדינות מתפתחות, בו המשאית תעמוד עם הסחורה בפקק של שלושה ימים במקום שעתיים. יש נזקים אדירים מפקקי התנועה האלה - הם עולים לנו בערך 15 מיליארד שקל בשנה, זאת בעיקר בשל צריכת דלק מוגברת .

"הממשלה גובה על כל שקל שאנו משלמים על דלק מסים בגובה של 1.20 שקל. השנה יש הכנסות שיא של 43 מיליארד שקל מבעלי הרכב. למרות שהממשלה על פניו מרוויחה מזה שאנו עומדים בפקקים, המדינה מפסידה כי תושביה עומדים בפקקים במקום לעבוד".

בנתיבי ישראל מאשרים כי העומסים בחודשי הקיץ השנה הם כבדים יותר מאשר בשנים הקודמות, כאשר הסיבה העיקרית לדעתם היא שיותר אנשים מעדיפים לצאת ולבלות מחוץ לבית, מה שגורם להיווצרות עומסים בעורקי התחבורה הראשיים שמחברים בין המטרופולינים (כביש 2, כביש 4 וכביש 6) וגם בכניסה למטרופולינים (איילון צפון ודרום, כניסה לירושלים ובחיפה). בנוס 80 מצלמות, אליו מתקבלים גם דיווחים טלפוניים על מפגעי התנועה והעומסים, מתקבלות כ-15,000 פניות בחודש, בחודש החולף התקבלו יותר מ-28,000 פניות.

מה יהיה מצב הפקקים כשנחזור לשגרה של עבודה/לימודים וכדו'? אריק אבוטבול, ראש אגף ניהול ובקרת תנועה בנתיבי ישראל אמר בשיחה עם "גלובס" כי "בספטמבר, עם חזרת אנשים לשגרה, צפויה עליה בעומסים, להם אין פתרונות קסמים. רק הסעת המונים תוביל לרציפות התנועתית, לצד פרויקטים של הוספת נתיבים ייעודיים לתחבורה ציבורית כפי שהחברה מקדמת בפרויקטים רבים ברחבי הארץ".

גם בארגון "נעים לירוק" מציינים שהעבודות ברכבת ישראל הוסיפו לעומסים באוגוסט. ניצן יוצר אחד ממקימי כביש 6 ששימש בעבר כסמנכ"ל כלכלה וכספים של חוצה ישראל, הקים וניהל את הנתיב המהיר לתל אביב בכביש 1 והיום מייסד ומנהל את "נעים לירוק", אומר כי " הרכבת לא מסיעה הרבה אנשים, אבל הגודש מאוד רגיש גם לשינויים קטנים בביקוש".

יוצר מסביר: "נתיב אופייני בדרך בין עירונית דו-מסלולית מעביר 2,000 כלי רכב בשעה. כאשר הביקוש גדול מההיצע ב-10%, כלומר 2,200 כלי רכב בשעה, ייווצר כעבור שעה פקק של 3 ק"מ וכעבור שעתיים פקק של 6 ק"מ. כלומר, הגדלת הביקוש ב-10% בלבד במהלך שעתיים גורמת לפקק של 6 ק"מ".

הפתרון, לפי נעים לירוק: מספיק שנוריד חלק מהאנשים מהכביש ונקבל ירידה בביקוש.

"נעים לירוק" עוסק בניסוי החוקר את נכונות הנהגים להפחית נסיעות רכב פרטי בשעות גודש תמורת תמריץ כספי. ההיגיון של "נעים לירוק" מבוסס על התאמת הנסועה לקיבולת הכבישים. לדברי יוצר, בשלב היישום המלא של "נעים לירוק", עלותה למדינה מוערכת בכמיליארד שקל בשנה, שיינתנו כהטבות מס בפטור מתשלום אגרת רכב. זאת לעומת עלויות של 30-40 מיליארד שקל שגורמים הפקקים.

ממשרד התחבורה נמסר בתגובה כי "משרד התחבורה מקדם בימים אלה רשת מטרופולינית של רכבת תחתיות ועליות שייתנו מענה הולם לכל הצרכים תחבורתיים של גוש דן. הקו הראשון של הרכבת הקלה צפוי להיחנך בספטמבר 2021, לאחריו אמורים להיחנך עוד מספר קווים. במקביל לכך, מוקמים נתיבים מהירים, דוגמת הנתיב המהיר משפירים לתל אביב, שכוללים 7 נתיבים מהירים בכל הכניסות לת"א שיאפשרו זרימה חלקה ומהירה של התנועה. כמו כן, יוקמו בין 16-20 אלף חניוני "חנה וסע" שיאפשרו לבעלי כלי הרכב להחנות ללא תשלום ולהגיע באמצעות שאטלים למוקדים המרכזיים. בנוסף, מוקמת בימים אלה רשת נת"צים בכל גוש דן של כ-150 ק"מ, שייתנו יתרון מובהק לתחבורה ציבורית על פני הרכב הפרטי. מדובר בפרוייקטים שעלותם נעמדת בעשרות מיליארדי שקלים שחלקם הגדול כבר תוקצב ואמור לשנות את המציאות התחבורתית בגוש דן מן הייסוד".

פקוק באוגוסט

• על פי נתוני חברת נתיבי איילון, עמד מספר כלי הרכב הנכנסים באוגוסט על 699,470 ביום, לעומת 703,644 ביום בחודש מאי - שינוי מינורי בלבד של פחות מ-0.6%.
•  הסיבה לעומס החריג שנרשם הקיץ בכבישים, בפרט בגוש דן: עבודות הרכבת הקלה בגוש דן וכן העבודות שביצעה רכבת ישראל