תל אביב עיר בשיפוצים: תמונת מצב ל-1,300 פרויקטים של בנייה ותשתית

הכינוי עיר ללא הפסקה לא ניתן סתם לתל אביב. עם 12% מהעסקים במדינה (בירושלים, לצורך ההשוואה, יש 7%) ואוכלוסייה שהולכת וגדלה, תל אביב נחשבת ללב הפועם של הכלכלה הישראלית. כל מי שעבר בעיר בשנים האחרונות לא יכול היה לפספס את העבודות הבלתי נגמרות. עם החפירות לביצוע שלושה קווי רכבת קלה שעובדים בעיר, העירייה החלה בסימון נתיבי תחבורה ציבורית ובסלילת שבילי אופניים. לשם כך, היא ביטלה מקומות חניה בכחול לבן וסגרה רחובות לתנועת כלי רכב פרטיים. סך הכל, בימים אלה מתקיימות בעיר מספר עבודות עצום: 900 עבודות בנייה, 400 עבודות תשתית, ו-3 קווי רכבת קלה. המהלכים הלא פופולריים, שהתגברו במיוחד בשנים האחרונות, שומרים על תל אביב העיר המובילה בישראל בקידום תחבורה בת קיימא.

העבודות מבוצעות לאורן של ערים מתקדמות בעולם שהבינו שעיר צפופה לא תצליח לתפקד אם תמשיך להסתמך על תנועה מוטורית ושעליה לחבור לאמצעי תחבורה חלופיים. עם זאת, נראה שהאתגר הגדול ביותר איתו מתמודדת העיר, ולא באופן מושלם, הוא לשמור על נגישות להולכי הרגל גם בזמן העבודות ולשמור על עסקי הרחוב מצליחים.

העבודות שמורגשות כבר באיילון להקמת נתיב נוסף לתחבורה שיתופית וציבורית מתכנסות כאמור עם עבודות תשתית לצד הקמתן של הרכבות הקלות ברחובות המרכזיים בעיר, ובתוספת עבודות לפיתוח שדרת הקריה, נתיבי העדפה וסלילת שבילי אופניים. העירייה אף ניסתה לקדם רשת של נתיבי תחבורה ציבורית בעיר, ופנתה למשרד התחבורה בבקשה להגדיר נת"צים בין עירוניים בכניסות השונות לעיר. אבל נראה שבמשרד לא עשו מאומה.

דילמת הפלסטר של עולם התשתיות

בנוסף, העירייה מבצעת שדרוג מרחבים להולכי רגל במדרחוב נווה שאנן ובכיכר האופרה, ובהמשך השנה מתוכננות סגירות לתנועת כלי רכב בשכונות נווה שאנן ופלורנטין כדי לתעדף בהן את תנועת הולכי הרגל.

בעירייה דואגים להראות את פעילותה הנמרצת, ואולם גם שם נראה שהחלו לחשוש מהלחץ הציבורי הגובר ובוודאי לקראת הבחירות המקומיות מריבוי העבודות בעיר והחליטו להוריד את הרגל מהגז בכל הנוגע לביצוע שבילי אופניים. תושבים רבים לוחצים על העירייה שלא לגרוע מקומות חניה משום שאין אלטרנטיבה, אלא שכדי לפתח חלופה כזו יש לגרוע את מקומות החניה; לטובת סלילת נת"צ, שביל אופניים או הרחבת מדרכה.

חלק אחר מהתושבים דורש לבצע את העבודות בשלבים כדי להקל על שגרת החיים וזו אכן דילמה מוכרת בתחום התשתיות. היא מכונה "דילמת הפלסטר" - האם לבצע את העבודות בכל מקום תוך פגיעה בתנועה בעיר, אך לסיים אותן מהר יותר, או לבצע את העבודות בשלבים תוך פגיעה פחותה בתנועה בעיר, אך לסיים אותן לאט יותר. מומחה התחבורה פרופ' אראל אבינרי ממכללת אפקה סבור כי "עבודות מהסוג הזה יש לבצע כמה שיותר מהר, גם אם הן מבוצעות במקביל, כדי שיסתיימו כמה שיותר מהר ולרווחת כולם. זה חשוב במיוחד כדי לייצר רשת תחבורתית ולא רק קו רכבת קלה". לדבריו, הדבר נכון לא רק תחבורתית, אלא גם פסיכולוגית. "כל עוד אנחנו לא נותנים פתרון מלא התדמית של מה שקיבלנו תהיה אכזבה גדולה".

"מציאות בלתי נסבלת להולכי רגל"

בחירת תל אביב לבצע כמות אדירה של עבודות באותו הזמן, ולשלם במחיר הנוחות הזמנית של התושבים, לא חייבת להיראות כמו שהיא נראית היום. במקומות שונים בעולם בזמן העבודות עובדים לפי פירמידת העדפות: בעדיפות עליונה מעבר הולכי רגל בעדיפות שנייה התחבורה הציבורית, אחריה האופניים ובסוף הרכב הפרטי. בנוסף, יש להגדיר שילוט שיעזור במציאת דרך ההליכה בזמן העבודות, הנחיות שיגדירו את סוגי הגדרות והחסימות שמותר להקים ברחבי העיר ותמריצים לגדרות שקופות או אינטראקטיביות וכמובן להשקיע כסף כדי לקצר את זמן העבודות למינימום ולייעל את מערכת תיאום התשתיות.

מתכננת הערים, גלי פרוינד, מבקרת בחריפות את העירייה על היחס להולכי הרגל. "עבודות הן הזדמנות לשדרוג ושיפור", היא אומרת. "העירייה יודעת עד כמה תנועת הולכי הרגל חשובה אבל גם חברות אחרות עובדות בשטחה כמו נת"ע שאין לה מומחיות ביצירת חווית משתמש, וההסדרים הזמניים והקבועים לא נעשים תמיד במומחיות המתאימה.

במקביל העירייה מאטה את העבודות בעקבות לחצים של בעלי הרכבים הפרטיים שנזעקו. השילוב הזה מייצר מציאות בלתי אפשרית להולכי הרגל. סמוך למגדל המאה באבן גבירול שהוא מרכז רפואי עם מאות קשישים בוטלה מדרכה. בכל בוקר אני רואה שם אנשים מבולבלים שצריכים ללכת מאות מטרים, אבל נתיב נסיעה של רכב פרטי עדיין קיים שם. בעירייה טוענים כי "זו מורכבות שלא צריך לספר עליה למי שמגיע לעיר. אנחנו מודעים לאתגר ומרכזים חשיבה לגבי איך העירייה תשדרג את העניין הזה ואנחנו מקווים שבחודשים הקרובים נוכל להביא בשורה גם בהיבט הזה".

סוגייה עירונית נוספת שדורשת טיפול מיוחד הם עסקי הרחוב שבסמוך לעבודות הרכבת הקלה. כדי לשמור על התנועה העוברת, בעיריית תל אביב יסללו אמנם שביל אופניים זמני ברחוב אלנבי שיסגר לתנועת אוטובוסים, אך עדיין לא מדובר בתנועה אינטנסיבית כמו זו שמייצרת מערכת אוטובוסים ענפה. בנוסף, בסמוך לביצוע התחנות התת קרקעיות בקווים האדום והירוק יש נוהל לפיצוי בתי עסק שמכוחו הוקמה קרן פיצויים בהשתתפות משרדי הממשלה והעירייה. אבל הפיצויים שניתנים דרכו זעומים. הסיוע לעסקים מתבצע בדרך של השתתפות בהוצאות בשווי של עד 250 אלף שקל לעסק.

בעיריית תל אביב מציינים כי היא העיר היחידה שמטפלת בנושא ולטענתה "בשל התנגדות משרד האוצר, לא ניתן כלל סיוע לעסקים שאינם נמצאים מול אתרי עבודות תת-קרקעיות, וזה כולל את כל הקו הסגול, רוב הקו הירוק ואת שד' ירושלים ביפו (הקו האדום), שבהן העבודות קרובות לסיום". בעירייה מדגישים כי שינו חוקי עזר כדי להקל על עסקים בתוואי העבודות.

מיטל להבי, סגנית ראש העיר ומחזיקת תיק תחבורה מודה שהעירייה מקצצת בחלק מהעבודות בעקבות הלחץ ומציינת כי עבודות ברחוב אחד העם נדחו וגם ביצוע שבילי אופניים ברחובות סוקולוב ויהושוע בן נון. "הדוגמה הכי בולטת היא רחוב אלנבי", היא מספרת. "הוא תוכנן להיסגר לטובת עבודות ברבעון האחרון של 2021, סגירתו נדחתה לרבעון השני של 2022 ולאחרונה העמדנו בפני נת"ע תנאי לפיו נאפשר את סגירת אלנבי רק לאחר הפעלת הקו האדום של הרכבת הקלה". עם הסטת האוטובוסים מאלנבי, העירייה תבצע שביל אופניים לאורך הרחוב ונת"צים להסטת התנועה ברחובות הסמוכים.

"סוגיית 'העיר בעבודות' הפכה להיות נפיצה עד כדי שהיא עלולה לסכן את המעמד שלי בבחירות הבאות", היא אומרת. "אבל בעקבות העשייה האסטרטגית שלנו בעיר נהיה הראשונים לצאת מהפקק".

נראה שלפחות מבחינה דמוגרפית, אי הנוחות בעיר לא גוררת הגירה מאסיבית של תושבים, אם כי ייתכן שהיא מובילה לשינוי תמהיל התושבים באזורי העבודות ולהגירה פנימית. בכל אופן, בשנים האחרונות האוכלוסייה התל אביבית גדלה בהתמדה.

גם חבר מועצת העיר אסף הראל, עד לא מכבר מחזיק תיק התשתיות מסכים שהחיים בעיר בשנים הקרובות לא קלים, אך נחוש לגבי התועלת שהתהליך יביא. "עיריית ת"א לא עשתה את כל מה שצריך כדי למזער את המפגע, אלא להיפך - היא קפצה על ההזדמנות כדי לשפץ ולחלק מחדש את המרחב הציבורי בצורה שמתאימה לעיר גדולה בעידן המודרני" הוא אומר. "שיפוץ כזה עושים לפחות פעם במאה שנה - וכשהוא ייגמר, יהיה לנו מרחב ציבורי לתפארת מאות אלפי אנשים שעומדים להצטרף לעיר".