רוצים מכונית מרוץ? תוכיחו שאתם נהגי מרוצים לפחות שמונה ימים בשנה

ישראל היא מדינה בה ספורט מוטורי, כלומר מרוצי מכוניות ואופנועים, הוא חוקי - אך כמעט בלתי קיים בגלל מורכבות תהליכי היבוא ועלויות העיסוק בספורט, מה שגורם לבעלי מכוניות ואופנועים ספורטיביים רבים לחפש פורקן בכבישים ציבוריים.

כעת, כך עולה מתיקון לטיוטת צו המכס והפטורים, תהליך היבוא של הכלים התחרותיים יהפוך יותר מורכב ובין היתר, מי שייבאו ארצה כלים שייועדו למרוצים יצטרכו להוכיח למדינת ישראל שהם אכן משתתפים במרוצים, עד לרמה של הוכחה של מספר מינימאלי של מרוצים בהם השתתף הכלי.

מבחינה חוקית, מי שמעוניין להשתתף במרוצי מכוניות בישראל יכול לייבא ארצה רכב שמיועד לשימוש במרוצים. כדי לעודד את הספורט המוטורי, מדינת ישראל קבעה שעל רכבים תחרותיים יחולו שיעורי מס קנייה מופחתים. כך לדוגמה, על מכונית רגילה שנוסעת בכבישי ישראל (שאינה חשמלית) מוטל מס קנייה בגובה 83%, אבל אם מכונית זו מיודאת לישראל לצורך מרוצי מכוניות, מס הקנייה שמוטל עליה הוא בגובה 19.2% בלבד. מס הקנייה המופחת על רכבים שמיועדים למרוצים מעוגן בהוראת שעה - וזו אמורה לפוג בעוד פחות משבוע.

מכיוון שכך, בטיוטה החדשה מופיעים מספר תיקונים שמיועדים בין היתר לוודא שהרכב שייובא לישראל במס מופחת אכן ישמש לתחרויות. ראשית: צו המכס יגדיר לראשונה מהי נהיגה ספורטיבית. לפי לשון ההגדרה החדשה: נהיגה ספורטיבית היא נהיגה בכלי תחרותי, בעת תחרות או בעת פעילות ספורט אחרת, לרבות למטרות נהיגה המפורטות שם.

בנוסף, הטיוטה קובעת כי מי שייבא ארצה רכב ספורטיבי יהיה חייב להתחרות בו לפחות שמונה ימים בשנה, במשך שלוש השנים ממועד התרת הצהרת היבוא. (עד כה נדרשו ארבעה ימים) שמונת הימים האלה יכולים להיות במסגרת תחרות, אימון, דירוג או הצבה בתחרות (כלומר קביעת מקומו של נהג בדירוג לקראת מרוץ). על כל מרוץ כזה שישמש לאישור כי אכן מדובר ברכב מרוצים - בעל הרכב הספורטיבי ימציא לרשות המסים אישור של הרשות לנהיגה ספורטיבית על השתתפותו במרוץ. ובנוסף, כל ספורטאי יוכל לייבא רכב אחד בלבד בשלוש שנים - ואם ירצה רכב מרוצים נוסף, יצטרך לפנות לאישור של רשות המסים.