על מנת לבחון את הנושא נדרשת הפרדה בין שליחי המסעדות ועסקי המזון לבין אלו שמועסקים בחברות; היות ולרוב, שכרם של השליחים בתחום המזון מורכב ממשכורת בסיס ומטיפים שאינם מדווחים, נתקלנו בקושי בניסיון לאתר סטטיסטיקה מעודכנת בנוגע לשכרם הכולל. לאור האמור, ראיינו במרוצת השבועות האחרונים שליחים שעובדים בקשת רחבה של עסקים בתחום - החל בפיצריות, מסעדות לסוגיהן, בתי קפה וכו'. מעיבוד תשובותיהם מתבהרת התמונה: שיעור ניכר מהם מרוויח שכר מינימום ולעיתים שקל או שניים יותר לשעה, אך בחישוב כולל של השכר הממוצע לשעה כולל הטיפים, יוצא כי מדובר על סכום שנע בין 40-70 שקלים. במידה והשליח עושה שימוש בקטנוע שלו, המעסיק משלם לו שכר בסיס גבוה יותר שאמור לקחת בחשבון את האצת הבלאי. הוצאות הדלק לרוב משולמות ע"י בית העסק.
אחת מהשאלות שיצאנו לברר היא מה מידת הנדיבות של הצרכן הישראלי והאם יש קשר בין גובה העיסקה לבין גובה הטיפ שישולם. כל השליחים השיבו כי לא קיימת זיקה בין השניים: "איזו זיקה ואיזה בטיח. נראה לך שאם יש הזמנה של 500 שקל נקבל טיפ של 50? בחיים לא". אומר לוואלה רכב אולג, שליח שעובד באחת מהמסעדות המצליחות בתל אביב. "אני כמובן מברך על כל שקל שנותנים לי. זה לא מובן מאליו אבל הלקוח לא יודע מה עברנו בשביל להביא לו את האוכל חם. ברוב המקרים, הטיפ נע בין 5-10 שקלים, כך שאם אני מתקתק יפה את העבודה, אני יכול להספיק להגיע ל-4 לקוחות בשעה".
וכמה מרוויח שליח שעובד בחברת שליחויות שאינו משנע מזון ללקוחות? בשונה משכר השליחים במסעדות, השליחים הללו לרוב אינם מקבלים טיפים, אלא מרוויחים שכר חודשי. כך למשל, השליחים המשפטיים שמתפקידם לאסוף ולהגיש מסמכים במשרדי עו"ד, מוסדות משפטיים ומשרדים ממשלתיים. בדיקה שנערכה בקרב 10 חברות בתחום מעלה כי שכרם נע בין 6 – 9 אלף שקלים, אולם בשונה ממרבית שליחי המזון, לא מעטים מהם מקבלים קטנוע צמוד בו הם עושים שימוש יום יומי. יש לסייג כי ישנם שליחים שמרוויחים שכר גבוה אף יותר, אך רובם משתכרים בטווח המצויין.
יש תנאים?
אולם אטרקטיביות של משרה אינה נמדדת רק בשכר המשולם בה אלא גם בבחינת מידת ההקפדה של המעסיק במתן מלוא התנאים הסוציאליים לעובד, כפי שהחוק והתקנות קובעים.
האם השליחים בישראל ממשיכים להיות מגזר מוחלש אותו מרבים לקפח? "אני עבדתי בעשר שנים האחרונות ב-3 בתי עסק שונים כשליח ואף אחד מהם לא שילם לי שעות נוספות", אומר אריק, לוואלה רכב. "יש לי עוד חברים שעבדו כשליחים ועדיין עובדים ואני אומר לך שהמצב היום יותר טוב משהיה אך עדיין – תופסים אותנו כעובדים שבאים לעשות את היומית וללכת הביתה, כאלו שלא שואלים שאלות ואפשר לדפוק אותם".
על מנת לבחון את עקומת הציות של המעסיקים לחוק, העברנו 34 תלושי שכר של שליחים שעובדים בבתי עסק שונים לבדיקה של גורם מומחה. עיבוד תוצאות הבדיקה מעלה כי ב- 55% מהתלושים נמצאו הפרות של זכותיותיהם. או במילים אחרות, כל שליח שני בישראל אינו מקבל את מלוא הזכויות שמגיעות לו מכוח חוק הגנת השכר, חוק שעות עבודה ומנוחה, חוק הודעה לעובד על תנאי העבודה לרבות חוק ימי מחלה וצו ההרחבה לפנסיית חובה. כך למשל, לאחרונה קבע בית הדין האזורי לעבודה כי שליח לשעבר במסעדת ג'ירף בתל אביב יפוצה על ידי המסעדה ב-103 אלף שקל, בגין טיפים ושעות נוספות שלא חושבו במשכורת שלו במשך שש שנות העבודה שלו ברשת. בין היתר, נקבע בפסק הדין נקבע כי השליח יפוצה בסך של 9,443 שקלים בגין גמול על עבודה בשעות נוספות, סך של 9,443 שקלים ובסכום של 5,508 שקלים עבור תוספת טיפים מחברת "תן ביס".
עו"ד דוד סער, מומחה לדיני עבודה, בא כוחו של התובע מסביר כי נתוני הסקר אינם מפתיעים אותו: "לצד היעדר המודעות של שליחים רבים לזכויות שהחוק מקנה להם, המציאות מלמדת כי יש לא מעט מעסיקים בישראל שבכוונה תחילה מנפקים לעובדים תלושי שכר מורכבים, כך שיתעורר קושי ממשי לפענח אותם. לעיתים התלוש כה מסובך להבנה כי גם אנשי מקצוע מתקשים במשימה. אני ממליץ לכל שליח להעביר את תלושי המשכורת שלו לבחינה של גורם משפטי מומחה במטרה לברר האם אופן רישום הנתונים שבו אינו מהווה מסך עשן שמטרתו לאפשר למעסיק להתחמק מלשלם את מלוא הסכומים שמגיעים לו".
