היום (ב'), בעיצומם של הגשם והרוחות העזות, הודיעה חברת נגה, האחראית על ניהול מערכת החשמל בישראל, כי במהלך היומיים הקרובים מתבקשים הישראלים לוותר על השימוש במכשירי חשמל "שאינם קריטיים" בשעות אחר הצהריים. מכשירי החשמל "שאינם קריטיים" הם לדוגמה מדיחי כלים ומכונות כביסה, והישראלים יצטרכו לוותר על השימוש בהם היום ומחר בשעות 17:00-21:00. מדוע לוותר על הדחת הכלים? לפי נגה, בגלל מזג האוויר צריך לייצר יותר חשמל בתחנות הכוח הישנות והמזהמות. עוד מודיעה נגה שהיא תתעדף את הצרכנים הפרטיים בישראל על פני הסקטור המסחרי.
הודעתה של נגה ממחישה עובדה בעייתית: או שיש בישראל יותר מדי מדיחי כלים או שאין בישראל מספיק חשמל. עד כאן הכל ברור: עם ישראל יוכל לחיות ללא חשמל במשך יומיים. אבל כעת הבה נדמיין תרחיש שהוא כמעט דמיוני: בעיצומו של אחד הימים הקרים ביותר בשנה רעידת אדמה לא קשה מאוד מתרחשת בישראל. הישראלים יוצאים בהמוניהם מהמשרדים ונוהגים הביתה בגשם השוטף כדי להיות עם בני משפחתם. עשרות אלפים מהם בעלי מכוניות חשמליות שיודעים היטב שבמזג אוויר חורפי כזה עדיף שהמכונית החשמלית תהיה טעונה היטב וכולם ממהרים הביתה לעמדות הטעינה.
כמה חשמל בעצם דורשת מכונית חשמלית? לפי פרסומים של חברת החשמל, מכונית חשמלית דורשת כ-40% מצריכת האנרגיה של משק בית ישראלי. כלומר מייבש הכביסה ומדיח הכלים הם זניחים לחלוטין במצב כזה שבו יש עומס על המערכת.
גם אם נוריד את רעידת האדמה מהמשוואה - מדובר באירוע נדיר בהשוואה לימי סערה – לא ניתן להתעלם מהעובדה שחורף כן מתרחש בישראל, וכמה ימים של קור קיצוני והפעלת מזגנים ותנורים יש גם מדי שנה. גם קיץ מהביל יש בישראל, ולמעשה הוא הרבה יותר בלתי נסבל מהחורף. הניסיון מלמד שיש בשנה הרבה יותר ימים עם טמפרטורות של מעל ל-35 מעלות מאשר ימי קור קיצוני - ומספרם רק יעלה.
מקרה כזה שבו מיליוני אנשים מסתגרים בבתיהם ומפעילים מכשירי חשמל אינו ייחודי לישראל. בשנה שעברה הודיעה קליפורניה בפעם הראשונה לבעלי מכוניות חשמליות שהם מתבקשים לא לטעון את המכוניות בשעות מסוימות. בישראל עדיין לא הגענו לזה מהסיבה הפשוטה שבכבישי ישראל פשוט לא נוסעות מספיק מכוניות חשמליות כדי לייצר את המסה הקריטית שתכביד על רשת החשמל בימים כמו היום.
אבל בשנים הקרובות המצב ישתנה. אם נאמין לתחזיות שמציגה מדינת ישראל, בשנים הקרובות מספר המכוניות החשמליות רק יזנק. מזג האוויר כנראה לא ישתפר, והפתרון יהיה כמובן ניהול טעינה. כלומר הישראלים יגיעו הביתה, ו"יעמדו בתור" כדי להטעין את המכונית בשעות שהמערכת תוכל לספק להם טעינה. בימים רגועים יהיה מדובר בתעריף של שעות "מתות", כלומר "בעתות שלום" הטעינה תתועדף לפי שעות של תעריף זול. אבל בימים כמו היום – שבהם מאות אלפי ישראלים יגיעו הביתה אל מערכת שתבקש מהם לא להפעיל אפילו את מדיחי הכלים בין חמש לתשע - הטעינה של המכוניות "תנוהל" לשעות יותר מאוחרות. כלומר ייתכן שגם בשעות היותר מאוחרות ייווצר מצב בו כולם מעוניינים לטעון את המכוניות בו בזמן.
לכך נוסיף את העובדה שבחורף קיצוני או בקיץ קיצוני לפעמים קיימת השפעה על יכולות הסוללה של רכב חשמלי, ואת העובדה שטעינה בעמדה ביתית דורשת בכל מקרה בין חמש שעות לשמונה שעות כדי להגיע לקיבולת סוללה מלאה, כלומר לילה שלם. כל אלה הם בגדר נורת אזהרה למדינת ישראל שחייבת להיערך דווקא לימים כמו היום, ימים של מזג אוויר קיצוני. בעוד כמה שנים הם יהיו נפוצים יותר, וייתכן בהחלט שבעלי מכוניות חשמליות פשוט ימצאו את עצמם בבעיה.
חדשות קשורות