ב-8 בנובמבר תיפתח בשארם-א-שייח' ועידת האקלים השנתית של האו"ם, הידועה בראשי-התיבות COP. זהו האירוע הגלובלי החשוב ביותר בתחום הסביבה ומגיעים אליו ראשי מדינות רבים, מנהלים של חברות ענק, אנשי אקדמיה ונציגים של מאות גופים סביבתיים. בשנה שעברה, למשל, התקיים הכנס בגלאזגו בנוכחות נשיא ארה"ב ג'ו ביידן, נשיא דרום קוריאה ועוד מנהיגי מדינות רבים.
ההחלטה של האו"ם לערוך השנה את הוועידה דווקא במזרח התיכון אינה מקרית והיא נובעת משתי סיבות: אחת רשמית והשנייה לא מוצהרת. הסיבה הרשמית היא שהמזרח התיכון הוא האזור שמדורג במקום השני מבחינת קצב ההתחממות השנתי שלו על פני כדור הארץ - עד 20% מהר יותר מהממוצע העולמי על פי נתוני האו"ם. הסיבה הלא רשמית היא ביקורת שנמתחה בשנה שעברה על המדינות העשירות. נטען כי הן מתמקדות ברגולציה סביבתית "מפנקת" ומעדיפות להעלים עין מכך שמדינות העולם השלישי העניות מייצרות חלק משמעותי מאוד מפליטת גזי החממה. חלקן באמצעות מפעלי תעשייה שמייצרים סחורות עבור המערב. משהו בנוסח "תזהמו, אבל רחוק".
עובדים על "חבילת הכרזות סביבתיות"
כך או כך, העובדה שהוועידה מתקיימת השנה ממש "בחצר האחורית" של ישראל עתידה להפנות אליה זרקורים בינלאומיים. לכן, משרדי הממשלה נערכים בכל החזיתות כדי להציג בה הישגים סביבתיים. תחום "התחבורה הסביבתית הירוקה" היה בשנה שעברה חלק חשוב באג'נדה של ישראל לוועידת COP ואמור להיות גם השנה. אלא שפורטפוליו ההישגים אותם יכולה ישראל להציג השנה בתחום הוא דל. זו כנראה הסיבה שבמשרד האוצר בוחנים כעת סיבוב פרסה בנוגע למדיניות המיסוי של הרכבים החשמליים.
בשנת 2019 רשות המסים הציגה תוכנית להעלאת מס הרכישה על רכבים חשמליים. לפי התוכנית, בינואר הקרוב, מס הקנייה יוכפל מ-10% ל-20% וב-2024 יזנק שוב ל-35%. אלא שלגלובס נודע שבאוצר שוקלים לדחות את המהלך ולקבע את מס הקנייה עד שנת 2024 ואולי אף מעבר לכך. זאת במסגרת "חבילת הכרזות סביבתיות" עליהם שוקדים משרדי הממשלה לקראת הוועידה. במשרד האוצר אישרו כי "הנושא נמצא בבחינה".
ההיתכנות של המהלך לא גבוהה
נזכיר, כרגע לא ניתן לבצע את המהלך משפטית בשל החשש מכלכלת בחירות. אבל בהנחה שהאוצר אכן יאשר את המהלך, לרשות שר האוצר הנוכחי יעמוד "חלון זמן" של כשבוע מהבחירות ועד תחילת הוועידה כדי להכריז על דחיית העלאת המס.
ההעלאה המתוכננת צפויה לייקר את רכישת הרכבים החשמליים לא רק עבור לקוחות חדשים, אלא גם עבור אלפי לקוחות שכבר הזמינו השנה כלי רכב חשמליים, אך יקבלו אותו רק ב-2023, אחרי עליית המס, בשל מצוקת המלאי.
הנזק התדמיתי שתגרור העלאת המס
לא בכדי דווקא המס על הרכב החשמלי תפס את עייני האוצר. העלאת המס תהפוך את ישראל לאחת המדינות הראשונות במערב שחוזרת לאחור במדיניות מיסוי הרכב החשמלי שלה, מה שעתיד להרים לא מעט גבות בקרב רגולטורים מכובדים בעולם. במיוחד לנוכח העובדה שגם התמריצים לרכב היברידי נמחקו בישראל כלילי, והתמריצים לרכבי פלאג-אין הולכים ונעלמים.
המעבר לתחבורה דלת פחמן (כלי רכב חשמליים בעיקר) היה ועודנו נושא בינלאומי חם בוועידת COP, ולא בכדי. בניגוד לנושאים כמו הפחתת הפליטה מתעשיות כבדות, שדורשים מאבק בתאגידי ענק, הרכב החשמלי מאפשר לאסוף צל"שים סביבתיים בקלות.
כמעט כל המדינות המשתתפות בהובלת האיחוד האירופי, סין, דרום קוריאה ואפילו ארצות-הברית צפויות להציג השנה נתונים מרשימים על המעבר לרכב חשמלי בתחומן לצד רגולציות סביבתיות מתקדמות לקידום ההטמעה של רכב חשמלי, ייצור סוללות, פרישת עמדות טעינה ושימוש באנרגיות בנות קיימא לטעינה.
ישראל זכתה בוועידה של השנה שעברה להרבה קרדיטים והערכה על תוכניתה, שהקדימה את רוב העולם: להגיע עד 2030 ל-95% מכירות רכב חשמלי מכלל המכירות השנתיות. אבל השנה ישראל מגיעה לוועידה עם מעט מאוד הישגים בתחום. אומנם אחוז חדירת הרכב החשמלי עומד על כ-6% מכלל המכירות השנה וזה נתון מכובד שמשקף קצב צמיחה די מהיר, אבל עדיין נמוך משמעותית מהמדינות המובילות במערב. גם במספרים מוחלטים, 12 אלף מכירות בשנה הן מספר זניח שמטיל בספק את היכולת של המדינה לעמוד ביעד ל-2030.
כמעט כל רפורמות התחבורה הירוקה נגנזו
עוד תוכנית שכבר לא תהיה מקור לגאווה בוועידה היא רפורמת אגרות הגודש במטרופולין דן. במצגת של ישראל בוועידת COP בשנה שעברה, התוכנית מחוק ההסדרים, שכללה תשלום אגרות בכבישי תל אביב ושכנותיה במטרה להפחית את עומסי התנועה באזור, תפסה מקום מרכזי. אבל השנה כבר יהיה קשה להתהדר בה. באוקטובר אשתקד היא טואטאה מתחת לשטיח על ידי ועדת הכספים ונדחתה לשנת 2025. זאת במקביל לשלל הקלות משמעותיות באגרה שהובטחו לקבוצות נהגים שונות.
בפועל, היישום של התוכנית הזו הוא כה מורכב ונמצא כרגע בשלב כה מקדמי, עד שגם המועד של 2025 נראה תיאורטי לחלוטין.
למדינה גם אין מה להציג בחזיתות אחרות של המלחמה בגודש. החודש רמזו באוצר שהתוכנית להטלת מס נסועה על רכב חשמלי, שפורסמה במסגרת חוק ההסדרים בחודש מאי, כנראה לא תתממש עד 2025 לפחות, בשל "זמני היערכות ממושכים".
עוד סעיף משמעותי במלחמה בגודש, שהציגה ישראל בוועידה הקודמת, היה "פיתוח מערכת המטרו באזור תל אביב", אבל חקיקת חוק המטרו, שהוקפאה עם פיזור הכנסת, לא נראית באופק וקווי הרכבת הקלה החדשים מתעכבים. גם "הרפורמה במחירי החניה", שהובטחה בשנה שעברה ואמורה הייתה לייקר את החניות לא מתרוממת, ואיתה נגנזה גם ההבטחה למענקים של 50 מיליון שקל לעסקים לטובת עידוד הגעה בתחבורה "ירוקה" לעבודה.
בשורה התחתונה, ישראל מגיעה ל-COP27 עם עוד כ-150 אלף כלי רכב נטו על הכבישים, צמצום משמעותי בהטבות לרכישת כלי רכב מופחתי פליטה ועם גודש תנועה מזהם שהחריף משמעותית. מזל שהוועידה לא מתקיימת בתל אביב.
