העיסוק במס הקנייה על הרכב החשמלי מסיט את תשומת הלב מהבעיה העיקרית

השבוע החל הציבור בישראל לשים לב לעובדה שהייתה ידועה מראש: המס על הרכבים החשמליים יעלה בשבוע הבא. 

משום מה, שפע אזכורים בחודשים האחרונים לנושא לא ממש הזיזו למישהו בירושלים ודווקא השבוע קמה זעקה בנושא, כעת "יש מודעות". מדוע דווקא עכשיו, חמישה ימים לפני שעליית המס הופכת לעובדה מוגמרת? מכיוון שוועדת הכספים הייתה אמורה לקיים דיון בנושא היום (ב'), דיון שהתבטל בגלל העברות תקציביות. בפועל, הדיון מלכתחילה לא היה אמור להסתיים בניצחון ירוק: גורמים שמקורבים לוועדה כבר ציינו בפני כלכליסט שהדיון היה אמור להיות "לפרוטוקול"בלבד ובכל מקרה היה מסתיים בניצחון האוצר.

על בעצם כל הבלאגן? לטובת מי שלא יודע, כיום מוטל על רכב חשמלי מס קנייה בשיעור מופחת - של 10%. ב-1 בינואר מס זה יעלה אוטומטית ל-20%. הסיבה שמלכתחילה מס הקנייה על רכב חשמלי נמוך נובעת מכך שמדינת ישראל מעוניינת לעודד טכנולוגיה, אבל בארץ אין מקל בלי גזר. המדינה יוצאת מנקודת הנחה שכאשר הרכב החשמלי יתפוס נתח שוק נאה כבר לא יצטרכו לעודד אותו, ואז מס הקנייה יעלה, כפי שיקרה ב-1 לחודש הבא. 

אפשר לזעוק עד השמיים על ההעלאה, אבל גם בעולם התמריצים לרכב חשמלי משתנים: בגרמניה בשבוע הבא יצטמצם המענק לרוכשי חשמליות, בצרפת: מענק יוענק לרוכשי מכוניות חשמליות מהשבוע הבא – אבל רק אם הם מעוטי הכנסה, בסין בשבוע הבא כל שיטת הסבסוד של רכב חשמלי משתנה באופן שדווקא ידגיש טכנולוגיות – למשל מכוניות עם סוללה מתחלפת יקבלו הטבה – מה שכבר גרם לטסלה למשל להוריד מחיר בשוק הסיני. בקיצור ישראל לא עושה כאן עוול חריג עם רוכשי המכוניות החשמליות.

תעשיית הרכב העולמית מיהרה להתנפל על הרכב החשמלי ונוצר מחסור בחומרי גלם שהלך ודחף את המחירים מעלה. בנוסף, המלחמה באוקראינה התחילה, והתוצאה היא שכעת חלק מהרכבים החשמליים כבר אחרי כמה התייקרויות שדוחפות את מחיריהם למחוזות לא הגיוניים - אלא אם רכישת משפחתית סינית לא גדולה במחיר של רכב כביש שטח יפני בן שנתיים נראית למישהו הגיונית.

הבעיה בישראל שהיא אינה גרמניה שמעניקה סבסוד לאזרחיה. ישראל גם אינה סין שמתעדפת טכנולוגיה, וגם לא ארה"ב שמעניקה הטבה של עד 7,500 דולר לרוכשי חשמליות אם הן מיוצרות בארה"ב. ישראל מתבססת על הטלת מס קנייה, והמס הזה הוא מס חשאי. בגרמניה הרוכשים יודעים בדיוק את גובה ההטבה שיקבלו, גם בארה"ב, ובישראל? כאן אף אחד לא יכול לדעת בכמה כסף מתבטא מס הקנייה על המכוניות החדשות. אם מס הקנייה על רכב חשמלי הוא 10%, אז כמה כסף זה בעצם? אם מס הקניה עולה ל-20% אז בכמה כסף מדובר מתוך מחיר הרכב? 

בישראל יש היום רק יבואנית אחת שמגלה כמה מס אנחנו משלמים: טסלה. היצרנית היא היחידה שמראה ללקוחותיה באתר האינטרנט את מחיר הרכב ומגלה להם כמה מתוכו הם נותנים למדינה וכמה לטסלה. על הברז של יתר הרכבים יושבים יבואני הרכב והם לא מגלים לנו כמה מס קניה אנחנו משלמים. ליבואנים יש שותפה שקטה - רשות המסים, והם גובי המסים היעילים שלה. אף אחד לא יודע כמה מס קניה אנחנו משלמים על מכוניות חדשות, אף אחד לא שואל שאלות מיותרות, בפני הלקוחות מוצג המחיר כולל מס והלקוחות משלמים. האם המחירים החדשים שיוצגו בפני רוכשי הרכב החשמלי עוד כמה ימים הם מחירים שכוללים למשל את ה"הפסד" של יבואני הרכב בגלל שהרכב החשמלי זול יותר לטיפול? זו שאלה שאף אחד חוץ מיבואני הרכב ורשות המסים לא מסוגל לענות עליה.

בל נטעה, ברגעים אלה ממש נהר של כסף זורם לרשות המסים בעקבות שחרור מואץ ממכס של מכוניות חשמליות. מכוניות אלה כנראה יימכרו במחיר של 2023. כלומר, מחיר שמשקף את עליית מס הקניה, או ש"יעשו ללקוחות טובה" ויימכרו להם מכונית במחירי 2022 כדי לתמרץ אותם לרכוש. בכל מקרה, מדובר באפקט חארטה בארטה.

וכעת נשוב לשאלה המקורית: מה יקרה אם משנה הבאה יתרחש נס ויבואני הרכב ינהגו כטסלה ויחשפו בפני הלקוחות בכמה כסף מתבטא מס הקניה ממחיר הרכב? מה יקרה אם הלקוחות יבינו שההתייקרות שיבואני הרכב כבר מבהילים מפניה אינה משמעותית? מה יקרה אם חלק מההתייקרות אינו פרופורציונלי לשיעור מס הקניה – והיבואן פשוט מנצל את העובדה כדי לגזור קופון על הצרכנים לכבוד השנה האזרחית החדשה? בכל מקרה, הסתרת הסכום שמס הקניה מהווה היא זריית חול בעיני הציבור. האם הציבור יבלע את הפיתיון ובשנה הבאה פשוט יסכים לשלם יותר "כי הכסף הולך למדינה"? בשבוע הבא כנראה שנדע, אבל יתכן שהפעם יהיה מדובר בהתייקרות אחת יותר מדי.