נתוני ינואר מוכיחים: הדיווחים של יבואני הרכב - למטרת פרסום בלבד

יונדאי מובילה את טבלת המסירות בינואר עם 8,416 כלי רכב בסך הרכב. אחריה קיה עם 5,327 מכוניות. את המקום השלישי מחזיקה מאזדה עם 4,615 מכוניות חדשות. בסך הכול בחודש הראשון של 2023 נמסרו בישראל 47,196 מכוניות חדשות, כך עולה מנתוני איגוד יבואני הרכב הישראלי המתפרסמים היום. 

יבואני הרכב מצידם מיהרו לשחרר הודעות לתקשורת על הישגיהם במה שהוא בפועל חודש אחד בלבד מתוך 12 חודשים: במרצדס בנץ הדגישו שמכונית היוקרה הגרמנית מובילה את השוק בינואר, בשנה שכנראה תהיה שנת מיתון. קיה התגאו שהם במקום השני, ביונדאי התגאו שהיצרנית הקוריאנית במקום הראשון. אבל בפועל לנתוני המסירות, במיוחד בתחילת השנה הנוכחית אין יותר משמעות, אולי פרט לתחרות עשיית שרירים בין יבואני הרכב שלהוטים לבשר לעם ישראל איזו מכונית היא הכי נמכרת. 

מדוע הדיווחים האלה ומיסגור ההישגים כה חשוב ליבואני הרכב? בעיקר כדי לתרגם ולשלוח ליצרן, אבל גם בגלל שבעיני עם ישראל מי שמוביל הוא מצליח - משמע המוצר טוב. זוהי מעין ערובה לנחשקות של מכונית שיבואני הרכב ממהרים למכור, בתחילת שנה בה המחירים שוברים כל שיא.

מדוע נתוני המסירות מודגשים על ידי יבואני הרכב כהישגים מרשימים אך אינם כאלה? ראשית, במישור הפרקטי ינואר 2023 אינו חודש שנתוני המסירות שמתפרסמים בו מבטאים בשום צורה את רצונם של הצרכנים. אם כבר, אלה נתונים שמבטאים בעיקר את יכולתם של היבואנים להעביר מכוניות חודש אחד קדימה במה שהיה לפני חודש אחד בלבד הבוננזה הגדולה של ענף הרכב הישראלי. כפי שנחשף ב"כלכליסט", הסיבה העיקרית למסירות הרכב הנאות של ינואר היא העובדה שיבואני הרכב פשוט הכניסו לישראל מכוניות בדצמבר – שחררו אותן ממכס וכעת מוכרים את המכוניות ללקוחות בינואר. 

יבואני הרכב לא ימהרו לחשוף כמה מהמכוניות שלהם שוחררו בעצם ממכס בדצמבר, אבל ניתן להניח שיותר מחמישים אחוז ממכירות ינואר הן בכלל של מכוניות שנכנסו לישראל בשנה שעברה.

מעבר לכך, עוד בעיה: בעבר נתוני המסירות אכן שיקפו את "רצון העם" כלומר מכוניות שהיו מבוקשות, סחירות, אמינות ולכן נמכרו היטב. אלא שהיום נתוני המסירות משקפים יותר את רצון היבואן ויכולתו להשיג סחורה ופחות את רצון הצרכן. כך, אוניה אחת שמגיעה לנמל אילת או אשדוד יכולה לייצר את כול ההבדל בין מותג שהוא "מצליח" מבחינת נתוני המסירות ובין מותג "לא נחשק". 

מעבר לכך, נתונים נוספים הופכים כיום ללא רלוונטיים בגלל מגמות עולמיות והאופן בו המידע מונגש לציבור. לדוגמה, על פי נתוני המסירות של ינואר, המדינה שממנה הגיעו לישראל הכי הרבה מכוניות היא סין: 7,760 מכוניות. במקום השני קוריאה הדרומית עם 7,483 מסירות. ואחריהן יפן עם 7,258 מסירות. על פניו: פלישה סינית. בפועל: לא בדיוק. הסינים מייצרים בסין ואילו האחרים מייצרים בכל מקום. יונדאי לדוגמה מחלקת את הייצור שלה בין אירופה, ארה"ב וקוריאה הדרומית. מכוניות טויוטה מגיעות לישראל כיום מצרפת, יפן, תורכיה ועוד. זוהי דוגמה מצוינת למצב שתואר לעיל, בו הגעת אוניה אחת מסוגלת כביכול "לשנות את כללי המשחק בחודש אחד".

נקודה נוספת שהיא אולי הכי בעייתית: נתוני המסירות אינם משקפים את עליות המחירים של 2023. בחודש ינואר נמסרו כנראה מכוניות ללקוחות ששילמו את המחיר הישן. האם עם ישראל שכח את עליות המחיר? יבואני הרכב מקווים שכן ולכן קל להם להתגאות בנתוני ינואר ולקבע "תמונת ניצחון" בה שוק הרכב הישראלי דוהר אל עוד שנה נפלאה. בפועל – הנתונים מוכיחים עד כמה קל למכור תדמית של "חודש נפלא" שמורכב בפועל מאשליות ומשחק במספרים.