העימות ברכבת מתחמם, רשות החברות מאבדת שליטה והמצב רק יחמיר עד הבחירות

מאז מונה יו"ר הרכבת משה שמעוני בידי שרת התחבורה הקודמת מירי רגב הוא מנסה להיפרד מהמנכ"ל המוערך ביותר שהיה לחברה הזו בשנים האחרונות מיכאל מייקסנר וקשר ציר יחד עם ועד העובדים בראשות גילה אדרעי נגדו. אדרעי שמובילה את הוועד מוחה על כך שהנהלת הרכבת לא מגיעה לסיכומים על הסכם קיבוצי כבר 5 שנים. מנגד, ברכבת טוענים כי הציעו הצעות מפליגות שנתקלות בהקשחת עמדות בכל פעם.

ברקע היו טענות כנגד הדירקטוריון על התערבות בהחלטות, התעמרות בהנהלה הבכירה, הקמת בדיקות וביקורות גם בנושאים שאין בהם מקום להתערבות דירקטוריון בממשל תאגידי (כמו למשל איומי בדיקה על רכב קבלן החשמל שנתקע על המסילה בלילה וגרר עיכובים ברכבות הבוקר), וטענות - שהוכחשו בתוקף - לניסיון לכאורה לביצוע מינויים פוליטיים בחברה בתקופתה של רגב.

בכל אופן, השיטה ברכבת נוגעת בניסיונות להשחיר את המנכ"ל באמצעות פעולות פומביות של הוועד ולאחר מכן בדיקות וחקירות באמצעות הדירקטוריון.

1,000 עובדים הגיעו להפגנה ספונטנית

כך גם היה אתמול: בשעה 11:00 דיווח הוועד לעיתונאים על הפגנה של עובדי הרכבת שתתקיים שעתיים מאוחר יותר. על פניו טענות העובדים מוצדקות - "העובדים מוחים על גרירת הרגליים של ההנהלה במו"מ, המשך הפגיעה בהם בשכר ובזכויות והתנהלות מזלזלת של הנהלת החברה כלפיהם".

1,000 עובדים הגיעו להפגנה הספונטנית ו-200 עובדים מתוכם עלו מהלובי לקומת ההנהלה. יחסית להפגנה ספונטנית הם היו מצוידים היטב בחולצות מודפסות שעליהם נכתב "עובדי הרכבת מנוצלים" ושלטים מושקעים שעליהם הודפסו אמרות כמו "עובדים לא עבדים".

בכל אופן, במקרה, או שלא, באותה שעה בדיוק התקיימה ישיבת הדירקטוריון בקומת ההנהלה, תוך שהמפגינים צועקים "מיכה תתפטר". המנכ"ל, על פי דיווחי הוועד - ניסה לצאת ולדבר עם העובדים המפגינים אך הם לא נתנו לו לדבר. דקות לאחר מכן דלתות הדירקטוריון נפתחו לרווחה ונציגי הוועד והמנכ"ל הוזמנו פנימה.

במהלך הישיבה השמיעו העובדים את טיעוניהם. אחד מחברי הדירקטוריון אמר בישיבה כי הוא מופתע לחלוטין מההפגנה ויתרה מזאת מההחלטה להכניס אותה אל תוך ישיבת הדירקטוריון. "בדיעבד אני שמח כי זו פעם ראשונה שהדירקטוריון נחשף למול מה ההנהלה מתמודדת", הוא אמר ותיאר התנהלות כוחנית, אלימות מילולית ו"ועד שרוצה להחליף את ההנהלה ולקבל החלטות ניהוליות במקומה ולכן צריך את גיבוי הדירקטוריון".

בית הדין לעבודה אפשר להחריף העיצומים

יתכן אגב, שטענות הוועד המהותיות נכונות בחלקן. בית הדין לעבודה הרי אפשר לו להחריף את העיצומים. אלא שלא מקומו של יו"ר הדירקטוריון להתערב. מי שביאר זאת בעבר הוא רם בלינקוב שכיהן כמ"מ מנהל רשות החברות.

במכתב ששלח לחברה לפני שלושה חודשים בדיוק, הוא טען כי "ניהול חברה ובמיוחד חברה ממשלתית הינו באחריותו המלאה של מנכ"ל החברה באמצעות חברי ההנהלה".

לפי המכתב, "תפקיד הדירקטוריון מנגד הינו להתוות את מדיניות החברה, לפקח על ביצועי המנכ"ל וההנהלה ולוודא קיומו של ממשל תאגידי תקין... מעורבות יו"ר הדירקטוריון בניהול השוטף בחברה לרבות ובמיוחד בניהול יחסי עבודה עומדת בניגוד גמור ומוחלט לכללי ממשל תאגידי תקין".

בתקופתו של בלינקוב דבר כזה לא יכול היה להתרחש והוא בלם חזיתית ניסיונות לפטר את המנכ"ל המוערך. מאז המכתב הנוקב חלפו הרבה מים בנהר. בלינקוב הודיע על התפטרותו מוועדת האיתור לבחירת מנהלת רשות החברות והמועמדת של שר האוצר ליברמן מיכל רוזנבוים נבחרה. בתגובה לשאלת גלובס מדוע צעד כזה התאפשר למרות הנחיות הרשות - היא העדיפה שלא להגיב. רוזנבוים מובילה קו אחר לחלוטין מזה של בלינקוב, היא סבורה שאת הדירקטוריונים דווקא צריך לחזק.

תקופת בחירות היא בדיוק הזמן שבה הדירקטוריונים מלכים והפקידים חזקים מתמיד. כשהפוליטיקאים עסוקים בבחירות, ומיכאלי נהגה לגבות מרחוק את מנכ"ל הרכבת (אך לא לשנות את הרכב הדירקטוריון) תהיה עסוקה בקמפיין, איש הישר בעיניו יעשה ומי שאמורה לפקח על התנהלותם הבעייתית של הדירקטוריונים דווקא נראית מרוצה מהכאוס.