מעטות הן המכוניות שניתן להגדירן באופן מובהק בשוק הרכב הישראלי כ"מכוניות של צעירים". הסיבה טמונה כמובן בצעירים, קהל הפכפך ונטול משאבים שכמותו, וכמובן ברצונותיהם של היצרן והיבואן. מחד הם מעוניינים לפנות לקהל רווחי במיוחד שרכישותיו בגיל צעיר עשויות לבסס נאמנות למותג בהמשך הדרך, ומאידך הם חוששים מהתווית של "מכונית לצעירים", שתרתיע את קהל המבוגרים, כלומר את בעלי הממון. באירופה יודעים לפנות לשני קהלי היעד, כלומר לגרום לצעירים להיות גאים בצעירותם ולמבוגרים להתגאות ברוחם הצעירה, ויצרניות מסוימות עושות זאת היטב. סיטרואן עושה זאת עם C3 ועם איירקרוס. פיאט עושה זאת עם ה־500. מיני עושה זאת כמעט עם כל מה שהיא מייצרת.
סיאט לא עושה את זה בכלל. באירופה סיאט איביזה היא מכונית משפחתית קטנה, סופר־מיני, מכונית שאינה מתבלטת במיוחד או מיוחדת, מכונית שמתאימה לכולם, במיוחד למשפחות קטנות. בישראל סיאט איביזה היא מכונית של צעירים. יותר מסקודה פאביה, יותר מפולקסווגן פולו, מכוניות אחיות של הקונצרן. מדובר לרוב בהחלטת יבואן. סקודה היא צ'כית קרירה ויעילה. פולקסווגן גרמנייה מחושבת. סיאט ספרדייה לוהטת. סיאט עורכת מסיבות, מקיימת אירועי מכירות, הכל מיועד לצעירים.
סיאט איביזה החדשה ממש לא זועקת "צעירים", לא באירופה ולא בישראל. למעשה קשה להבחין בהבדלים ניכרים בינה ובין סיאט איביזה היוצאת. העיקרון נשאר זהה: פלטפורמה מוכרת של קונצרן פולקסווגן, מנועים מוכרים של קונצרן פולקסווגן, במקרה הזה מנוע בנפח ליטר אחד עם טורבו. גם התמסורת מוכרת היטב מפולקסווגן.
עם זאת, יש בסיאט איביזה משהו שונה. אולי זו החזית, עם הפנסים החדשים שמשתפלים בקצוות ומתאחדים עם הפגוש הקדמי; אולי זה הפס שחותך את צדו של הרכב, הישר מן הפנס ועד לאמצע הדלת האחורית, אולי זו רמת ההשקעה שניכר שנכנסה בעיצובן של מראות הצד. אך אל תצפו כאן ליותר מדי הרפתקנות, את זה תמצאו בסיטרואן, בפיאט או במיני.
לא מצפצפים על הבטיחות
תא הנוסעים של סיאט איביזה החדשה מאכזב, במיוחד לנוכח העובדה שמדובר במוצר מבית קונצרן פולקסווגן. ראשית, איכות הפלסטיקים נמוכה. בלב לוח המחוונים מותקן מסך גדול, שלמען האמת אינו אחראי על יותר מדי פונקציות, אין בו מירורינג, אין Apple Car Play, והתפעול עלול להיות מבלבל כשרוצים למשל לחבר מכשיר טלפון.
במרכז המסך קבוע לוח פלסטיק חלק גדול, שנראה זול ולא נעים למראה או למגע. באופן כללי תא הנוסעים של איביזה משדר שיממון תמוה, דלות לא מוסברת, וזה צורם במיוחד במכונית תוצרת פולקסווגן, קונצרן שידוע ביכולתו להפוך תאי נוסעים בסיסיים למקומות נעימים להפליא.
המושבים טובים, אולם חסרה תמיכה לחלקן האחורי של הברכיים, וגם סביבת ידית ההילוכים מרגישה עירומה ובסיסית. מה שכן, איביזה החדשה מרווחת מאוד, יותר מקודמתה, הודות להארכה של בסיס הגלגלים ושימוש בפלטפורמה חדשה. גם תא המטען סביר בנפחו.
עוד נקודה חשובה, סיאט איביזה מצוידת במערכת בלימת חירום, כלומר כזו שבולמת באופן אוטונומי את המכונית בשעת סכנה. המערכת עובדת היטב. ניסינו. מדובר ביתרון קריטי בהשוואה ליבואני רכב שמצפצפים, תרתי־משמע, על לקוחותיהם, במיוחד הצעירים וחסרי הניסיון, ומתקינים מערכות נחותות שיודעות רק לצפצף בשעת סכנה, בזמן שהלקוחות בחו"ל נהנים ממערכות בטיחות מקוריות ואיכותיות שמצילות חיים. היתרון הזה הופך את איביזה למכונית עדיפה על כל מכונית דומה, גם כזו שהיא נאה יותר, בעלת ביצועים טובים יותר או תא נוסעים עשיר יותר שאינה מצוידת במערכת הבלימה הזו.
שווה להשקיע במכוניות של צעירים שהוריהם בעלי הממון מהווים כוח קנייה משמעותי. ובאמת יש הפתעה נעימה: לסיאט איביזה מנוע צנוע מאוד, בנפח של ליטר אחד בלבד. הוא מפיק 115 כוחות סוס באמצעות מגדש טורבו. אנחנו מכירים את המנוע הזה מסקודה אוקטביה המצוינת, מאאודי Q2, כמעט מכל רכב קטן שקונצרן פולקסווגן מייצר.
המנועים האלה מעולים, עם צריכת דלק של ליטר אחד לכ־15 ק”מ. המנוע מעט רועד בסל"ד נמוך, אבל זה כמעט בלתי מורגש. תיבת ההילוכים האוטומטית מעולה. היא מהירה, מגיבה בשניות, מכוילת לצריכת דלק נמוכה ומינימום מאמץ.
נוקשה במידה הראויה
גם ההתנהגות מכוילת לצעירים. סיאט איביזה מעט נוקשה, בדיוק ברמה שמיועדת לנסוך ביטחון. היא לא נוקשה ברמה שמקפיצה את איביזה על שיבושי כביש, רק מספיק נוקשה כדי להיות מהנה. בסך הכל, סיאט איביזה החדשה מעניקה חוויית נהיגה טובה.
בשורה התחתונה, בשוק הרכב הישראלי סיאט איביזה מייצרת שפע של ציפיות מצד קהל יעד בררני במיוחד. על חלקן היא עונה היטב. בכל הקשור באיכות הנסיעה, היגוי, מידת החיסכון והמנוע, סיאט איביזה בהחלט עושה יופי של עבודה. לעומת זאת, תא הנוסעים שלה מפתיע לרעה בדלותו. הנחמה באה בדמות מערכת בלימה אוטונומית. בסופו של דבר סיאט איביזה החדשה היא מכונית בוגרת יותר, לטוב ולרע.
