מדינת ישראל שמה סוף לכעשור של התלבטויות ומגבשת תקן רשמי לקרינה שפולטים כלי רכב — כך עולה מטיוטה שהפיץ המשרד להגנת הסביבה. החוק הנוכחי לא מפקח על קרינה בכלי רכב שכן והם לא נכללים בחוק הקרינה הבלתי מייננת. התקן צפוי לחול על כלי הרכב ההיברידיים המשווקים בישראל בחודשים הקרובים לאחר אישורו הסופי.
בחודשים האחרונים החלו מכוניות היברידיות להוביל את טבלאות מסירות הרכב, והמכונית הנמסרת ביותר ברבעון הראשון של 2018 לפי איגוד יבואני הרכב היתה יונדאי איוניק ההיברידית. בעקבות זכייתן של הצעות הכוללת חלוקת מכוניות היברידיות במכרזי רכב גדולים בכמה גופים במשק, בהן גם חברת מקורות, החלו עובדי החברות לבדוק באופן עצמאי את הקרינה במכוניות. אך היעדרו של תקן מחייב בנושא מונע מסקנות לגבי הסיכון בשימוש בהן.
לפי טיוטת הנוהל שהגיעה לידי "כלכליסט", התקן מעלה שורה של דרישות לגבי הציוד למדידת הקרינה וההכנות הדרושות לפני המדידה. כך, התקן דורש למדוד את פליטת הקרינה הן בנסיעה במהירות של 50 קמ"ש והן במהירות של 90 קמ"ש. בנוסף, התקן מגדיר כמה אזורים שבהם יש למדוד את הקרינה: אזור הנהג, אזור הנוסע שליד הנהג, המושב האחורי השמאלי והמושב האחורי האמצעי.
מידת הקרינה מתייחסת לממוצעי חשיפה שבועיים שמחולקים לשלוש דרגות: הרמה הבטוחה (עד ל־4 מיליגאוס בשבוע) שתגדיר רכב כ"ירוק"; הרמה השנייה (7–4 מיליגאוס בשבוע) שמגדירה רכב כ"כתום"; והרמה השלישית והמסוכנת ביותר (מעל ל־7 מיליגאוס) שתגדיר את הרכב כ"לא בריא".