"וואלה זה נכון; פרייארים לא מתים, רק מתחלפים ומי שנכנס היום לעבוד כנהג מונית – הוא אכבר פרייאיר", אומר יהודה בר אור, יו"ר איגוד נהגי המוניות, שהסכים לפתוח את הכיס וגם לגלות מהניסיון שצבר כמה נהג מונית באמת מרוויח בישראל.
ישנן מספר דרכי עבודה על מונית. הסוג הראשון זה הנהג שהוא גם בעל המונית ובעל המספר. "בסוף החודש, אם עבד מידי יום 8 שעות הוא ייקח בניכוי הוצאות – 4-4.5 אלף שקל", אומר בר אור ומוסיף כי "אחרי 12 שעות עבודה ביום – המשכורת תצמח ל-7 אלף". מדובר על שכר שעתי של 30 שקל, אך המציאות בשטח כפי שהוא מתאר – קשה הרבה יותר; "אני מתבייש במצב שקיים, כולם חושבים שזו עבודה מתגמלת אבל שוכחים שרמת ההוצאות של נהג מונית דוחקת יותר ויותר נהגים לתוך מצוקה כלכלית". ועל אילו הוצאות הוא מדבר? כך למשל, עבור מונית מסוג סקודה ישולם ביטוח מקיף + חובה סכום של 12 אלף שקל בשנה, לזה יש להוסיף את רכיב הדלק , בלאי ותיקונים במוסך, הפרשה לסדרן שיכולה לנוע בין 500 שקל בחודש לפי שלוש.
הסוג השני של אופן העבודה הוא בעל רכב שאינו בעל מספר, הוא ישלם עבור כך סכום חודשי של 1,200 שקל לחודש. " מדובר על נהגים שאין להם ברירה אלא לעבוד 12 שעות ביום. כי אחרת, אם אתה מוריד מ-5 אלף שקל את הסכום הזה – אי אפשר להתקיים", מסביר בר אור.
הסוג השלישי הוא נהג המונית העצמאי שאין בבעלותו רכב או מספר והוא משלם עבור כך סכום קבוע, פיקס יומי בגובה של 150 שקל בגין הזכות להשתמש במונית ל-12 שעות. "הפיקס מהווה הוצאה ובסוף החודש הוא נשאר עם סכום שנע בסביבות ה 6 אלף שקל. ויש גם סוג רביעי, מדובר על שיעור של 10% מנהגי המוניות, להם יש סידורי עבודה עם משרדי עורכי דין או חברות במשק, שאינם נדרשים לאתר נוסעים באקראי, והם בהחלט יכולים לסיים את החודש עם סכומים שגבוהים פי 2 משאר נהגי המונית.
ויש גם סוג נוסף, מסביר עמי ברגמן, מנכ"ל חברת עוקץ מערכות שעוסקת במתן פתרונות בתחום שעוני הנוכחות ותוכנת השכר. "מדובר על שיעור של 10% מכלל נהגי המוניות שעובדים עם תלוש משכורת אצל מעסיקים שלרוב מדובר על כאלו שמחזיקים צי של מוניות", הוא מציין. "השכר שמופיע בשורת הנטו שלהם נמוך גם הוא ומגיע לרוב לסכומים דומים או נמוכים מקבוצת הנהגים שמשתייכת לסוג הראשון".
אושרי, נהג מונית בן 29 מתל אביב:
"אנשים חיים בסרט. חושבים שכל היום נהגי המוניות רוצים לדפוק אותם, אבל לא מבינים דבר אחד נורא פשוט: מי שבאמת נדפק זה אנחנו. כוים דופקים אותנו מכל כיוון: חברות הביטוח עם הפרמיות, המדינה עם הדלק והמיסים, יבואני הרכב והמוסכים עם המחירים של התיקונים. מה שקורה זה שבסוף החודש אני בא לבית עם 5.5 אלף שקל, לפעמים פחות ואני עובד כמו חמור - 10 שעות ביום. נראה אתכם חיים ממשכורת כזו. יש לי ילדה קטנה ואישה בהריון.
למה נכנסת לתחום?
"כי הייתי ילד מפגר שחשב שעושים כסף, זה למה. כי חשבתי שאני אוהב לנהוג ובסבבה גם אעשה מזה פרנסה יפה. אבל קדחת, לא פרנסה ולא כלום. אני בבושה מול האישה, מול עצמי".
למה אתה לא עובר לתחום אחר?
"אני רוצה לעבור ובניגוד להרבה נהגים אחרים, אני בתחילת החיים שלי. אני אעבור. זה יקח עוד קצת זמן אבל אין מצב שאני נשאר נהג מונית".
מה המסר שלך לכאלו שרוצים להיכנס לתחום?
תברחו אחים שלי, אל תעזו לעשות את הטעות. השוק מוצף ואני קורא שגם מתישהוא יכנסו מוניות אוטונומיות והשד יודע מה עוד. אלו מקצועות שנעלמים מהעולם. אבא שלי היה נהג מונית. גידל 3 ילדים לתפארת מהכסף שהיה עושה על המונית. אני בקושי את אשתי והילד יכול להאכיל".
בשורה התחתונה מסביר יהודה כי זו המציאות בשטח – אלו הסכומים שמרוויחים בתחום, בין אם אתה עובד עם אפליקציה ובין אם באופן אחר. "מילא נהגי המוניות שמממשיכים לעבוד כי אין להם ברירה, אין להם פנסיה והם צריכים לעבוד עד המוות או עד שייקחו להם את הרישיון, אבל אני לא מבין את אלו שנכנסים לתחום מתוך מטרה להתפרנס ממנו", אומר בר אור ומוסיף כי נהג מונית זו עבודה נהדרת כאשר אתה לא צריך להתפרנס ממנה כמקור פרנסה עקרי. קח למשל את כל אלו שפרשו מצה"ל עם פנסיות יפות וסכומים יפים, הם קונים מונית, הזמן עובר נהדר על הכביש ויש להם את הבסיס הכלכלי בנוסף לכסף שנכנס להם מהמונית. כל השאר שנכנסים לתחום - פראיירים".
חדשות קשורות