קורקינטים בת"א: סלפי בעת הרישום והפחתת מספר הכלים

עיריית תל אביב צפויה לצאת בימים הקרובים עם פרסום קול קורא לאסדרת תחום הקורקינטים השיתופיים ברחבי העיר. קול קורא זה יוצא מדי שנה, כאשר בכל פעם העירייה מציבה לחברות הקורקינטים תנאים חדשים בהם הן צריכות לעמוד.

ל"כלכליסט" נודע כי כחלק מהקול הקורא לשנת 2023 צפויים מספר שינויים בהסדרת התחום, וביניהם שינויים שיגבילו כניסה של חברות חדשות לשוק, דרישה ליכולות טכנולוגיות לעמידה בדרישות החניה בתוך השטחים שיועדו לחניות קורקינטים שיתופיים (דיוק מיקום חניה לטווח של עד 2 מטרים מתא חניה), החמרת תנאי הזיהוי שנדרשים על מנת למנוע רכיבת קטינים שיכללו צילום "סלפי" במועד ההרשמה וחיוב הימצאות קסדה ב־75% מהכלים. בעירייה בוחנים גם את צמצום מכסת הכלים, שעומדת כיום על 9,000 ב־10%.

שוק הקורקינטים השיתופיים העולמי נמצא בנקודת מפנה, גם בגלל המשבר הכלכלי שהכניס את החברות ההפסדיות לסחרור פיננסי וגם בגלל שינוי דעת הקהל העירונית כלפי הכלים השיתופיים. המכה האחרונה הגיעה מכיוון העיר פריז, כאשר בעירייה הודיעו כי הם מתלבטים אם לחדש את ההיתר של חברות הקורקינט השיתופי הפועלות בעיר.

מיטל להבי, סגנית ראש עיריית תל אביב־יפו והממונה על תחום התחבורה בעיר, חושבת שמה שרלוונטי לפריז לא רלוונטי לתל אביב: "שמעתי את ההתלבטות בפריז, אבל אני חושבת שבתל אביב התרבות של דו־גלגלי היא מבורכת, ובגלל זה אנחנו מעודדים את השימוש בכלים שיתופיים".

אחת הטענות של להבי היא ש"השיתופיים נמצאים במקום שהם מייצרים אופציה לרכיבה ספונטנית. נתקעת, לא תפסת מונית, האוטובוס לא הגיע — יש לך את השיתופי במרחב ואתה יכול להשתמש בו". טענה זו מתכתבת באופן חלקי עם נתוני עיריית תל אביב: לפי סקר משתמשים שנערך ב־2021, 29% מהעונים טענו שהקורקינט מבחינתם מהווה תחליף להליכה ברגל, 22% טענו שמדובר בתחליף למונית, 14% לרכב פרטי ו־14% למונית.

הליך האסדרה נעשה בשיתוף עם חברות הקורקינט השיתופי, שהתאחדו לאחרונה ביחד לקבוצת אינטרס משותפת באיגוד לשכות המסחר. בתל אביב פועלות 5 חברות קורקינטים שיתופיים — ווינד, ליים, בירד, טיר ודוט.

לפי נתונים מעודכנים של עיריית תל אביב, הקורקינטים השיתופיים היוו כ־22% מסך הרכיבות בעיר, כאשר מדובר בירידה משיא הרכיבות של הקורקינטים השיתופיים שנרשם בשנה שעברה, כשבאוקטובר 2021 הקורקינטים השיתופיים היוו 29% מכלל הרכיבות בעיר.

עם זאת, כמות הנסיעות הכללית של הקורקינטים השיתופיים בתל אביב עלתה בשנים האחרונות: בנובמבר האחרון ממוצע הנסיעות היומי עמד על כ־30 אלף נסיעות, וזאת לעומת ממוצע נסיעות יומי של כ־25 אלף נסיעות בנובמבר 2021 וכ־12 אלף נסיעות בנובמבר 2020.

בכל הקשור לתחרות בין חמשת החברות, חברת ליים מובילה על מתחרותיה: כ־49% מסך הנסיעות בתל אביב נעשות בקורקינטים של ליים. כל אחת מחברות הקורקינטים יכולה לשים בעיר עד 1,800 כלים, אך רק ליים ובירד באמת עושות זאת. לווינד יש כ־1,500 כלים הפרושים בעיר, לדוט כ־1,000 כלים ולטיר פחות מכך. מכך יוצא שבפועל יש בתל אביב כ־7,000 כלים במקום 9,000 שההיתר מתיר, וזו אחת הסיבות לכך שהעירייה שוקלת לצמצם את מכסת הכלים ב־10%.

מנכ"ל ליים ישראל איתי ראב"ד אמר ל"כלכליסט" שלדעתו עיריית תל אביב צריכה להגביל בקול הקורא את מספר החברות הפועלות בעיר לשלוש: "צמצום הפעילות לשלוש שחקניות תאפשר לנו את חיזוק האמינות של השירות בעיר". לפי ראב"ד, הקורקינטים השיתופיים הם הפתרון הטוב ביותר להתניידות בתוך "הכאוס התחבורתי". ראב"ד טוען כי הקורקינטים השיתופיים לא תורמים לכאוס, ולטענתו "דווקא הכלים השיתופיים מפוקחים, במהירות המותרת ויש לגביהם הגבלות שאנחנו מאוד תומכים בהן".

על אף שהביקוש לשירות שחברות הקורקינט השיתופי מספקות גדל, החברות הפסדיות ואינן יציבות פיננסית. ראב"ד מודה כי חברת ליים הפרטית עדיין אינה רווחית: "אני יודע להגיד שמבחינת רווח תפעולי ליים העולמית הולכת לכיוון שנהיה חיוביים ב־2022". לטענתו, "עליות הריבית מאיימות על כל השוק", אך ליים גייסה מספיק כסף כדי להמשיך לפעול והם בדרך לרווחיות.

הקשיים הפיננסיים של חברות הקורקינט השיתופי נחשפו אצל בירד, שנסחרת בבורסה. בחודש שעבר דיווחה החברה ההפסדית לבורסה שייתכן שהיא תפשוט רגל. רן ברודר, מנכ"ל בירד ישראל, אמר ל"כלכליסט" כי כעת הם עשו את הצעדים הנדרשים כדי להבין את המצב המאקרו־כלכלי: "יצאנו ממקומות שלא טובים לנו מבחינת רגולציה ורווחיות, ואנחנו מתמקדים בשווקים שאנחנו כן יודעים לייצר בהם רווחיות. בישראל אנחנו כבר שם, אנחנו אפילו מגייסים". 

בהקשר של השוק המקומי, מבקר ברודר את השינויים הרגולטוריים התכופים שמבצעת עיריית תל אביב: "אין חברה ששמחה לשנות את מודל התפעול שלה באמצע השנה. אנחנו רוצים לדעת מה הרגולציה כדי לעמוד בה". ברודר מתייחס גם לאפשרות שהעירייה תצמצם את מספר הכלים וקובע כי "הציפייה של החברות שהכמות לא תפחת כדי להבטיח רמת שירות מסוימת. אם היא תפחת אז לא יהיו מספיק כלים זמינים".