מתקפת רקטות בנהיגה: אלו 5 כללים מצילי החיים שאתם חייבים להכיר

לפני 3 שנים, 6 חודשים - 14 מאי 2021, Walla!
כלי רכב פגועים במקום נפילת הרקטה בלוד
כלי רכב פגועים במקום נפילת הרקטה בלוד
בבית יש ממ"ד או חדר מדרגות, אבל מה עושים כאשר נקלעים למתקפת רקטות בזמן הנהיגה? אנחנו מרעננים 5 טיפים מצילי חיים להתמודדות עם מצב החירום

1. מודעות

מודעות לסביבה שלנו נכונה וחשובה בכל נהיגה, בעת מתיחות בטחונית היא חשובה שבעתיים. האם אנחנו נכנסים לאיזור מטווח? מהם זמני ההתרעה העומדים לרשותי בטווח זה? זה נשמע כללי, אבל עצם העובדה שהנהג או הנהגת מודעים לכך שמשהו יכול להשתבש - משמעותו - קיצור אדיר של זמן התגובה ורגע הבלבול והבהלה לשמע האזעקה.

2. לפתוח אוזניים

התרעת הצבע האדום נשמעת באיזורים המדויקים בהם יש סבירות גבוהה לפגיעת רקטה. גם אם נדמה לכם שהיא מגיעה מאחורה, או מהצד ואפשר להמשיך לנסוע, תשכחו מזה - אם אתם שומעים אותה אתם כנראה בטווח המסוכן.

עוד נקודה בנושא האוזניים, פתחו חלונות, תנמיכו את עוצמת השמע ברדיו ושימו לב להתרעות כדי שתוכלו לשמוע אותן טוב יותר.

3. חפשו מחסה

ממש כמו שסורקים את הכביש בזמן נהיגה, הפעם אנחנו צריכים להוסיף לזה עוד "קומה". במיוחד לקראת עצירה באדום או פקק תנועה - חפשו את המקום שיכול להוות את המחסה הטוב ביותר.

זו יכולה להיות כמובן מיגונית, בטונדות לצד הדרך, תעלה מעבר לשוליים וגם היצמדות למעקה ההפרדה מהבטון יכולה לספק מחסה מצוין. במידה ואלו לא זמינים, הדבר הטוב ביותר שאתם יכולים לעשות זה לעצור במקום בטוח בשוליים, בו אינכם מסכנים את עצמכם או אחרים, לשכב על הכביש, פנים כלפי מטה וידיים מסוככות על הראש.

תשכחו מלהתחבא במכונית, הרסיסים של הרקטה יחוררו את המכונית שלכם כמו גבינה צהובה.

4. הישמעו להוראות המשטרה וכוחות הבטחון

אני יודע שאתם בקבוצת הווטסאפ הכי שושואיסטיות, יודעים איפה יש צבע אדום עוד לפני שהרקטה משוגרת. יופי, עכשיו צאו מהסרט - אתם לא יודעים כלום ומה שאתם יודעים לא רלוונטי.
כאשר המשטרה, פיקוד העורף או הצבא סוגרים ציר, צומת, שביל או שטח, אתם לא מתחילים לנהל מו"מ ומראים לו את הפוש מ"וואלה!" שאומר שהכל בסדר. אתם אומרים "תודה, כל הכבוד", רצוי להשאיר להם חטיף, בקבוק שתייה קלה או כל דבר אחר.

הראיה שלהם כוללת, מתכללת ורחבה הרבה יותר משלכם, הם לא תמיד צודקים, אבל תמיד צריך להקשיב להם.

5. עזבו את הווטסאפ

אם ביום-יום, אנחנו מופצצים בהודעות בלי סוף ונאבקים קשות בדחף לראות מה בסוף קרה עם הבחור שמרים גלגל עם הטרקטור (הוא נוחת ושובר את הציר הקדמי והחבר שלו צועק "פיזדץ!") - זה ברגיל.
בתקופת ההסלמה הדחף לשתף בכל סרטון, תמונה, ממים, חידודים וחדשות מתפרצות, נכונות או לא נכונות הופך למכת מדינה נוראית בכל סבב הסלמה. טבעי, מוכר, מובן, מטופש - הכל בסדר. 

Support Ukraine