קיבל רכב חדש עם "ליקויים משמעותיים". מדוע בית המשפט דחה את התביעה?

מי שקורא את כתב התביעה הזה, משוכנע כי מדובר בלקוח שנעקץ ללא כל בושה על ידי אחת מיבואניות הרכב הגדולות בישראל. מסכת הטענות שלו, לצד המילים שנכללו בה, לא מותירות לספק: מדובר על התנהלות חצופה ומקוממת, כזו שראויה לגינוי מקיר לקיר ולהוקעה ציבורית.

גיבורנו התורן הוא גבר בן 68, גמלאי של משרד החינוך, שבין השאר משמש כבוחן ומסמיך מורי נהיגה. מלח הארץ, כך מצטייר. בחודש יוני 2019, הוא חתם על חוזה לרכישת ניסאן קשקאי חדש, והעביר ליבואנית קרסו מוטורס 156,410 שקלים והיא בתמורה ציידה אותו בג'יפון חדש. אלא שמהר מאוד, כך הוא טען, גילה בנו כי בתחתית הרכב יש סימני חלודה. כל צרכן סביר ששילם הון תועפות עבור רכב היה מתעצבן בנסיבות כאלו, וכך גם קרה במקרה האמור. הוא פנה לשירות הלקוחות של החברה באופן מידי, ולטענתו בבדיקה שהיא ערכה לרכב אכן נמצאו סימני חלודה, אך משום מה היא קבעה כי מדובר על " סימנים כתומים באגזוז וזה תקין".

זה היה רק האקורד הפותח למסכת טענות בנוגע לרכב התקול שסופק לו. מעבר לעובדה כי לשיטתו, הרכב צרך דלק בכמות גבוהה משמעותית מזו שהוצהר עליה, הוא טען כי חלקו האחורי "נזרק" בעת תחילת הנסיעה. גם המאוורר, שפעולתו אמורה להסתיים מייד לאחר כיבוי הרכב, ממשיך לעבוד במשך דקות ארוכות, ואם לא די בכל הליקויים המרגיזים הללו, המראה הפנימית התגלתה כלקויה והחלון האחורי לא משתקף מבעדה.

ומה עם התמונות?

מצטייר לכם כמו תמורה גרועה עבור הרבה מאוד כסף ששילם? בהחלט. לאור כל זאת, הוא פנה ליבואנית בבקשה לבטל את העסקה, אך היא סירבה בכל תוקף ולמעשה גלגלה אותו מכל המדרגות. המום מתשובתה החצופה, הגיש הברנש כתב תביעה לבית משפט השלום בנצרת, במסגרתו הוא גלל את התנהלותה ומכלול הנזקים שנגרמו לו. לטענתו, הנתבעת התנהלה באופן רשלני, לא הוגן וכתוצאה מכך שילם עבור רכב עם ליקויים מחיר מלא. לדבריו, עסקינן בעוולת הטעיה, לרבות אי גילוי נאות והפרה בוטה של חוק המכר. אי לכל זאת, ביקש התובע מבית המשפט כי יחייב את היבואנית לשלם לו את 157 אלף השקלים ששילם, בתוספת הוצאות ופיצוי בגין עוגמת נפש - סך הכול כ -238 אלף שקלים.

אולם בית המשפט דחה את תביעתו, ולא זאת בלבד, גם חייב אותו בתשלום הוצאות משפט וחיובים אחרים בגובה של 20 אלף שקלים. איך זה יתכן?

קרסו מוטורס, שיוצגה על ידי עורכת הדין נטלי בוקאי-שלו ממשרדו של אסף ורשה, הדפה בזו אחר זו את טענותיו. ראשית, קבע בית המשפט כי לא חלודה ולא כלום. מומחה שמונה על ידי השופט קבע כי אין ברכב סימני חלודה חריגים או רקבון. באופן תלוש, טען מהנדס ששכר התובע כי המדובר על כתמי חלודה שבינתיים נעלמו, אלא שכימית הטענה הזו שגויה מיסודה: חלודה אינה יכולה להיעלם. הגדיל התובע וצרף לכתב התביעה תמונות שמצביעות על חלודה, אולם בית המשפט קיבל את טענת באי כוחה של היבואנית וקבע כי אין מדובר בהכרח על תמונות אמיתיות.

בכל הנוגע ל'זריקת הזנב', משום מה העדיף התובע שמומחה מטעמו של בית המשפט לא ייטול את הרכב לנסיעת מבחן, או במילים אחרות - חשש שמא טענותיו יתגלו במלוא מערומיהן. וכך, בזו אחר זו, הדף בית המשפט טענה אחר טענה, ושלח את התובע לביתו ללא כל פיצוי. ההיפך - הוא חויב לשלם את שכר טרחת המומחה שמינה בית המשפט, וגם את שכר טרחת עורכי הדין.

עו"ד אסף ורשה, בא כוחה של יבואנית הרכב: "הקרסנו את מגדל הטענות של התובע, שהתגלו בסופו של יום כתלושות מציאות ונעדרות כל יסוד עובדתי. לא נפל כל פגם, לא ברכב שסופק ללקוח ולא בהתנהלותה של היבואנית".