רבע מהישראלים מוכנים לשלם אגרת גודש כדי לעקוף את הפקקים

לפני 5 שנים - 24 מרץ 2019, כלכליסט
רבע מהישראלים מוכנים לשלם אגרת גודש כדי לעקוף את הפקקים
בעוד שבאוצר מנסים לעודד את הציבור לוותר על הרכב הפרטי, רק 29% מגיעים לעבודה בתחבורה ציבורית; התוצאה: 70% מהנהגים עומדים בפקק של חצי שעה לפחות פעם בשבוע. החסם העיקרי של הישראלים מנסיעות שיתופיות: החשש מזרים

לא רק מבקר המדינה מיואש מהפקקים - רבע מהישראלים מוכנים לשלם כדי לעקוף אותם. מסקר שערכה Waze בהשתתפות יותר מאלף איש, עולה ש־24% מהישראלים שנכנסים עם רכב לערים הגדולות היו מוכנים לשלם אגרה כדי להקל על מצוקת הפקקים, ועוד 8% היו מוכנים לשלם אגרה על נסיעה בשעות העומס. 27% היו מוכנים לוותר על הרכב הפרטי ו־32% מוכנים לשנות את שעות הנסיעה כדי שלא להיתקע בדרך.

פקקים כל השבוע

לפי הסקר, שליש מהישראלים עומדים בפקק של יותר מחצי שעה לפחות שלוש פעמים בשבוע, יותר בתל־אביב ובמרכז (37%), ופחות בירושלים (32%) ובחיפה (15%). 70% עומדים בפקקים כאלה לפחות פעם אחת בשבוע. לא מפתיע אם כך שהישראלים רואים בבעיית הפקקים כבעיה השלישית בחשיבותה במדינה אחרי מחירי הדיור והצפיפות בבתי החולים, ולפני יחסי דת ומדינה או יחסי יהודים־ערבים.

ועדיין, 48% נוסעים לעבודה ברכב הפרטי ורק 29% בתחבורה ציבורית, מה שאומר שבעיית הפקקים לא עומדת להיפטר בקרוב.

83% מהנשאלים מאמינים שלממשלה ולמשרד התחבורה כלים שיוכלו להקל על הפקקים, כשבדומה לדעה הרווחת בקרב גורמי המקצוע בתחום - גם הציבור מבין שתחבורה ציבורית היא המענה הראשון למצוקה (71%), לפני סלילת כבישים ושיפורים לתשתית (60%).

כמחצית מהנשאלים היו מוכנים לבחון שימוש בנסיעה שיתופית (קארפול), הצטרפות לנהג אחר שנוסע לאותו יעד. ווייז, כמו מוביט ובקרוב גם גופים אחרים, מציעים שירותי קארפול בתשלום סמלי, המהווה החזר הוצאות לבעל הרכב. החסם העיקרי שעולה מהסקר הוא חשש מנסיעה עם זרים (37%).

32% היו מוכנים לעבור לקארפול כדי לחסוך כסף, 25% כדי לחסוך זמן ו־23% היו עוברים אם היו נתיבים מהירים למשתמשים בנסיעה שיתופית, מה שקיים כיום רק בנתיב המהיר בכניסה לת"א.

קארפול או אוטובוס?

שרון, תושב כפר־סבא, נחשב בווייז ל"שיאן הקרפול הישראלי". "אני משתמש בשירות מאז 2015, מה שאיפשר לי ולאשתי למכור את אחת משתי המכוניות שהחזקנו", הוא מספר. "אני עובד בהרצליה, ויש לי פול קבוע של נהגים שנוסעים מכפר־סבא לשם. אני הולך 5־10 דקות למקום המפגש, כמו שהייתי הולך לתחנת האוטובוס, אבל הנסיעה הרבה יותר מהירה: 30־40 דקות לכל כיוון במקום שעה וחצי באוטובוס, שגם רועש יותר". 

שרון משלם על נסיעה כזאת 12־13 שקל לכיוון, יקר יותר מאוטובוס, אבל זול בהרבה מנסיעה ברכב פרטי. "זה לא רק הכסף והזמן, אני פוגש אנשים שאחרת לא הייתי מכיר. יש לנו שיחות, ונוצרים קשרים הרבה מעבר לנסיעות".

בווייז מסרבים למסור נתונים מדויקים על מספר הישראלים המשתמשים בשירות הקארפול שלה, מלבד שמדובר כבר במאות נוסעים ביום. "תוספת נת"צים ורכבות זה שינוי שלוקח זמן ועולה כסף. נסיעה שיתופית היא פתרון מיידי", אומר גיא ברקוביץ', מנהל האופרציה בווייז.

בחברה פועלים מול חברות גדולות ואזורי תעסוקה, שמעוניינים לצמצם את מצוקת החניה והפקקים באזורם. וייז גם מסבסדת נסיעות במקומות מסוימים כדי לעודד עובדים להתנסות בשירות. בין החברות שכבר השתלבו בשירות נמצאות אמדוקס, HP ומובילאיי.

Support Ukraine