איך שגלגל מסתובב לו, אי שם במחצית השנייה של שנות ה-50, לאורך שנות ה-60 וה-70, כאשר פיאט הייתה אימפריית רכב אירופית, ה-600 המקורית הייתה הבסיס של פיאט 500 ומאוחר יותר למולטיפלה הראשונה וה-850 המשפחתית הקטנה. היו לה מנוע בנזין אחורי והנעה אחורית. היא יוצרה תחת רישיון על ידי סיאט בספרד וגם בארגנטינה ויגוסלביה. פיאט 600 החדשה היא תמונת הראי של אותו עידן.
כי פיאט היום כבר אינה בשיאה, אלא עוד יצרנית בקבוצת סטלנטיס שאיחדה את פיאט-קרייזלר-אלפא ולנצ'יה עם פיג'ו-סיטרואן-אופל. ה-600 בעצמה לא רק שאינה בסיס לשום מכונית, מתבססת על פלטפורמת ה-e CMP של הקבוצה, עם הנעה חשמלית, קדמית ותיוצר בפולין.
אבל בנקודת הזמן הנוכחית, לפיאט חפצת החיים אין הרבה פריווילגיות, כדי לשרוד היא צריכה לחזור לשורשים והדרך לשם עוברת בצנרת המסועפת של חברת האם.
אנחנו נמצאים על הגג של מטה פיאט בטורינו, זה הבית ההיסטורי של פיאט מאז 1923, מבנה עצום מימדים שעל גגו נסלל מסלול אובאלי ענק, עליו הייתה היצרנית בוחנת את מכוניות המירוץ שלה והמכוניות הסדרתיות ב"חצר האחורית" ורחוק מעיניים סקרניות.
הפעם הוא מארח אירוע אחר לגמרי, ההצגה הציבורית הראשונה של שתי מכוניות חשמליות חדשות של היצרנית, שתי יריות פתיחה לרנסנס האיטלקי תחת כנפיים צרפתיות. הראשונה היא הטופולינו הזערורית, אחות לאופל רוקס וסיטרואן אמי שלא נראה בישראל וחבל והשנייה, החשובה יותר היא ה-600 החדשה.
"סטלנטיס היא חברה צעירה וצומחת, אבל עם שורשים עמוקים בעולם הרכב", אומרים בפיאט כאשר הם מסתכלים על עתיד של מעבר לתחבורה נטולת מזהמים ב-2030, אבל לא פחות מכך מציינים שהדרך לשם תעבור בשיפור באיכות, בהיצע ובביצועים - כאן לא רק בהיבט של המוצרים אלא בצד הפיננסי שלהם לחברה. במילים אחרות - הם חייבים למכור והרבה.
"יש לנו גישה למשאבים ואנחנו נחזיר את פיאט למקום בו היא צריכה להיות" אומר פרנסואה אוליבייה מנכ"ל פיאט. "נחליף את סימן השאלה שליווה את פיאט בסימן קריאה", כאשר בדברים האלו הוא מתייחס לעובדה שלמעט ה-500 החשמלית, ההיצע של פיאט נשען כיום על מכוניות וותיקות מאוד, שמתקשות להישאר אטרקטיביות כבר עכשיו, כל שכן בעתיד המשתנה.
הישענות שנבעה ממעגל הקסמים של רווחיות נמוכה בקטגוריות הקטנות, העלויות האדירות שנדרשות לפיתוח דגמים חדשים, התיישנות הדגמים שהופכים אותם לאטרקטיביים פחות וחוזר חלילה. למען האמת, פרויקט להצגת מעין "פונטו מוגדלת" התגלגל בפיאט עוד ב-2013. סרג'יו מרקיונה, האיש והסוודר והבוס הגדול של פיאט בשעתו היה סקפטי לגבי הרווחיות של קטגוריית הסופר מיני וביקש לבחון את ההיתכנות למוצר כזה. אלא שעוד בשלב האיפיון התברר כי מכונית גדולה יותר דורשת פלטפורמה גדולה יותר, ולזה כבר לא היה כסף. וכסף זה הסיפור גם פה. "אנחנו מפוקסים על רווחיות" אומר אוליבייה, "והדרך לשם עוברת בחלוקת פלטפורמות".
ויש גם אפליקציונה
העיצוב החיצוני נאה, אבל לא יוצא דופן, כנראה תוצאה של רצון וצורך לפנות לקהלים רחבים מאוד, החל בשמרנים שרוצים פשוט עוד מכונית קטנה של פיאט ועד לקהל צעיר. יש פה תמהיל של אזכורים מהפיאט 500 החשמלית לצד בתי גלגלים עם קשתות שחורות שמנסה לתת לו איזה זיהוי עם קרוסאוברים. אז אולי זו העובדה שהיא עמדה ליד ה"טופולינו" משובבת הנפש, אבל באופן כללי המסר הוא נאה וסולידי למדי.
בתא הנוסעים יש פריסה כללית שמזכירה את דגמי סטלנטיס החדשים. לוח מחוונים דיגיטלי של 7 אינץ', מסך מגע גדול של 10.25 אינץ', קורת רוחב צבעונית בחלק העליון של הדשבורד ושמחנו לגלות שאת תפעול בקרת האקלים ניתן לעשות מכפתורים פיזיים וכן עם כפתור שליטה בעוצמת השמע. אין בורר הילוכים, שורת כפתורים מחליפה אותו ומפנה מקום לתאי אחסון במרווח בין המושבים. איכות החומרים מעורבת, בחלק העליון של הדשבורד הם רכים ונעימים, בדלתות הם בעיקר קשים.
ה-600 תגיע בשתי רמות גימור בלבד "לה פרימה" המהודרת ו"רד" הפשוטה יותר. ההבדלים המרכזיים: ריפודי עור (סינטטי) ודיפונים בהירים בלה פרימה, שקע USB לשורת המושבים השנייה, חישוקי 18 אינץ' (16 אינץ' ברד), כיוון חשמלי, שלט קרבה, פתיחה חשמלית לתא המטען, טעינה אלחוטית, חימום ועיסוי למושב הנהג. כמו במכוניות חשמליות מתקדמות, גם היא מציעה אפליקציה שמאפשרת שליטה מרחוק על התאורה, הצופר, פתיחה ונעילה של הדלתות, מיזוג, אך לא על הטעינה.
שתי הגרסאות מציעות את אותה חבילת מערכות בטיחות, בלימה אוטומטית, בקרת שיוט אדפטיבית, תיקון סטייה מנתיב, התרעת רכב ב"שטח מת", זיהוי תמרורי מהירות, חיישנים היקפיים ומצלמה אחורית.
על ההנעה
הנה פיסת מידע היסטורית: פיאט 600 המקורית עשתה (לפי פרסומים בשעתה) כ-17.5 ק"מ לליטר, היה לה מיכל דלק של 26 ליטרים ולמרות שבאותן שנים אם הייתם אומרים "תקן WLTP" למישהו הוא היה אומר לכם לבריאות - בחשבון זריז יוצא שהיא הייתה מכסה 456 ק"מ למיכל. אז מה קורה עם החדשה?
טוב, אז ברור שאי אפשר באמת להשוות, אבל בכל זאת, מתחת למכסה המנוע של ה-600 החדשה נמצאת יחידת הכוח החשמלית של סטלנטיס בגלגול העדכני שלה שכבר ראינו בפיג'ו e2008 ואופל אסטרה: 156 כ"ס שמקבלים את האנרגיה מסוללת 54 קוט"ש שאמורה להניע אותה למרחק של 409 ק"מ בשימוש משולב ועד 600 ק"מ בנסיעה עירונית. הטעינה המהירה שלה בעמדות DC יכולה להתבצע בקצב של עד 100 קילוואט וזה אומר מילוי של הסוללה מ-10 ל-80% ב-27 דקות. טעינה מעמדה ביתית של 11 קילוואט תארך 5 שעות ו-45 דקות ממצב ריק למלא.
הביצועים במצב "ספורט" (המצטרף לנורמל ואקו) הם 9 שניות ל-100 קמ"ש ועד 150 קמ"ש מירביים.
בנוסף לגרסה הזו, במהלך 2024 תצטרף להיצע גרסת בנזין עם מערכת היברידית קלה. הבסיס יהיה מנוע ה-1.2 ליטרים עם שלושה צילינדרים מוגדשי טורבו של הקבוצה בהספק 130 כ"ס. בפיאט מדגישים כי היא תוכננה ועוצבה באיטליה, אבל כאמור את הייצור הם יעשו דווקא בפולין, לצד ג'יפ אוונג'ר.
שירת הסנטימנט
אתגר לא פשוט ניצב בפני פיאט עם ה-500 ובכלל. כן, בהסתובבות בטורינו ואיטליה, אפשר לחשוב שפיאט היא אימפריית המכוניות שהייתה בשנות ה-50, 60, 70, אבל מחוץ לאיטליה ומחוץ לאירופה בכלל, לא מדובר ביצרנית שבאמת דומיננטית בשווקים וגם כאשר היא כן דומיננטית, זה כאמור בפלחי שוק שעל מנת להיות בהם רווחיים מאוד צריך לגלגל כמויות אדירות של כלי רכב.
כאן מנסה ה-600 לייצר פיצוח. היא לא זולה, למרות מחיר התחלתי נמוך ביחס לחשמלית של 29 אלף יורו באירופה (בתלוי בתמריצי המס), היא תצטרך לפרוט חזק מאוד על מיתרי הסנטימנט כדי לעמוד בפרץ של מתחרות סיניות שיוכלו להציע עוד בהכל ובמחיר דומה אם לא נמוך יותר. זה גם הסיפור שהיא הולכת לפגוש בישראל.
אלינו היא צפויה להגיע באוקטובר, במחיר שבהתבסס על הפער בינה לבין ה-500e באירופה, עשוי להתחיל ב-155-160 אלף שקל. ואם באירופה יש את הסנטימנט ויש עדיין את ההעדפה למכוניות סופר מיני, כאשר היא תנחת פה, בפער מחיר של 10-15 אלף שקל ממתחרות גדולות, חזקות ובעלות טווח דומה או עדיף כמו BYD אטו 3, כמו ג'ילי גיאומטרי C ומצטרפות נוספות - בלי דחיפה, תמיכה ותמחור מאוד אגרסיבי של היצרנית - היא תישאר תכשיט מסוגנן לאלו שיצאו לדייטים לפני שנתיים עם הצגת ה-500e ועכשיו מרחיבים את התא המשפחתי.
