בישראל רוצים למשש את הריפוד: כך כשלו הניסיונות בארץ למכירת רכב מקוונת

מיזמים מקוונים למכירת מכוניות משומשות פעלו בארץ בעבר, אך נסגרו בתוך זמן קצר. המיזם הבולט ביותר היה פלטפורמת סוויץ' של אסף חרל"פ, בנו של בעלי כלמוביל שמואל חרל"פ, שחיברה בין מוכרים לקונים, הציגה את המכוניות וביצעה את ההתמקחות - ונסגרה כמעט ללא התראה תוך רשימת הפסד שהוערך במיליוני שקלים. סוויץ' הבטיחה דבר דומה לחברות האמריקאיות: שידוך בין מוכר וקונה כולל הכנת הרכב וביצוע הבדיקות. אבל זה לא עבד.

לכישלון המקומי כמה סיבות, והראשונה בהן היא המחיר. בעוד בארה"ב אפשר לרכוש מכונית משפחתית יפנית בת חמש שנים בכ־15 אלף שקל, בארץ מדובר במצרך שעלותו יכולה לדלג בקלות מעל ל־50 אלף שקל. בהוצאה כה גדולה הקונה מבקש לבדוק את המכונית היטב ולא לרכוש אותה ממוכר עלום שם. הוא רוצה להתכופף מתחת לאוטו ולפגוש את המוכר.

סיבה שנייה היא המרחק. בעוד בארה"ב קונה יכול לחשוק ברכב במדינה שכנה במרחק כאלף ק"מ, בארץ המכוניות המשומשות מרוכזות לרוב במתקני מכירה באזורים מוגדרים כגוש דן או אזור חיפה. ואם מרבית המכוניות הרלבנטיות נמצאות במרחק של כשעה מהבית, אין טוב ממראה עיניים.

אך מעבר לכך ועל אף הקונוטציות השליליות שיש לענף הסחר ברכב בארץ, מדובר במערכות ממוסדות ועתירות מימון. רשתות הסחר הגדולות מחזיקות במלאי ענק ובמערכי פרסום מסודרים, ומציעות מימון ואחריות. רובן משמשות בפלטפורמות מקוונות, אך רק להצגת המכוניות. רק קומץ מאפשרות רכישה מקוונת, שכן לדברי גורמים בענף רוב הלקוחות מעדיפים גם כך להגיע למקום כדי "למשש את הריפוד".