בכניסה למגרש ענק שממנו יוצאים עשרות שבילים, לא רחוק ממחנה עמנואל, שמוכר יותר כמחנה ג'וליס היה עד לפני כמה שבועות שדה זרוע אבנים וצמחים. עכשיו יש יש שם בסיס לוגיסטי, יש מאין, מל"ן חסה - חצי שעה נסיעה מעזה.
תנועת חיילים ניכרת מורגשת במקום, לצד משאיות אושקוש צה"ליות חדישות מכספי סיוע וגם כמה משאיות ריו, שלפי המראה יוצרו לפני עשרות שנים, חונות משאיות עמוסות במזון, ציוד לחיילים, מתנות, תחמושת, הכול עובר במקום שבו עד לפני כמה שבועות היה שדה.
אבל מה שמיוחד הוא הרכבים האזרחיים שמביאים את החבילות: לא מדובר ברכבים ירוקים או חומים עם לוחית שחורה, אלא ברכבים אזרחיים של חברות מוכרות היטב: דאף לבנה־ורודה של "שילב" כולל ציורי תינוקות דוהרת מתוך הבסיס לכיוון דרום, כשהיא עמוסה בשקי שינה. סקאניה S של חברת משקאות גדולה מתמרנת בזהירות בין הרכבים, אחריה משאית ירוקה מצוחצחת של "יבולי השדה". המשותף לכל הרכבים האלה: הם גויסו על ידי הצבא למלחמה.
כיום לפי הערכות לא רשמיות יש בידי צה"ל אלפי רכבים מסוגים שונים שגויסו על ידו. הרכבים גויסו מכוח "צו רישום ציוד וגיוסו לצבא ההגנה לישראל", שמאפשר לצבא לתפוס כל רכב שהוא רוצה. כפי שנחשף ב"כלכליסט" במלחמה הנוכחית יש מחירון ליום שימוש בכל סוגי הרכבים שצה"ל גייס מאזרחים. על אופנוע עד 250 סמ"ק הצבא משלם 318 שקל ליום. על אמבולנס פרטי מקבלים 529 שקל. אבל משאיות וציוד הנדסי הם גולת הכותרת ואלה גם הרכבים הכי נפוצים בשטח: על משאית להובלת רכב הצבא משלם 1,079 שקל ליום. על יעה אופני קטרפילר משלמים 1,554 שקל ליום.
"חלק מהרכבים גויסו עם הנהגים שלהם באזרחי", מסביר אל"ם במיל חיים רוגטקה, מפקדת יחידת אגד לאו"ם (לגיוס אמצעים וריתוק משקי) של חיל הלוגיסטיקה. "מבחינת החברות שהרכבים שלהן גויסו, הנהג שומר על הרכב".
קשה להתעלם מנקודה כואבת: הנזקים. חלק מהמכוניות כבר נראות כמו מכונית השברולט מודל 1966 מהמערכון של הגשש החיוור. לדברי רוגטקה: "יש לצבא מנגנון מסודר של שמאות, פיצוי וטיפול בכל בעיה שתתעורר, אנחנו כבר מצאנו עצמנו במלחמה הקודמת מתקנים ציוד הנדסי שנפגע מטילים, כך שטיפול בטנדר שניזוק הוא משימה קלה".
