שני זוגות מטיילים מנסים למצוא דרכם ביער קולה, סמוך לאלעד. במונחי ארץ ישראל מדובר ביער צנוע ממדים, וגם מזג האוויר מאיר פנים, אבל למטיילים נמאס להסתובב במעגלים. יונדאי קונה נעצרת לידם והנהג מנסה לעזור. "איך מגיעים לשרידי הקבר הרומאי?", שואל אחד, ומקבל הוראות לרדת מערבה לכיוון אלעד וראש העין. הוא חוזר לקבוצה עם בשורות, אבל המטיילים האחרים כבר איבדו איתו קשר — יונדאי קונה מושכת מבטים גם בשטח, ואחד מחבריו מזמין את עצמו לנסיעה וזוכה לנזיפה. "באנו לטייל או באנו לתפוס טרמפים?", שואל הטיילן המתמיד, וזוכה להנהונים חצי עצובים־חצי מבינים. יונדאי קונה נפרדת לשלם וממשיכה לאנדרטת אלכסנדרוני לתפוס קצת נוף; המטיילים ימשיכו להתברבר.
עבור יבואנית יונדאי כלמוביל, קונה (KONA) החדשה היא הצהרה: לא עוד רכב כביש־שטח להמונים אלא ניסיון להציע ללקוח את המכלולים טובים ביותר על המדף. זה לא רק המנוע (טורבו 1.6 ליטר) אלא גם הנעה כפולה ואבזור בטיחותי מפואר. המחיר כמובן בהתאם, ועוד נגיע לשאלה אם זה יתרון או כאב ראש, אבל עובדתית הקהל הצביע ברגליים, או יותר נכון בארנק: אלף היחידות שיובאו לישראל כבר נמכרו והיבואן הצליח "לגרד" עוד אלף יחידות שצפויות להימכר עד סוף השנה. מה יהיה אחרי זה? ליונדאי העולמית הפתרונים, וליבואן המקומי הניסיון לשאוב ממנו כמה שיותר יחידות.
יונדאי קונה הוצגה לפני כשנה כדגם קונספט ולפני כחצי שנה כמוצר מוגמר עם אח תאום, קיה סטוניק, שאמור להגיע לישראל בשאיפה עוד השנה. הדגם מכניס את יונדאי לקטגוריה הצומחת ביותר באירופה עם זינוק של כ־700% מתחילת העשור. אף שיונדאי מפיצה בעולם מגוון של מנועים (כולל מנוע טורבו חדש בנפח 1.0 ליטר, כלמוביל מייבאת רק גרסה אחת, שעשויה להפוך את הרוכשים לחביבי שוטרי התנועה.
גריל חיצוני מרשים וחלל פנימי מרווח אבל קודר
העיצוב החיצוני של קונה כולל גריל ענק ומרגיש, בתי גלגלים גדולים (למרות יכולת שטח צנועה) ופסי גגון שככל הנראה יוותרו יתומים מציוד. התצורה מספקת את הסחורה ומושכת מבטים לא רק ביער קולה אל בכל פינה בעיר אליה הקונה ניסתה להשתחל. היה מי שהדגם הזכיר לו את מאזדה CX–3, אבל כך או כך המעצבים עשו עבודה שמוכיחה את עצמה בכל עצירת רמזור.
העיצוב הפנימי לעומת זאת פחות מלהיב. איכות הגימור טובה ותפעול מערכת המולטימדיה עבר גיור כהלכה — כולל התקנת ווייז וסלופאק — אבל הנוף הפנימי שחור ואפור ללא שאר רוח יוצא דופן, וגם כשמסך 7 אינץ' מאיר את הדרך, מסביב נותר די קודר. פתחי האוורור זכו לתגובות מעורבות: יש שטענו שהם נמוכים מדי, אחרים אמרו שהם מושלמים. עניין של טעם.
קונה משווקת בישראל בשתי רמות גימור. הרמה הבכירה שבחנו זכתה להטענת סלולר אלחוטית, מערכת שמע שכוללת חיבור למכשירי אנדרואיד ואפל וכל חיבורי החשמל האפשריים. בנוסף כוללת הקונה את כל אמצעי האבזור הבטיחותי האפשריים, ממצלמת נסיעה אחורית דרך מערכת בלימה אוטונומית, מערכת עקיבה אחרי נתיב הנסיעה וזיהוי שטחים "מתים" בעקיפה. הדגם הבסיסי לעומת זאת נעדר כיסוי לתא המטען.
המרווח הפנימי של הרבה עומד במטלות בגבורה, וגם נסיעה עם שלושה ילדים במושב האחורי לביקור משפחתי בצפון היא משימה שעוברת בשלום. צריכת הדלק של מכונית המבחן נעה סביב 10 ק"מ לליטר, רחוק מהצהרת היבואן על 15 ק"מ לליטר.
קונה מצוידת במנוע שהוצג לראשונה באח הגדול שלה, יונדאי טוסון, בקיץ 2015 ומציע 177 כוחות סוס ומומנט של 27 קג"מ. המנוע שודך לתיבת הילוכים דו־מצמדית בעלת 7 מהירויות, והשילוב בין שניהם מציב את קונה בחזית הביצועיסטיות המקומיות, בוודאי בסגמנט שלה.
קונה משווקת בישראל בתצורה חריגה לסגמנט שכוללת הנעה כפולה. מדובר בגימיק יפה שמתחיל ונגמר בשבילים כבושים עקב מרווח גחון צנוע של 17 ס"מ בלבד. בכביש לעומת זאת ההנעה הכפולה מאפשרת לקונה ולאוחז בהגה לסגל סגנון נהיגה אנטי־חברתי בעליל, במיוחד כשהכביש מתפתל והמשפחה יצאה מהאוטו.
המון המון כוח ומחיר שמתקרב לקטגוריה הבאה
הנוקשות היחסית של המתלים ושלוש אפשרויות הנהיגה שמחדדות את תגובות המצערת והמנוע — חסכונית (Eco), נוחות (Comfort) וספורט — מסייעים לקונה להישאר בנתיב. אפשרות הספורט מעט מתפספס מכיוון שהקונה נעדרת יכולת להחליף הילוכים מגלגל ההגה, חסרה כסא שיתמוך באופן הדוק יותר בנהג שמנסה ליישר סיבובים וגם ההגה יכול היה להיות יותר קומוניקטיבי.
ועדיין, המהירות והיציבות של הקונה עלולה לשלוח את הנהג למסע תחנונים עם נציגי משטרת התנועה. כשחוזים לנהיגה מנהלתית או עירונית הקונה מתגלה כבעלת נוחות בינונית, פועל יוצא של נוקשות המתלים ששירתו אותה טוב כל כך בשטח.
שוק רכבי הכביש-שטח בישראל זוכה לפריחה, בדומה למגמה בעולם. לפי נתוני איגוד יבואני הרכב, נכון לתחילת מרץ מסירות סגמנט זה עמדו על 35% מכלל המסירות, זינוק לעומת 25% אשתקד. כולם כך נראה, רוצים להיות אוגדונרים למרות שהג'יפונים מטפסים בעיקר על מדרכות עירוניות. לקונה יש הרבה מה להציע בתחום זה: עיצוב מרנין, יכולת משובחת ואפשרויות טיול נוחות יותר בשבילי קק"ל בהשוואה למכוניות אחרות שיש להן יותר פוזה מיכולת הנעה.
הבעיה העיקרית היא התמחור: דגם הבסיס עולה 134 אלף שקל ורמת האבזור הגבוהה יותר שבחנו כבר מגרדת את ה־140 אלף. מחיר זה כבר קרוב, אולי קרוב מדי, לקטגוריית רכבי כביש-שטח גדולה הרבה יותר, שעלולה לייצר קניבליזציה מול טוסון. כלמוביל מאמינה שקהל היעד שונה ובכל מקרה המכסה שהגיעה לישראל כבר נמסרה מזמן. שיווק שנתי רציף עשוי לייצר ליבואן לא רק הכנסות אלא גם כאב ראש שיווקי.
