דווקא גרסת הבסיס של ג'יאומטרי C, המכונית החשמלית של ג'ילי היא הגרסה היותר חשובה. מדוע? מכיוון שמדובר קודם כל באחת המכוניות החשמליות הזולות בישראל ומעבר לכך מכיוון שזהו הדגם ש"יככב" בקרוב בלא מעט ציי רכב של חברות שמעוניינות לעבור להנעה חשמלית.
ההבדל העיקרי בין הג'ילי ג'יאומטרי C 350 ובין אחותה הגדולה מתבטא בשני תחומים: מחיר וטווח. הג'יאומטרי C הבכירה עולה כ-145 אלף שקל ומסוגלת לנסוע בתיאוריה מעל 450 קילומטרים. הגרסה הבסיסית, ה-350 עולה 135 אלף שקל ומסוגלת לנסוע לטווח תיאורטי של 350 קילומטרים. במכוניות בעלות מנועי בעירה פנימית, הגרסאות הבכירות הן בדרך כלל אלה שמאובזרות יותר או מצוידות במנועים יותר חזקים. בג'ילי מדובר בעניין שונה: יותר כסף קונה יותר יכולת של הסוללה.
קודם כל תא הנוסעים: הג'ילי מזכירה לנו את הדאצ'יות שהגיעו לישראל לפני כמה שנים: מדובר במכונית שיש בה כנות נדירה. מי שקונה ג'ילי יודע היטב שהיא רחוקה מלהיות ספורטיבית, היא לא שיא האיכות וגם לא שיא האבזור, יש בה בדיוק את מה שצריך כדי לחיות עם מכונית על בסיס יום יומי וזה הכול.
תא הנוסעים משדר בעיקר תכליתיות: מקדימה נהגים גבוהים יגלו שהג'יאומטרי C מעט צפופה, שאיכות החומרים אינה מובילת הקטגוריה ושתא המטען אינו ענק. אבל בהתחשב במחיר, מה שמקבלים הוא בהחלט מספיק, במיוחד לאור העובדה שלג'יאומטרי C יש מערכות בטיחות אקטיביות מקוריות. מבחינת התנהגות כביש כאמור- מדובר במכונית שהיא יותר כלי עבודה ופחות מכונת הנאה. מי שינהג בג'יאומטרי C לא יחוש תעצומות נפש או געגועים למכוניות ספורט של פעם, רק תחושת תכליתיות: יכולת ספיגת המהמורות סבירה מאוד, בנסיעה בין עירונית רמות הרעש מעט גבוהות, התאוצות כמו ברוב החשמליות חזקות בהתחלה אבל על שיוט במהירות גבוהה באמת אין מה לדבר, וגם לא בדיוק צריך.
אבל מה שחשוב לנו הוא טווח הנסיעה ויכולת הטעינה. העניין אינו כמה המכונית תיסע, אלא כמה המכונית תוכל לנסוע ביחס להצהרות היצרן, שעליהן בעצם מבוסס המחיר הזול. וגם כיצד הנתון שמתקבל מסוגל להתכתב עם דרישות היום יום, כלומר בפשטות: האם עובד בחברת הייטק בקרית גת יכול לצאת מביתו בתל אביב ולהגיע בראש שקט? התשובה בקצרה היא שכן, זה אפשרי בהחלט.
ביומיים של נהיגה תובענית למדי אשר כללו עלייה לירושלים, שיוט במהירות גבוהה, מזגן ללא הפסקה, נסיעה לצפון וחזרה וגם תנאי מזג אוויר משתנים, הג'יאומטרי C הצליחה לנסוע 270 קילומטרים לפני שהעלתה דאגה אמיתית ותהיה האם נזדקק לגרר.
270 קילומטרים הם נסיעה מתל אביב לחיפה ואז נסיעה ישר למודיעין אל עמדת הטעינה המהירה. מדובר במרחק שרוב הישראלים לא עושים בשבוע, ואם במקום העבודה יש עמדת טעינה אזי אפשר לומר שאין כמעט מקום בארץ שלא ניתן לצאת ממנו ולהגיע למרכז בלי טעינות. חשוב לציין שיש גם חסרונות: הטעינה המהירה אינה מהירה. כדי למלא 50% מן הסוללה של הג'יאומטרי C 350 צריך לבלות בעמדת הטעינה המהירה מעל 45 דקות, וזה פחות נעים, במיוחד אם העמדה כבר תפוסה.
לסיכום: ג'ילי ג'יאומטרי C 350 היא מכונית שלא צריך לחשוש מהיותה דווקא גרסת הכניסה, האנדרדוג. מדובר במכונית פרקטית שמסוגלת לספק טווח נסיעה נאה וגם במחיר שפוי. אבל חשוב לשים לב למתרחש דווקא באוקראינה: מחירי המתכות מזנקים, בג'ילי כבר לא מתחייבים בפני הלקוחות על שמירת מחיר עד למועד הגעת הרכב - וייתכן בהחלט שמכונית חשמלית עממית תהיה בקרוב מוצר יקר משמעותית.