נהיגה ראשונה: סיאט טראקו

זה דניאל, והוא ילד הפוסטר של סיאט נכון להיום. הוא מגיע מבית אמיד, לא טחונים, אבל העסק המשפחתי מצליח לא רע. כאשר הוא מוציא רישיון הוא מקבל סיאט איביזה שלוש דלתות ידנית. במהלך השירות הצבאי הוא משדרג ל-FR הספורטיבית ועם השחרור וההצטרפות לעסק המשפחתי הוא עובר ללאון FR, בכל זאת, הבן של הבוס לא רוצה להוציא עיניים. בהמשך היא מוחלפת ללאון קופרה, ומבחינת דניאל זה יכל להישאר כך לנצח. אבל החיים, הם מה שקורה בזמן שאתה מתכן טיול נהיגה עם החברים ואז מתחתן... ומגיע הרגע בו הוא מבין שזה לא עסק להסיע תינוק עם אוזניות בגלל הבקפיירים שלה. אבל היי, בשביל זה יש לסיאט את האטקה. כך יכלו להמשיך חייו של דניאל, בעוד הוא מפליג לאיטו למחוזות ה-2.4 ילדים והכלב. אבל כאשר בהריון הבא הוא התבשר שהפעם אלו תאומים, הוא יצא לחניה, הסתכל על האטקה והבין שהסיפור עם סיאט, זו שאת המכוניות שלה הוא החליף אחת בשנייה - נגמר.

אז זה היה נכון עד לפני שסיאט עשו את המהלך הפשוט של לדפוק על השולחן ולומר "למה רק לסקודה יש?!" וכך נולד סיאט טראקו, ג'יפון רב ממדים ושבעה מושבים. דניאל - אתה יכול לנשום לרווחה.

יתגדל ויתחדש

אז סקודה רצתה, אמרה וגם קיבלה - את הטראקו, שממשיך מסורת של סיאט בקריאת שמות הדגמים שלה על שם ערים, במקרה הזה טראגונה. הוא רכב לא קטן, עם 474 ס"מ לאורך הוא גדול ב-4 ס"מ מסקודה קודיאק, אחיו לפלטפורמת ה-MQB A המוארכת עליה הוא יושב, הרוחב הוא 184 ס"מ (4 ס"מ פחות מהקודיאק) והגובה הוא 166 ס"מ (ס"מ פחות מהצ'כי).

תאורת לד מלאה מגיעה כסטנדרט בשתי רמות הגימור שלו, האקסלנס והסטייל, מה שאפשר למעצבים לשלב את יחידות התאורה הצרות יותר בחזית שלו. המראה הכללי שונה למדי ממה שמכירים מסיאט, הוא רבוע יותר, מכובד ומהוגן אם תרצו, ולמעשה למעט הגריל המאוד נוכח שלו לא מייצר איזו חתימת רושם ייחודית.

בתא הנוסעים, מרשים הטראקו עם לוח המחוונים הדיגיטלי בגודל 10.25 אינץ' ולצידו מסך המולטימדיה בגודל 8 אינץ'. לוח המחוונים מציע מספר תצוגות המאפשרות לשחק בין תצוגת מידע מפורטת לבין מראה לוח מחוונים קלאסי. מסך המולטימדיה נוח לשימוש ותפעול, עם תצוגה נקיה ותפריטים "צצים" כאשר מקרבים את היד ויש גם תפעול בעזרת מחוות יד בלבד. אלו אולי שני המרכיבים הבולטים ביותר במראה שלו, שאר התא בעיצוב נקי, עם שילובי חומרים וגוונים שמשפרים את המצב, אבל לא מעלים אותו לגבהים חדשים. המרווח טוב, תנוחת הישיבה גבוהה, לפעמים גבוהה מדי אם אתם כמוני אוהבים להוריד את המושב כמה שיותר למטה. החרטום הרבוע מסייע להבין היטב היכן נגמרת המכונית ובמכוניות ההשקה המאובזרות נוספו גם מצלמות 360 מעלות.

אם נגענו במצלמות, נחתוך רגע למערך המתבקש של אבזור הבטיחות שמציע טראקו החדש וכלל תיקון סטייה מנתיב ובלימה אוטומטית כסטנדרט, בקרת שיוט אדפטיבית ברמת הגימור אקסלנס ועוד רשימה של מערכות אופציונליות כמו התראת רכב ב"שטח מת", זיהוי שלטי מהירות, התראת תנועה חוצה ושליטה על עוצמת התאורה.

שורת המושבים השנייה נעה על מסילה כדי לאפשר שיפור מרחב המחייה ליושבי השורה השלישית, או נפח תא המטען אם אלו אינם מאוכלסים. יש תאורות אישיות, יציאות מיזוג עם בקרת אקלים נפרדת במכוניות ההשקה. כאשר המושבים במצב האמצעי על המסילה יש שפע מקום לרגליים וכאשר הם מוסעים עד הסוף לאחור ניתן ממש להתרווח. כאן ממש בא לידי ביטוי השימוש בפלטפורמה המוארכת עם 279 ס"מ בבסיס הגלגלים.

שני המושבים בשורה השלישית מתאימים לילדים בלבד, ילדים ממש. אין שם מרווח ראש, רגליים או סיכוי לאכלס יותר מפלחי הישבן של מבוגר על המושב עצמו. מה שכן, גם עם שני אלו בשימוש הצלחנו להכניס שתי מזוודות בינוניות בתא המטען שבתצורה זו מציע 230 ליטרים ובשימוש בחמישה מושבים עולה ל-760 ליטרים.

עדיין סיאט?

נכון לעכשיו טראקו מוצע עם ארבעה מנועים, שני דיזלים ושני מנועי בנזין. בהשקת המכונית נהגנו בשתי הגרסאות הרלוונטיות לישראל, אלו עם מנועי הבנזין בנפח 1.5 ליטר ו-2.0 ליטרים. רלוונטיות, אבל לא מדויקות ל"מפרט" הישראלי. הגרסה הראשונה הייתה עם מנוע ה-1.5 ליטר 150 כ"ס טורבו ולו 150 סוסים ב-5,000 סל"ד ו-25.5 קג"מ ב-1,500 סל"ד. תיבת ההילוכים כאן היא ידנית, 6 הילוכים וההנעה קדמית. הגרסה השנייה הייתה עם מנוע 2.0 ליטרים 190 כ"ס ב-1,500 סל"ד ו-32.6 קג"מ ב-4,200 סל"ד. לגרסה זו תיבת הילוכים כפולת מצמד עם שבעה יחסי העברה והנעה כפולה. הבדלים דינאמיים נוספים היו אבזור הגרסה החזקה בבולמים דינאמיים ומצבי נהיגה ל"שטח".

את היום פתחנו עם הגרסה החזקה יותר. המנוע גמיש, עם זמינות כוח טובה, אבל מי שמצפה פה למכונת ביצועים לא ממש בכיוון. מבט בנתון המשקל מסביר כנראה חלק מהסיבה – 1.8 טון, וזה המון. לצורך ההשוואה, סקודה קודיאק בקונפיגורציה דומה שוקל 1,663 ק"ג. בשיחה עם נציגת המחלקה הטכנית הוסבר לי שהסיבה היא ההתבססות על הטיגואן המוארך, זה שמיועד לשוק האמריקני ובעל קורות שלדה מחוזקות ועבות יותר. הנתון הרשמי של 8 שניות ל-100 קמ"ש לא ממש בא לידי ביטוי בנהיגה השוטפת, זה לא שחסר לו כוח כמו שהוא לא זריז כמו שמרמז המספר 190 כ"ס.

נוחות הנסיעה טובה, בעיקר הודות לאותם בולמים דינאמיים מבוקרי מחשב המגיבים במהירות של מילי-שניות לשינויים באספלט ומתאימים את השיכוך למהמורות. זה פן אחד שלהם, פן שני הוא התמיכה בגוף הלא קל כזכור כאשר מעלים קצת את הקצב ובוחרים במצב הדינאמי שלו. בכבישים המפותלים הוא מגלה התנהגות נייטרלית לחלוטין, אין דרמות לחיוב או לשלילה. ביצוע נאמן של פקודות הנהג בלי יותר מדי עניינים. התיבה מקבלת ציון לשבח על היכולת שלה לחלץ את המיטב מהמנוע כדי לשמור על קצב טוב, ואומר את זה מישהו שאינו חסיד תיבות כפולות מצמד.

בהמשך החלפנו לגרסה היותר רלוונטית אלינו מבחינת המנוע – 1.5 ליטר עם 150 כ"ס, אך עם התיבה הלא רלוונטית – ידנית עם שישה יחסי העברה. על 1,636 ק"ג בגרסת שבעת המושבים עדיין מדובר ברכב לא קל וזה ניכר בקצב שהוא מייצר. כל עוד אנחנו במישור ובתוך התנועה הזורמת הכל בסדר, אבל תאוצות ביניים או סתם העלאה של הקצב לצורך עקיפה מהירה כבר דורשת סבלנות. נהיגה בכביש הררי ומפותל מצריכה שמירה שלו בטווח היעיל, כי מהירות שתאבד כאן לא תחזור בקלות. הפער בנוחות הנסיעה לא דרמטי, למעט נוקשות שאני מייחס יותר לציוד מכוניות ההשקה בחישוקי 20 אינץ', מידות אנושיות יותר כמו 17 או 18 כנראה ישפרו את המצב. כאן, בלי המתלים הדינאמיים הגוף מייצר יותר רכינה בפניות.

סיכום

בחזרה לדניאל, הוא ושכמותו הם כנראה הלקוחות החשובים ביותר שיש לסיאט כיום. זה נובע משתי סיבות, הראשונה – זה לקוח שחוזר אליהם ו"גדל" בתוך המותג ומי לא רוצה אחד כזה, אבל יש עוד סיבה, עם עד לפני שנים לאון הייתה פחות או יותר הרף העליון של רבות המכר של סיאט, כיום עם ארונה, אטקה וכעת טראקו – סיאט משחקת במגרש הרווחי הרבה יותר של עולם הרכב, הן מבחינת הכמויות והן מבחינת שולי הרווח ליצרן. זה סגמנט שעל פי תחזיות החברה יצמח בלא פחות מ-40 אחוזים עד 2025.

אם שמים בצד את ההיבט של ביצועים והתנהגות שאולי מזוהים עם סיאט, אבל ממש לא סחורה חמה בסגמנט שלו. סיאט טראקו הוא מוצר מגובש מאוד, אולי לא חדשני ומהפכני אבל הוא מרווח, שימושי, איכותי ואני אהמר שעם חישוקים קטנים יותר גם יהיה נוח יותר

בהיבט המקומי, דניאל צריך לקחת בחשבון שני דברים. הראשון הוא שייקח עוד הרבה זמן עד שנראה כאן את טראקו, לא פחות מחצי שנה בתרחיש האופטימי. שכן שידוך מנוע ה-1.5 ליטר לתיבה אוטומטית כלל לא עומד על הפרק מבחינת צפי ייצור לעת עתה. הדבר השני הוא המחיר, גם בלי לנקוב במספרים, שכרגע כלל אינם ידועים, טראקו עשוי לשנות את המצב אליו התרגלנו בו מכוניות סיאט נמכרות בפער מחירים אטרקטיבי ביחס לדגמי הקבוצה המקבילים. למרות ההצלחה היחסית של סיאט בישראל, כדי להפוך אותו לנמכר בכמויות ראויות – אלו לא האיכויות שיקבעו, אלא תג המחיר אותו יקבל היבואן מהיצרן.

על הצד הטכני: סיאט טראקו 1.5 ליטר

מנוע, הנעה: בנזין, טורבו, קדמית

נפח: 1,498 סמ"ק

הספק/סל"ד (כ"ס): 150/5,000

מומנט/סל"ד (קג"מ): 25.5/1,500

תיבת הילוכים: ידנית, 6 הילוכים

מידות:
אורך (ס"מ): 474
רוחב (ס"מ): 184
גובה (ס"מ): 166
בסיס גלגלים (ס"מ): 279
תא מטען: 700 ליטרים (בגרסת 7 מושבים), 230 ליטרים (בשימוש בכל המושבים)

ביצועים:
תאוצה 0-100: 9.7 שניות
מהירות מירבית: 201 קמ"ש

מתחרים:
סקודה קודיאק, קיה סורנטו, פיג'ו 5008

מועד הגעה (משוער): מחצית שנייה 2019