יצרני רכב נוהגים לומר על כל דגם חדש שהוא 'פורץ דרך וייחודי', אבל המשימה על כתפי ה-XC40 כבדה מהרגיל; זוהי כניסתו הראשונה של היצרן השוודי לקטגוריית ה'פרימיום-קומפקט', האמורה להכניס הרבה מצלצלים לקופת וולוו. בנוסף, 40 מתבסס על פלטפורמת CMA הגלובאלית, שתשמש דגמים חדשים של וולוו ושל חברת האם הסינית, Geely. ה-40 יסייע לוולוו לנער סופית את המיצוב של 'רכב בורגני לכל המשפחה', ולהדק את התדמית ה-Cool'ית אותה היא מנסה לרכוש לעצמה לאחרונה.
זה התחיל בהצגת ה-XC90 הכמעט-מהפכני במונחי החברה השוודית, המשיך ב-60 ומקבל עכשיו הידוק סופי, עם 40 הפונה לקהל צעיר, דינמי, ופחות עשיר. מתחריה העיקריים של ה-40 יהיו אודי Q3, ב.מ.וו X1 ומרצדס GL; אלו קומפקט-פרימיום וותיקים יחסית, שמעולם לא נאלצו להתמודד עם מתקפה שוודית. טווח המחירים של ה-XC40 צפוי לנוע בין 250 ל-300 אלף שקל, דגמים ראשונים יגיעו לישראל לקראת קיץ 2018.
המנוף הקריטי לקטגוריית פרימיום הוא מראה עיניים; מעצבי ה-40XC הצליחו לייצר מרכב מודרני ועירוני, השומר על זיקה הדוקה לדגמי XC הקיימים, 90 ו-60. החרטום הרבוע מתנשא בצורה דומה לזו של האחים הבוגרים, משלב אלגנטיות עם גמלוניות מסוימת. אלמנט ה-T בפנסים הקדמיים נשאר במקומו, עם יחידות תאורה בעלות מראה משפחתי לחלוטין. מרכב ה-40 מאוד דינמי עם קימורי פח מחוטבים ונועזים, שבכה קדמית קעורה ומעניינת, וגלגלים גדולים המוצבים בפינות המרכב. מי שזוכר את ה-וולוו הקובייתית של סבא או "אוטו של מיניסטר", יופתע לטובה.
וולוו מציעה את ה-40 גם בצביעה דו-גוונית המחזקת את הדימוי הצעיר והכאילו-ספורטיבי. פחות אהבתי את האלכסון החריף בו מתרומם קו המתניים לקראת קורת C האחורית; הוא מושך תשומת לב ומשתלב בקווים המלוכסנים של הישבן אבל הוא תלול מדי לטעמי. הוא גם מצמצם את התצפית החוצה ליושבי המושב האחורי. את מבחן העיצוב עובר ה-40 בציון מצוין – יש לו מידות טובות לרכב צעיר ועירוני, הוא מושך תשומת לב ונראה יוקרתי.
תא הנוסעים מרווח ועדכני לחלוטין; צג מגע דמוי טאבלט 9 אינץ' מרכז אליו את רוב הפונקציות והמידע הנחוץ לנהג. המתג הפיסי היחיד בקונסולה המרכזית היא חוּגַת עוצמת הקול, כפתור עגול ונעים למגע. את שאר הפעולות תבצע דרך מסך המגע הגדול – שליטה על מזגן, צליל, ניווט, בחירה מתוך ארבעה סגנונות נהיגה... המערכת של ה-XC40 הגיונית ומתפקדת היטב אבל תהרגו אותי, אני חושב שמוגזם לבסס את כל התקשורת עם הרכב, על מסך מגע. זה עמוס, מסובך, עלול אפילו להיות מסוכן.
תא הנוסעים מוקפד ומעוצב היטב; בגרסת R-Design היוקרתית הוא כל-שחור עם שטיחים אדומים, בדגמים אחרים יש צבעי ריפוד ודיפון בהירים. לוח המחוונים נאה לעין, אם כי לא עוצר נשימה כמו ב-90 למשל. חומרי הדיפון אינם איכותיים ונעימים במיוחד למגע, וזה עוד לפני שהיצרנים הגרמניים משדרגים את דגמיהם הקיימים. מושבי ה-40 רחבים ונוחים עם תנוחת ישיבה גבוהה, הקדמיים מתכווננים חשמלית. מערכת הצליל היא Harman Kardon ובנוסף ל'טאבלט' המרכזי, יש תצוגה דיגיטלית מצוינת מול עיני הנהג. מסך ה-12.3 אינץ' בהיר ואיכותי, מציג הנחיות ממערכת הניווט.
XC40 עמוס בארסנל מערכות הבטיחות של וולוו; בלימה אוטונומית (גם בנסיעה לאחור) ובקרת שיוט אדפטיבית הנקראות City Safety, שמירת נתיב נסיעה המתפקדת מצוין, בקרת שטחים מתים ונהיגה לאחור, סיוע בחניה ומערך מצלמות היקפיות המסייעות בתמרון עירוני צפוף. נקווה שכל הממתקים יימצאו את דרכם אל השוק הישראלי למרות שחלקם יהיה כנראה, אופציה בתשלום.
מרחב הפנים מצוין; ה-XC40 גדול ממתחריו לקטגוריה בכל ממד, ונוח להושיב ארבעה שוודים מגודלים ברכב. לנוסע החמישי יהיה קצת יותר צפוף. יש מזגן אחורי אבל התצפית החוצה מוגבלת על ידי אלכסון קורת C. תא הנוסעים מזווד היטב עם שקעי USB וטעינה, ותאי אכסון רבים וגדולים. הרמקולים ממוקמים בחלקן הגבוה של הדלתות וכן נותרו תאי אכסון גדולים בכל דלת, נחמד מאוד. תא המטען גדול ומודולרי, אפשר לארגן אותו בכמה תצורות שימושיות.
לקראת מחצית 2018 יגיעו אלינו שתי גרסאות מינוע: הבכיר יהיה T5 AWD עם מנוע 2.0 ליטר, 247 כוח סוס. זה הדגם שהיה בהשקה ועם תיבת 8-הילוכים, הוא היה זריז ומהיר חימה; 6.5 שניות מאפס ל-100 (עד 230 קמ"ש), כוח זמין בכל רגע, מנוצל היטב על ידי תיבת 8-ההילוכים מתוצרת אייסין.
התיבה מצוינת, אבל מהירות התגובה שלה אינה מהטובות. ב-T5 היא מצוידת במנופי הפעלה מההגה, ב-T4 יש רק הפעלת טיפטרוניק מוזרה מעט – אבל האמת היא שברוב הזמן אין צורך להתעסק בהפעלה ידנית, כך שהכול בסדר. ה-T4 לא התייצבה להשקה אבל היא מסתפקת ב-190 כוח סוס (מאותו בלוק 2.0 ליטר), 7.9 שניות ל-100. זה מספיק טוב. בעתיד יגיע מנוע בנזין 1.5 טורבו 156 כ"ס, וגרסאות היברידיות. בשלב זה לא תגיע לישראל גרסת דיזל הפופולרית באירופה.
ביצועי מנוע מוערכים מאוד אצל כתבי רכב אבל רוב הלקוחות הטיפוסיים, לעולם לא יימעכו את הדוושה הימנית עד תום. מה שהם כן ירגישו בכל נסיעה היא איכות המתלים והאמת היא שקצת חששנו כאשר נכנסנו לרכב המבחן, שנעל צמיגי 245/45R21. זה חתך ספורטיבי מאוד, נהדר לעיניים אך לא לישבן. מהר מאוד גילינו כי המהנדסים השוודיים עשו עבודה מצוינת בכיול מערכת המתלים – הם מוצקים במידה אבל לא חובטים בישבנך, מספקים נוחות נסיעה גבוהה להפתיע, בהתחשב בחתך הצמיגים. דגם T4 יינעל חישוקי 18 אינץ' עם צמיגים בחתך גבוה יותר, עוד יותר טובים בשיכוך פרעות האספלט בישראל.
ניתן לבחור מהטאבלט המרכזי בין ארבעה סגנונות נהיגה המשפיעים על שילובי גיר-מנוע, והגברת ההגה; סגנון "דינמי" יוציא את המרב מה-T5, אבל אני משער שרוב הזמן נשאיר אותו במצב "נוחות". איני מצפה מלקוחות רבים לבחור במצב "שטח" - למרות מרווח גחון של 21.1 ס"מ, זה לא רכב טיולים הרפתקני.
רגל ימין כבדה תוציא מה-XC40 ביצועים מהירים וזריזים, בוודאי עבור רכב השוקל 1700 קילוגרם, כ-100 ק"ג יותר מהמתחרים הגרמניים. ההיגוי על הצד הקליל, אבל הוא בסדר גמור עבור רכב מסוג זה. מרכז הכובד הגבוה ונוחות המתלים מיתרגמים לתנודות מרכב מודגשות במקצת, אבל הפשרה מצוינת עבור הלקוח הטיפוסי של רכב קומפקטי; בסופו של דבר, אף אחד לא ייקח את הוולוו הזה למסלול המרוצים. בידוד הרעשים טוב, אם כי לא מושלם – רחשי צמיגים ורוח מצליחים לחדור פנימה.
הפשיטה השוודית
הצגת ה-XC40 מפזרת לחלוטין את החששות שהתלוו לרכישת מותג היוקרה השוודי, על ידי קבוצת Geely הסינית. מסתבר כי הסינים (כמו גם ההודים במקרה של לנד רובר) יודעים לשבת בצד ולתת ליצרני היוקרה האירופיים, לעבוד בשקט. ה-XC40 משלימה ל-וולוו היצע מרשים של קרוסאוברים לכל כיס, בהנחה אליטיסטית ש-250,000 נחשבים 'כל כיס'.
עם עיצובו המרשים של XC40 הקומפקטי, תא הנוסעים המרווח ויכולותיו הדינמיות המלוטשות, אין לנו ספק שהצלחתו מובטחת – אם כי במספרים מוגבלים, לאור מחירו הצפוי להיות גבוה יחסית. גרסת T4 תהיה מן הסתם נפוצה יותר, וה-T5 יימכר ללקוחות תובעניים. ה-XC40 יינעץ טריז חד אל קרבי קטגוריית הקומפקט-פרימיום שנשלטה עד היום על ידי היצרנים הגרמניים, יהיה מעניין.
